מחמוד טואלבה
 | |
| לידה |
1980 ג'נין, יהודה ושומרון, השלטון הישראלי ביהודה ושומרון  |
|---|---|
| נהרג |
2002 (בגיל 22 בערך) |
| השתייכות |
 הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני |
  | |
מחמוד טואלבה (או מחמוד טוואלבה, ערבית: محمود طوالبة, לעיתים נקרא בעברית באופן שגוי מוחמד טוואלבה; 1980–2002), שנודע בכינויו "נורסי", היה טרוריסט פלסטיני, מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי בג'נין. שני סגניו היו עלי ספורי ות'אבת מרדאווי. טואלבה היה אחראי לפיגועים ומעשי רצח רבים ונהרג על ידי צה"ל במהלך מבצע חומת מגן בג'נין.
טואלבה הפך לראש הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי בג'נין לאחר שישראל חיסלה את קודמו בתפקיד איאד חרדאן בסוף 2001 על ידי פיצוץ תא טלפון.
הפיגועים שהוציא
[עריכת קוד מקור | עריכה]טואלבה תכנן וביצע ביחד עם שני סגניו פיגועים בהיקף ובתדירות שלא היו מוכרים קודם לכן בסכסוך הישראלי-פלסטיני:
- 30 בינואר - מחמוד טואלבה מעורב באופן ישיר בפיגוע בגשר טייבה, בו נפצעו שני ישראלים. המחבל המתאבד היה סייען של גורמי הביטחון שגויס על ידי טואלבה כדי לפגוע במפעיליו.
- 25 במאי - פיצוץ מכונית תופת, שהיו בה שני מפגעים, בתחנה המרכזית בחדרה. בפיגוע נפצעו 45 אנשים.
- 20 ביוני - פיצוץ מטען בפח אשפה בחדרה בצומת הרחובות הרברט סמואל וששת הימים.
- 11 ביולי - ניסיון פיגוע של ג'יהאד גראר בעפולה. ג'יהאד מסר בחקירתו כי התכוון לבצע פיגוע התאבדות במקום הומה אדם וכי קיבל את המטען ממחמוד טואלבה ומעלי ציפורי שאף תדרכו אותו כיצד להפעיל את המטען ונתנו לו הנחיות היכן לפוצץ עצמו. טואלבה וציפורי שלחו את ג'יהאד במונית לישראל.
- 16 ביולי - הפיגוע בתחנת הרכבת בבנימינה פיגוע התאבדות בתחנת אוטובוס מול תחנת הרכבת בבנימינה. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו שני חיילים. בנוסף נפצעו 8 אנשים, מתוכם 3 באורח קשה ו-5 באורח קל.
- 22 ביולי - ניסיון של מוראד טואלבה, אחיו של מחמוד טואלבה, לבצע פיגוע התאבדות בחיפה. לאחר תפיסתו הוביל מוראד את השוטרים לחגורת הנפץ שהשאיר בבית נטוש בחיפה. בחקירתו מסר מוראד כי נשלח לבצע את הפיגוע על ידי אחיו, מחמוד, ועל ידי עלי ציפורי.
- 2 באוגוסט - מפגע נתפס בעת שניסה לעלות על אוטובוס "אגד" ליד בית שאן לצורך ביצוע פיגוע התאבדות. ככל הנראה עלי ציפורי הכין את המטען.
- 12 באוגוסט - שילוח המחבל המתאבד שהתפוצץ במסעדת וול-סטריט בקריית מוצקין. כתוצאה מהפיצוץ נפצעו 14 אזרחים.
- 16 באוגוסט - סמיר עבד אל-פתאח רדא טובאסי, שנעצר באום אל-פחם בדרכו לבצע פיגוע התאבדות, הודה בחקירתו כי עלי ציפורי ומחמוד נורסי הם שגייסו אותו לביצוע הפיגוע.
