נחלת שבט נפתלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: מבנה לקוי, שגיאות עברית, ציטוטים חסרי טעם.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מפת חלוקת הארץ לשבטים - נחלת שבט נפתלי בחום-בהיר -בצפון-מזרח הארץ

נַחֲלַת שֵׁבֶט נַפְתָּלִי או כפי שהיא מכונה "ארץ נפתלי", מצויה בצפון-מזרח ארץ ישראל. הנחלה עלתה בגורל השישי לאחר נחלת שבט יהודה ונחלאות "בית יוסף". היא השתרעה מהגבול הצפוני של ארץ ישראל - קו חצביה - צידון לאורך נהר הליטני[1] עד לנחל יששכר בדרום, במזרח היא תחומה עם נהר הירדן, ימת החולה וים כנרת ובמערב עם נחלת שבט אשר ונחלת שבט זבולון. סביבת הר תבור היא נקודת המפגש לשלושת השבטים.

תיאור הנחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארץ נפתלי נחשבה לחבל ארץ גדול. בתור שכזו היא אחד מהאזורים הנכללים בתיאור הארץ מפי משה כאשר הוא עולה על הר נבו, לפני פטירתו. וכל מתואר בספר דברים: וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, אֶל-הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֶת-הַגִּלְעָד, עַד-דָּן. וְאֵת, כָּל-נַפְתָּלִי, וְאֶת-אֶרֶץ אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה; וְאֵת כָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה, עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן (מקור: ל"ב,א'-ב').

בספר יהושע מובא תיאור הנחלה : "לִבְנֵי נַפְתָּלִי, יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי, לְמִשְׁפְּחֹתָם. וַיְהִי גְבוּלָם, מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד-לַקּוּם; וַיְהִי תֹצְאֹתָיו, הַיַּרְדֵּן. וְשָׁב הַגְּבוּל יָמָּה אַזְנוֹת תָּבוֹר, וְיָצָא מִשָּׁם חוּקֹקָה; וּפָגַע בִּזְבֻלוּן מִנֶּגֶב, וּבְאָשֵׁר פָּגַע מִיָּם, וּבִיהוּדָה, הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ. וְעָרֵי, מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר, וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת. וַאֲדָמָה וְהָרָמָה, וְחָצוֹר. וְקֶדֶשׁ וְאֶדְרֶעִי, וְעֵין חָצוֹר. וְיִרְאוֹן, וּמִגְדַּל-אֵל, חֳרֵם וּבֵית-עֲנָת, וּבֵית שָׁמֶשׁ: עָרִים תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן (מקור:י"ט,ל"ב-ל"ח)

מפת נחלת השבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחלת שבט נפתלי

המגן על צפון הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה אליצור ויהודה קיל באטלס דעת מקרא מעירים כי השבטים דן, אשר ונפתלי היו כלולים במחנה אחד במסע שבטי ישראל במדבר סיני המתואר בספר במדבר. הם נימנו על "מחנה דן" שהיה "מאסף לכל המחנות" (מקור:י',כ"ה). לימים, שבטים אלו יתנחלו בצפון הארץ, המגן על הארץ. תפקידם זה מסביר את האמור בספר יהושע כי בין ערי נפתלי היו 19 "ערי מבצר". בין השאר, הם סבורים כי ביניהן היו: "בית ענת" המזוהה עם "הינה" דרומית לדמשק "בית שמש", אולי "מג'דל א-שמס" לרגלי הר החרמון שנאמר עליהן בספר שופטים: "נַפְתָּלִי, לֹא-הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי בֵית שֶׁמֶשׁ וְאֶת יֹשְׁבֵי בֵית-עֲנָת" (מקור: א', ל"ג) וכן שורה ארוכה של ערים ממערב לנהר הירדן ולים כנרת.

נחלת נפתלי סופגת את הפולשים מהצפון, כמו מלך ארם כפי שנאמר בספר דברי הימים "וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא, וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ אֶל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּכּוּ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן, וְאֵת אָבֵל מָיִם; וְאֵת כָּל-מִסְכְּנוֹת, עָרֵי נַפְתָּלִי (מקור: ב', ט"ז, ד'). גם ספר מלכים מספר על אותו פולש מהצפון: "וַיַּךְ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן, וְאֵת אָבֵל בֵּית-מַעֲכָה; וְאֵת, כָּל-כִּנְרוֹת, עַל, כָּל-אֶרֶץ נַפְתָּלִי (מקור: א', ט"ו, כ').

סופה של התיישבות שבט נפתלי בנחלתו, באה לקיצה על ידי תגלת פלאסר השלישי מלך אשור כפי שמובא בספר מלכים: "בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּקַּח אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-אָבֵל בֵּית-מַעֲכָה וְאֶת-יָנוֹחַ וְאֶת-קֶדֶשׁ וְאֶת-חָצוֹר וְאֶת-הַגִּלְעָד וְאֶת-הַגָּלִילָה, כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי; וַיַּגְלֵם, אַשּׁוּרָה (מקור: ב' ט"ו, כ"ט).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
  • זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, מוסד ביאליק ירושלים, 1967

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זכריה קלעי, עמוד 192