מוחמד שוכרי
לידה |
15 ביולי 1935 בני שיכר, מרוקו |
---|---|
פטירה |
15 בנובמבר 2003 (בגיל 68) רבאט, מרוקו |
מדינה | מרוקו |
שפות היצירה | ערבית |
סוגה | conte, יומן, מסה |
יצירות בולטות | For Bread Alone, The Internal Market, Temptation of the White Blackbird |
תקופת הפעילות | מ-1966 |
פרסים והוקרה | פרס הידידות הצרפתית-ערבית (1995) |
מוחמד שוכרי (בברברית: ⵎⵓⵢⴰⵎⵎⴻⴷ ⵛⵓⴽⵔⵉ, בערבית: محمد شكري, 15 ביולי 1935 – 15 בנובמבר 2003) היה סופר מרוקאי, הידוע בעיקר בזכות ספר האוטוביוגרפיה שלו: "רק לחם" (אל-ח'בז אל-חאפי) (ער'). זהו ספר רב-מכר שתורגם ל-38 שפות.
בשנות ה-60 בטנג'יר הקוסמופוליטית הוא נפגש עם פול בולס, ז'אן ז'נה וטנסי ויליאמס. היצירה הראשונה שלו, הסיפור "אלימות על החוף" (אל-ענף עלא אלשאטי), פורסמה בשנת 1966 בירחון הלבנוני "הספרות" (אל-אדב). הצלחתו הבינלאומית הגיעה עם תרגום ספרן, "רק לחם", על ידי הסופר האמריקאי פול בולס בשנת 1973.
השנים המוקדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוחמד שוכרי נולד בכפר בני שיכר שנמצא במחוז אלנדור (אנ') בצפון מרוקו. הסופר נולד בתקופת רעב למשפחה מרובת ילדים, ענייה מאוד עם אב אלים. שפת אמו היא ניב אמזירי הקרוי תאריפית. בשל העוני, היגרה משפחתו לתטואן ואז לטנג'יר, שם למד שוכרי ספרדית. עוד כילד האשים את אביו האלים ברצח אחיו הצעיר קאדר, עזב את משפחתו בגיל 11, והפך לילד חסר בית בשכונות העניות של טנג'יר. מוקף בעוני, זנות, אלימות וסמים. בגיל 20, הוא פגש אדם, אותו הוא מתאר בספר, כאדם ששינה את חייו. הוא עזר למוחמד ללמוד לקרוא ולכתוב ערבית ספרותית, שפה מוזרה עבורו, השונה מהערבית-מרוקאית והתאריפית אותה דיבר. הוא החליט לעזוב את טנג'יר ב־1956 (שנת עצמאותה של מרוקו), ועבר ללראצ'ה, עיר חוף בצפון מרוקו, שם החל, בגיל 21, ללמוד בבית ספר יסודי. לאחר מכן התקבל לבית ספר גבוה להכשרת מורים והפך למורה.
ספרו "רק לחם"
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר הוא אוטוביוגרפיה שנכתב בערבית בשנת 1972, תורגם לאנגלית על ידי פול בולס ב-1973, ולצרפתית טאהר בן ג'לון בשנת 1980. הספר יצא לאור בערבית רק ב-1982.
זהו סיפור על ילד מרוקאי בן למשפחה ענייה מאזור השוליים הגאוגרפיים והחברתיים של מרוקו בתקופת הקולוניאליזם הצרפתי, ילד עני, לא יודע קרוא וכתוב, שהתגלגל בילדותו ממקום למקום, אחיו וחבריו מתים זה אחר זה. שוכרי מספר בגוף ראשון את סיפור חייו הקשה לנוכח חוסר היכולת שלו להתמודד עם אב מכה, עם רעב והעדר מקורות פרנסה. כאשר הכל חסום בפניו הוא מוצא מפלט בסמים, מין מזדמן ומעשי שוד.
הספר הפך להצלחה בינלאומית כאשר פורסם באנגלית, אך גרם לסערה בעולם הערבי. שר הפנים המרוקאי החליט לצנזר את פרסום הספר במרוקו על פי עצת השלטונות הדתיים בגלל התיאורים המופיעים בו על חוויות מיניות ושימוש בסמים.[1] הצנזורה הסתיימה בשנת 2000.
סרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטו של נביל עיוש שיצא בשנת 2000 "Ali Zaoua prince de la rue", "עלי זאואה, נסיך הרחוב", המספר את סיפורו של ילד חסר בית, הוא עיבוד של "רק לחם" אם כי באווירה פחות מזעזעת.[2] עלילת הסרט מספרת על עלי, המכונה "זאואה", קוויטה, עומר ובובקר השייכים לחבורה של דיב. ביום שהם מחליטים להתנתק ממנו, עלי נהרג מפגיעת אבן בראשו על ידי אחד הילדים של דיב. הסרט כולו עוסק במסע ההלוויה המפרך.
"רק לחם" עובד בשנת 2004 לסרט קולנוע על ידי ראשיד בנחדג, בהפקה משותפת איטלקית-צרפתית-אלג'יראית. הקרנת בכורה לסרט הייתה בפסטיבל קזבלנקה בשנת 2005.
יצירותיו הספרותיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רק לחם, יצא בעברית בהוצאת אנדלוס 1973
יצירות נוספות שלא תורגמו לעברית:
- האוהל, סיפורים קצרים, 1985
- זמן של שגיאות, נקרא גם "חוכמת רחוב", 1992
- ז'אן ז'אנט וטנסי ויליאמס בטנג'יר, 1992
- ז'אן ז'אנט בטנג'יר, 1993
- המשוגע של ורדים, סיפורים קצרים 1993
- ז'אן ז'אנט, סוויטה וסוף, 1996
- פול בולס, 1997
- זוקו צ'יקו, 1996
- פרצופים, 1996
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמעון אדף, "רק לחם" - שפה של רעבים, באתר ynet, 20 בספטמבר 2000
- "רק לחם" באתר צומת ספרים
- מרב יודילוביץ', פרצופה של מרוקו, באתר ynet, 12 בספטמבר 2000
- ספר רק לחם באתר סימניה
- ריאיון עם מוחמד שוקרי (בערבית)
- מוחמד שוכרי 1935–2003 (בצרפתית)
- רק לחם (בצרפתית)
- האיש שידע מה לכתוב (בצרפתית)
- ביוגרפיה של מוחמד שוכרי (בצרפתית)
- מוחמד שוכרי (1935-2003), דף שער בספרייה הלאומית
- מוחמד שוכרי, ברשת החברתית Goodreads
- מוחמד שוכרי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Novel and nation in the Muslim world : literary contributions and national identities, Houndmills, Basingstoke, Hampshire: Springer, עמ' 105
- ^ Ali Zaoua: Prince of the Streets, נבדק ב-2018-12-18