- 9 בספטמבר - סוואלחה היה מעורב בפיגוע מכונית התופת בצומת בית ליד, 11 בני אדם נפצעו כתוצאה מהפיצוץ.
- 7 באוקטובר - מחבל מתאבד התפוצץ בכניסה לקיבוץ שלוחות. כתוצאה מהפיגוע נהרג אזרח ישראלי.
- 28 באוקטובר - פיגוע הירי בחדרה פיגוע ירי לעבר עוברי אורח בשוק בחדרה. כתוצאה מהירי נהרגו 4 נשים ונפצעו 20.
- 27 בנובמבר - פיגוע הירי בעפולה פיגוע ירי תוך כדי תנועה מאזור התחנה המרכזית בעפולה לכיוון השוק. כתוצאה מהפיגוע נהרגו 2 אזרחים ו-48 נפצעו.
- 29 בנובמבר - הפיגוע בקו 823 בצומת מחנה 80 מחבל מתאבד פוצץ עצמו באוטובוס "אגד" בצומת מחנה 80 ואדי עארה. 3 אזרחים נהרגו ו-8 נפצעו.
- 5 בדצמבר - מחבל מתאבד פוצץ את עצמו בכניסה למלון "הילטון ממילא" בירושלים. 11 פצועים.
- 9 בדצמבר - מחבל מתאבד פוצץ את עצמו בתחנת האוטובוס בצומת הצ'ק פוסט לכיוון תל חנן. כתוצאה מהפיגוע נפצעו 29 אזרחים.
- 25 בינואר - פיגוע התאבדות כפול בשיתוף ה-"פת"ח" בהתחנה המרכזית הישנה בת"א, 23 פצועים.
- 5 במרץ - מחבל מתאבד פוצץ עצמו באוטובוס "אגד" 823 בתחנה המרכזית בעפולה. אזרח נהרג ו-19 אזרחים נפצעו.
- 20 במרץ - הפיגוע באוטובוס בוואדי עארה מחבל מתאבד פוצץ עצמו בוואדי עארה בצומת מוצמוץ, באוטובוס "אגד" 823 שנסע מ-תל אביב לנצרת. 5 אזרחים נהרגו ו-28 נפצעו.
- 10 באפריל - הפיגוע בצומת יגור מחבל מתאבד פוצץ עצמו באוטובוס "אגד" בצומת יגור. 8 הרוגים ו-15 פצועים.
כושר הארגון וכמות הפיגועים שלהם הכתירו את ג'נין כבירת המתאבדים והיו אחת הסיבות הבולטות למבצע חומת מגן.
מבצע חומת מגן ומותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך אפריל 2002, במבצע חומת מגן, נכנסו כוחות צה"ל לג'נין שנחשבה לבירת הטרור הפלסטיני ושממנה יצאו פיגועים רבים. ראשי הג'יהאד האסלאמי התבצרו במחנה הפליטים ג'נין ומלכדו אותו באלפי מטעני חבלה. לאחר קרב קשה שבו נהרגו 13 חיילי צה"ל הוכרעו הטרוריסטים. טואלבה נהרג בג'נין במהלך הפעולה. נסיבות מותו שנויות במחלוקת: יש הטוענים שטואלבה נהרג מאש חבריו במחנה הפליטים ג'נין, לאחר שסברו בטעות כי הוא חייל ישראלי, בשל הקסדה שחבש על ראשו. לעומת זאת, המגזין "טיים" דיווח שטואלבה נהרג לאחר שדחפור די-9 משוריין של צה"ל מוטט עליו קיר כאשר האחרון ניסה להטמין עליו פצצה.[1]
סגניו של טואלבה, ת'אבת מרדאווי והשייח' עלי ספורי, נעצרו והועמדו לדין בישראל.
לאחר מותו של טואלבה תפס את מקומו איאד סוואלחה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מאט ריס, The Story of the Battle of Jenin, המגזין "טיים", 13 במאי 2002 (גישה דרך ארכיון האינטרנט).