מטסקוויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןמטסקוויה
מטסקוויה
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: מחטנאים
מחלקה: מחטניים
סדרה: מחטיים
משפחה: ברושיים
תת־משפחה: סקווים
סוג: Metasequoia
מין: מטסקוויה
שם מדעי
Metasequoia glyptostroboides
Xiansu & Cheng, 1948
תחום תפוצה
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מטסקוויה (שם מדעי: Metasequoia glyptostroboides) הוא מין יחיד בסוגו של עץ השייך לתת-משפחת הסקווים, וגדל באזור סצ'ואן-חוביי שבסין.

תיאור העץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגזע והעלים דומים לאלו של סקוויה נאה, אך העץ נשיר באותה מידה כמו ברוש קירח ויכול לגדול גם בביצות. גזע העץ עשוי להתעקל אם יונח על קרקע לא ישרה. העץ גדל עד לגובה של כ-45 מטרים, כאשר קוטר הגזע הוא שני מטרים. נכון ל-2008) קיימים פרטים של מטסקוויה בני שישים שנה, המגיעים עד לגובה של 25–40 מטרים ולקוטר גזע של כ-1.3 מטרים.

העלים מסודרים בסידור נגדי זה מול זה משני צידי הגבעול, אורכם 1 עד 3 ס"מ וצבעם ירוק בהיר כשהם רעננים, ואדום-חום בתקופת הנשירה. האצטרובל הוא בצורת כדור-אליפסואיד בקוטר 1.5 - 2.5 ס"מ, ויש להם 16 - 28 קשקשים המסודרים בסידור נגדי של ארבע שורות שהזווית בין כל אחד היא 90 מעלות. אורכם של האצטברולים המואבקים הוא 5–6 ס"מ, והם מבשילים כ-9 חודשים לאחר ההאבקה. באזורים שבהם האקלים חם האצטרובלים מייצרים דורבנים ארוכים, אך רק בתחילת האביב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד כה התגלו שלושה מינים נכחדים של הסוג מטסקוויה: occidentalis‏, milleri‏ ו-foxii. המין Metasequoia occidentalis גדל בעבר בחלק המערבי של דקוטה הצפונית, וניתן למצוא מאובנים של יערות נרחבים של מטסקוויה באי אקסל הייברג שבצפון קנדה.

שיגרו מיקי תיאר לראשונה את המטסקוויה כמאובן מהמזוזואיקון ב-1941, אך בשנת 1944 העץ התגלה מחדש בסין על ידי ז'אן ואנג. העץ לא נחקר עד ל-1946, לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה, ורק בשנת 1948 זוהה כמין חי של הסוג מטסקוויה על ידי ואן צ'ון צ'נג ויו הסן הסו.

משלחת מטעם הגן הבוטני של אוניברסיטת הרווארד הגיע לסין ב-1948 על מנת לאסוף זרעים, וזמן קצר לאחר מכן החלו האוניברסיטאות לקבל שתילים לצורך גידול נסיוני.

בשנות ה-80 התגלה כי עצי הדור השני בטיפוח סובלים ממוטציה גנטית העשויה לגרום להגברת הפגיעות למחלות, ולחוסר פוריות. הסיבה לכך הייתה שמקורם של רוב העצים היו שלושה עצים בלבד, מה שגרם להקטנת השונות הגנטית. בשנות ה-90 הגיעו לסין משלחות איסוף זרעים רבות על מנת לנסות לפתור את הבעיה שהתעוררה, על ידי הגדלת השונות הגנטית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מטסקוויה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מטסקוויה באתר הרשימה האדומה של IUCN