מוצא (גאוגרפיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מוצא (או מקור) של נהר או נחל או קרחון הוא מונח גאוגרפי המתאר את מקום המרוחק ביותר בנהר או בנחל או בקרחון משפך הנהר אל מקווה מים (ים או אגם), או אל נהר או נחל או קרחון אחר.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן ליד קריסולו שבאיטליה, עליה כתוב: "כאן נולד נהר פו" (היינו - זה מוצאו של נהר פו)

הסקר הגאולוגי של ארצות הברית מגדיר "אורכו של נהר" הוא המרחק בין שפכו של מוביל מים (כגון נהר/נחל/ או גוף מים אחר) לבין ראשיתו של הגוף המים. לעיתים מתייחסים למוביל מים יובלי כחלק מאורכו של מוביל המים, ומתייחסים למוצאו של היובל כאל מוצאו של גוף מים (אשר מבנה את שמו במקום בו נשפך מוביל המים אל תוך מוביל המים (ראו יובל).

הגדרה אחרת מזהה את מוצא הנהר במקום המרוחק ביותר מהשפך, באגן ההיקוות שממנו המים זורמים בעת כלשהי במהלך השנה (האופן קבוע), או, לחלופין, כמו הנקודה הרחוקה ביותר בהם המים זורמים (מיד פעם, ולו פעם בשנה) - הגדרה חלופית זו מתחייחסת גם לנקודה הרחוקה ביותר באגן ההיקוות, גם אם מדובר בנחל יבש בו הזרימה היא במועד מסוים בשנה. הגדרה חלופית זו משמשת את מכון הסמית'סוניאן, ואת נשיונל ג'יאוגרפיק[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

• Mike T. Furse, Daniel Hering, Karel Brabec, Andrea Buffagni, Leonard Sandin, Piet F.M. Verdonschot, Editors, The Ecological Status of European Rivers: Evaluation and Intercalibration of Assessments Methods, P 34

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההגדרה המשמשת את נשיונל ג'יאוגרפיק באתר הרשמי של נשיונל ג'יאוגרפיק