מוזיאון סורסוק
 | |
| מוזיאון סורסוק | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון |
| שימוש |
בית מגורים (עד 1952) מוזיאון (מ-1961) |
| על שם | ניקולאס סורסוק (אנ') |
| כתובת | רחוב סורסוק (אנ') |
| מיקום | ביירות |
| מדינה | לבנון |
| בעלים |
משפחת סורסוק עיריית ביירות |
| נשיא | טארק מיטרי (Tarek Mitri) |
| מנהל |
אמין בייהום (Amine Beyhum) בילאל חמד (Bilal Hamad) |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1912–1913 (כשנה) |
| תאריך פתיחה רשמי |
מגורים: 1913 מוזיאון: 1961 |
| עלות | 12 מיליון דולר (שיפוץ) |
| סגנון אדריכלי |
נאו-רנסאנס  |
| מידות | |
| שטח | 8500 |
| קואורדינטות | 33°53′35″N 35°30′58″E / 33.892942°N 35.516228°E |
| https://sursock.museum/ | |
|
(למפת ביירות רגילה)   מוזיאון סורסוק | |
  | |
מוזיאון סוּרסוֹק (נקרא גם: מוזיאון ניקולס סורסוק) (באנגלית: Sursock Museum; בערבית: قصر سرسق) הוא מוזיאון לאמנות בעיר ביירות שבלבנון. המבנה הוקם בתחילת המאה ה-20 ושימש למגוריו של ניקולאס איברהים סורסוק (אנ') (ממשפחת סורסוק) שהיה אספן אמנות. עם מותו תרם את ביתו לעיר ביירות כדי שישמש מוזיאון.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחת סוּרסוֹק היא משפחה יוונית אורתודוקסית שמרכז פעילותה בביירות. המשפחה הגיעה במאה ה-15 מקונסטנטינופול, התיישבה בעיירה ג'ובייל (ביבלוס) כ-40 ק"מ מצפון לביירות, וב-1714 עברה לביירות. המשפחה נמנית עם המשפחות המכובדות של ביירות. עשתה את הונה מפעילות בתחום התעשייה, המסחר, הקרקעות, החקלאות והפיננסים (בנקאות), כשהפעילות נפרשת בכל רחבי המזרח התיכון ואגן הים התיכון המזרחי (טורקיה, לבנון, סוריה, ארץ ישראל, מצרים וקפריסין).
ההיסטוריה של המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבנה הוקם ב-1912 ברחוב סורסוק (אנ') שברובע רמייל (אנ') בביירות על ידי ניקולאס סורסוק (אנ') בתור בית מגוריו. ניקולס היה אספן תמונות וחפצי אמנות שהחזיק בביתו. עם מותו ב-1952 הוריש את ביתו לעיריית ביירות כדי שתפתח במקום מוזיאון לאמנות עתיקה ואמנות מודרנית. בצוואתו ביקש להקדיש אולם תצוגה לציירים לבנונים.
בתשע השנים עד פתיחתו הרשמית של המוזיאון הפך אותו נשיא לבנון, כמיל שמעון, למשכן אירוח עבור אורחים רמי מעלה.
ב-1957, עוד לפני פתיחתו הרשמית, הציג המוזיאון תערוכה במרכז אונסק"ו בביירות, שכללה 664 רפרודוקציות צבעוניות ממוסגרות של יצירות מאסיה, אירופה ואמריקה.
ב-1961 נפתח המוזיאון רשמית לקהל הרחב והציג קונספט של מרחב פתוח, שבו הוצגו התערוכות. מאז היפתחו הציג המוזיאון מעל 100 תערוכות.
במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, שפרצה ב-1975, נסגר המוזיאון מדי פעם אך הצליח להישאר פתוח רוב תקופה זו.
בשנת 2000 החלה הנהלת המוזיאון בתהליך תכנון של חידוש המוזיאון, על מנת להפוך אותו למוזיאון מודרני. תכנון השינוי נמסר לאדריכל הצרפתי ז'אן מישל וילמוט ולאדריכל הלבנוני ז'אק אבו חאלד. עבודות השיפוץ החלו ב-2008 והסתיימו ב-2014, וב-8 באוקטובר 2015 נפתח המוזיאון מחדש[1].
ב-4 באוגוסט 2020 נפגע המוזיאון בצורה משמעותית בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות[2]. אירוע זה גרם לסגירתו של המוזיאון לתקופה ארוכה[3] ולעבודות שימור ותיקון הנזקים ליצירות האמנות[4].
מבנה המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה המוזיאון מייצג אדריכלות לבנונית עם השפעות עות'מאניות ואיטלקיות (במיוחד מוונציה). המבנה הוקם באזור יוקרתי של ביירות וסביבו נבנו בתי יוקרה נוספים[5]. המוזיאון כולל אולם תצוגה מרכזי בשם "אולם הסתיו" (Salon d'Automne). חזית המוזיאון מתאפיינת בגרם מדרגות כפול ומפואר ובחלונות מקושטים בויטראז'ים.
במהלך החידוש, שהחל ב-2008, הוגדל שטח המוזיאון מ-1,500 מ"ר ל-8,500 מ"ר, בעיקר על ידי חפירת ארבע קומות תת-קרקעיות, כדי לא לפגוע במבנה ההיסטורי. במסגרת הפרויקט נפתחו חללי תצוגה נוספים ונבנו ספריית מחקר, אודיטוריום, סדנת שחזור ומחסנים נוספים לאוספים אמנותיים, וכן חנות ומסעדה. היקף ההשקעה בפרויקט זה היה כ-12 מיליון דולר.
