ידידיה אדמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ידידיה אדמון
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לוחית זיכרון על ביתו של ידידיה אדמון ברח' מהר"ל 6 בתל אביב

ידידיה אדמון (גורוכוב) (5 בדצמבר 18942 באפריל 1982) היה מלחין ישראלי חשוב, ממניחי היסודות של הזמר העברי בראשית המאה ה-20, תוך שילוב אלמנטים אירופיים וחסידיים לצד אלמנטים ערביים. חיבר שירים רבים, ובהם עשרות שירי חגים, שנקלטו בקרב היישוב. חתן פרס ישראל למוזיקה לשנת תשל"ד-1974.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1894 בדניפרופטרובסק שברוסיה (כיום באוקראינה), עלה לארץ ישראל בשנת 1906. למד בבית המדרש למורים בהנהלת דוד ילין. שר במקהלה של אברהם צבי אידלסון. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר עם משפחתו למצרים, שם התגייס לצבא הבריטי.

חזר לארץ בשנת 1919 והתחיל לעבוד בממשלת המנדט כמנהל חשבונות בכיר. בשנת 1923 נסע לארצות הברית בשאיפה לפתח קריירת שירה. על כך הוא כותב באוטוביוגרפיה שלו:

באחד הימים קראתי בעיתונות שתחנת רדיו מסוימת מקיימת מבחנים לזמרים [...] פתאום עלה בדעתי להשתמש באותם ניגונים שהייתי מאלתר במסיבות של החברים [...] ושרתי להם ניגון אחד בלי מילים [...] והתוצאה הייתה חוזה לשש הופעות. כעבור זמן מה פנתה אליי תחנת רדיו אחרת וביקשה שאתן להם את התווים לכמה משיריי [...] אך מאחר שהייתי מאלתר את השירים באופן חופשי, התעוררה בעיית כתיבת התווים.

בשנת 1926 חזר לארץ. אדמון חיבר את המוזיקה למחזה "אסתר המלכה" של קדיש יהודה סילמן, מתוכו השיר "שושנת יעקב צהלה ושמחה" שהפך לשיר עם ומושר עד היום, בעיקר בפורים.

ידידיה אדמון היה פעיל מאוד בנושא זכויות היוצרים ומעמדם, והיה ממנסחי התקנון הראשון של אקו"ם ובשנת 1946 אף נבחר ליו"ר אקו"ם, תפקיד בו כיהן עד שנת 1958.

אשתו הראשונה של ידידיה אדמון-גורוכוב הייתה חנה גורכוב אדמון, להם נולדו שלושה ילדים. אשתו השנייה הייתה הפסנתרנית והמורה הנודעת לפסנתר אמה גורוכוב. אשתו השלישית אסתר אדמון, זמרת ומורה לפיתוח קול.

בשנת 1974 זכה ידידיה אדמון (גורוכוב) בפרס ישראל על מפעל חייו: תרומתו לזמר ולתרבות בארץ ישראל.[1]

נפטר באביב 1982. נקבר בבית עלמין הדרום.

על שמו נקרא רחוב בבאר שבע ובתל אביב (ברמת אביב).

בין שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדמתי, עץ הרימון, הביתה, גמל גמלי, כך הולכים השותלים, שושנת יעקב, הא לחמא עניא[2], בצאת ישראל[3], שמחה רבה, וחג שבועות תעשה לך, סלינו על כתפינו, איל בן קרניים, הפלא ופלא (ומשה הכה על צור), אליעזר ורבקה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רחל בר-דוד, "שירי הזמר של ידידיה אדמון-גורוכוב (1894–1982)", "הארכיון למוזיקה ישראלית: תיעוד ומחקר, 3 (1990).
  • חוברת האוסף משירי אדמון, בעריכת נחצ'ה היימן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]