מוזיאון כלי הנגינה ברלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוזיאון כלי הנגינה ברלין
Musikinstrumenten-Museum Berlin
Berlin Musikinstrumentenmuseum 01.jpg
מידע
סוג מוזיאון מוזיקה וכלי נגינה
אדריכל אדגר ויזנייוסקי (אנ') והאנס שארון (אנ')
שנת ההקמה 1888, 1984
תאריך פתיחה רשמי 1888 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ברלין, גרמניה
כתובת Tiergartenstraße 1, ברלין
מנהל קוני רסטל (גר')
קואורדינטות 52°30′37″N 13°22′15″E / 52.5103°N 13.3709°E / 52.5103; 13.3709
https://simpk.de/en
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פנים המוזיאון 1
פנים המוזיאון 2
אורגן הוורליצר (אנ')

מוזיאון כלי הנגינה ברליןגרמנית: Musikinstrumenten-Museum Berlin) הוא מוזיאון הממוקם בקולטורפורום, טירגארטן, ברלין.

המוזיאון מכיל את אחד מאוספי הכלים הגדולים ביותר בעולם: כ-3500 כלי נגינה שונים, מהמאה ה-16 עד לימינו אלה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון הוקם במתכונתו הראשונה בשנת 1888 על ידי פיליפ שפיטה (אנ') ויוזף יואכים כחלק מאוסף האקדמיה המלכותית למוזיקה בברלין, פרוסיה. המוזיאון נפתח עם 34 כלים שהושאלו מהמוזיאון לאמנות דקורטיבית (אנ').

בשנת 1890 החל לרכוש המוזיאון מהסוחר תושב לייפציג פול דה ויט מאות כלי נגינה שונים, ביניהם צ'מבלו שעליו ניגן והלחין באך. עיקר הרכישות נעשו בתקופתו של מנהל המוזיאון בין השנים 1892 עד 1919 אוסקר פליישר, עם עזרה כלכלית מהמלך וילהלם.

בשנת 1904 המוזיאון החזיק ב-1400 כלי נגינה שונים, בהם צ'מבלי שבנו משפחת רוקרס (אנ'), חלילים של פרידריך הגדול, כלי מקלדת של סופיה שרלוטה והרמוניקת הזכוכית של בנג'מין פרנקלין.

קורט זאקס, המנהל של המוזיאון בין השנים 1919 עד 1933, הביא גישה מדעית יותר למוזיאון. הוא היה מחלוצי האורגנולוגיה, שכלל באותו הזמן את שיטתו לסיווג כלים הורנבוסטל-זאקס, והקים את המכון הלאומי הגרמני לחקר המוזיקה (אנ').

עם עליית הנאצים לשלטון, ברח זאקס כמו יהודים רבים אחרים, לארצות הברית. ב-1936 הועבר המוזיאון על שלל תחולתו ל-Palais von Kreutz. עד למלחמת העולם השנייה המוזיאון הכיל 4000 כלים. במהלך המלחמה, המוזיאון ורוב האוסף נהרסו כליל. רק 700 כלים שרדו.

לאחר המלחמה, עם חלוקת גרמניה, הועבר האוסף בשנת 1949 לארמון שרלוטנבורג שבגרמניה המערבית. בשנת 1950, עם 200 שנים לציון הולדתו של באך, נערך הקונצרט הפומבי הראשון עם כלים תקופתיים מאוסף המוזיאון.

המנהל עד שנת 1975, אלפרד ברנר, דאג לשיפוץ המוזיאון, הוספת פריטים חדשים וגיבוש מתודות חדשות באורגנולוגיה. בשנת 1984 המוזיאון עבר למעונו הנוכחי בכיכר קמפר אשר בקולטורפורום, על יד בניין הפילהרמונית של ברלין.

כיום למוזיאון יש יותר מ-3200 כלים ו-800 מוצגים קבועים. על חלק מהכלים עדיין מנגנים באופן תדיר. בנוסף, המוזיאון מקושר למכון הלאומי הגרמני לחקר המוזיקה (אנ') ולקרן למורשת תרבותית פרוסית.

במוזיאון נהוג לנגן על עוגב הוורליצר העצום בימי חמישי בערב ובימי שבת בבוקר. בנוסף, נערכם מספר קונצרטים מדי חודש באולם על שם קורט זאקס במוזיאון.

הבניין ואוספים הנמצאים במוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבייה נבנה על ידי אדגר ויזנייוסקי (אנ'), בין השנים 1979 עד 1984, על בסיס עיצובים אדריכליים של האנס שארון (אנ') שנפטר ב-1972.

בין הכלים במוזיאון ניתן לכלול:

כלי מקלדת:

עוגבים

כלי מיתר

כלי נשיפה

אחרים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]