תערוכות ותצוגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיאון מציג מגוון של תערוכות, כשרבות מהן מתמקדות בציירים ערבים ובמיוחד לבנונים. תערוכות נוספים מציגות סוגי אמנות נוספים, כמו שטיחים, צילומים, קרמיקה, וכן סדרה של 15 הדפסי חיתוכי עץ יפניים מודרניים, שניתנו במתנה למוזיאון על ידי שגרירות יפן בלבנון. במוזיאון מוצגים הרהיטים המקוריים של ניקולאז סורסוק.
בין האמנים שיצירותיהם הוצגו במוזיאון ניתן למנות את שפיק עבוד (אנ'), מונה בסילי סאהנוי (אנ'), רפיק שרף (אנ'), סאלוה ראודה שוקר (אנ'), קייס ואן דונגן, פול גויראגוסיאן (אנ') ואחרים:
- 1969: אמנות פלסטית בשירות האדריכלות
- 1974: אמנות איסלמית
- 1993: מחווה לג'אן חליפה
- 1997: רטרוספקטיבה לעומאר אונסי (אנ')[6]
- 1999: מחווה לז'ורז' שחאדה
- 2000:
- 2003: רטרוספקטיבה למוסטפא פארוק (אנ')[9]
- 2015: נופי ביירות, 160 שנים של תמונות[10]
- 2016:
- 2017
- 2018:
- "המלאכה", תערוכה של מונירה אל קדירי (Monira Al Qadiri)[18]
- "סיפורו של עץ הגומי", תערוכתו של עבד אל קדירי (Abed Al Kadiri)[19]
- תערוכת צילומים של סיי טוומבלי
- מייצג רב תחומי ŠamaŠ של זאד מאולטקה (אנ')[20]
- "יציאות חולפות", תערוכה
- "אי-שקט בעבר", תערוכה[21]
- "דירות נטושות, תצוגת מערכות", תערוכת ציורים של גרגורי בוחקג'יאן (אנ')[22][23]
- 2019:
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון סורסוק (באנגלית)
מוזיאון סורסוק, ברשת החברתית פייסבוק
מוזיאון סורסוק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מוזיאון סורסוק, ברשת החברתית אינסטגרם- אתר הבית
- מוזיאון סורסוק, ברשת החברתית פייסבוק
מוזיאון סורסוק, ברשת החברתית אינסטגרם- מוזיאון סורסוק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- מוזיאון סורסוק, באתר tripadvisor.com
- מוזיאון סורסוק, באתר hotelbook.com (אורכב)
- מוזיאון סורסוק, באתר mathqaf.com, תאריך 18 בינואר 2021
- מוזיאון סורסוק, באתר meer.com
סיור במוזיאון סורסוק, סרטון באתר יוטיוב, 2018- מוזיאון סורסוק לאחר השיפוץ ב-2021, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
אסתר זנדברג, סצינת האמנות בביירות מתעוררת לחיים עם קצת עזרה מאדריכלי על, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2015
- ^ נזק למוזיאון בעקבות הפיצוץ בנמל, באתר hyperallergic.com
- ^ מוזיאון סורסוק מתאושש מהפיצוץ, באתר france24.com
- ^ חידוש מוזיאון סורסוק, באתר aliph-foundation.org
- ^ בעקבות לחצים נדל"ניים נהרסו רבים מאותם בתים והוחלפו ברבי קומות והמוזיאון הוא בין המבנים המקוריים היחידים שנשארו ברחוב סורסוק וסביבתו
- ^ רטרוספקטיבה לעומאר אונסי, באתר lorientlejour.com
- ^ תערוכת מקס ארנסט, באתר lecommercedulevant.com
- ^ תערוכת סרגיי פאראז'אנוב, באתר rdl.com.lb (צרפתית)
- ^ רטרוספקטיבה למוסטפא פארוק, באתר lorientlejour.com
- ^ תערוכת נופי ביירות, באתר libnanews.com
- ^ ציורי אסדור בזדיקיאן, באתר life.executive-magazine.com
- ^ אמנות ואקולוגיה, באתר artforum.com
- ^ תערוכה של אדליטה חוסיין-באי, באתר lebtivity.com
- ^ פבריק, באתר hospitalityservices.com.lb
- ^ געגועיו של האריר סרקינסיאן, באתר universes.art
- ^ ציונים וצבעים: מחווה לאמין אל באצ'ה, באתר artforum.com
- ^ פירות שינה (מתוך הביאנלה של שרג'ה ה-13), באתר universes.art
- ^ תערוכתה של מונירה אל קדירי, באתר trebuchet-magazine.com (צרפתית)
- ^ תערוכתו של עבד אל קדירי, באתר mutualart.com
- ^ מייצג רב תחומי ŠamaŠ, באתר lepetitjournal.com (צרפתית)
- ^ תערוכת "אי-שקט בעבר", באתר onorient.com
- ^ תערוכת "דירות נטושות, תצוגת מערכות", באתר hyperallergic.com
- ^ התערוכה משקפת את ההרס שגרמה מלחמת האזרחים בלבנון
- ^ תערוכת "בעלבכ, ארכיון של נצח", באתר albawaba.com
- ^ תערוכת "פיקאסו ומשפחתו", באתר executive-bulletin.com
| משפחת סורסוק | ||
|---|---|---|
| אישים | איבון קוקריין • ניקולס סורסוק (אנ') | |
| אתרים בלבנון | מוזיאון סורסוק • ארמון סורסוק • רחוב סורסוק (אנ') • מלון סופר הגדול (אנ') | |
| אתרים בארץ ישראל | בית סורסוק • חאן סורסוק • בירכת סורסוק | |
| כללי | משפחת סורסוק • רכישות משפחת סורסוק (אנ') | |