מחניים (יישוב מקראי)

מחניים היא עיר מקראית ששכנה מזרחה לירדן בערך באמצע הדרך בין הכנרת לים המלח. עיר זו מוזכרת בספר יהושע כאחת מבין 48 ערי הלויים אשר זכו בה על פי הגורל שנערך במשכן שילה.

זיהוי האתר

מקומה המדויק של מחניים המקראית עדיין לא וודאי, והוצע לזהותה עם כמה אתרים. על-פי אחת הסברות המקובלות, מחניים שוכנת בתל אל-דהב אל-גרבי (Tell Edh-Dahab al-Gharbi), הגבעה המערבית בין שתי גבעות הרוכנות אל נחל יבוק וידועות בשם תולול א-ד'הב. על-פי חפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום, האתר היה מיושב מתקופת הברונזה המאוחרת ועד שלהי העת העתיקה. את הגבעה המזרחית בין שתי הגבעות, תל אל-דהב אל-שרקי, הוצע לזהות עם פנואל המקראית. שני האתרים מצויים כ-8 קילומטרים מזרחית מתל דיר עלא, המזוהה כעיר המקראית סוכות.

במקרא

יעקב העניק לעיר את שמה כאשר עבר בה בשובו מחרן לארץ כנען, ופגש שם מלאכי אלוהים: ”וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם”.

הלויים זכו בעיר זו מאת נחלתם של שבט גד: ”וּמִמַּטֵּה גָד אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת רָמֹת בַּגִּלְעָד וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת מַחֲנַיִם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ”.

עיר זו שימשה עיר מלוכה של איש בשת, בנו של שאול. כמו כן שמשה עיר זו כאכסניה לדוד בברחו מפני אבשלום בנו. בעת יציאת העם ללחום באבשלום עמד דוד בשער העיר עד בשורת הניצחון מפי אחימעץ בן צדוק הכהן (ספר שמואל ב', פרק י"ז, פסוק כ"ד).

קיבוץ מחניים נקרא על שם עיר זו.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים ובנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.