לדלג לתוכן

מיגונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיגונית מעוצבת מפרויקט Art Shelters של JNF
מיגונית מעוצבת מפרויקט Art Shelters של האומן אליסף מיארה.
מיגונית מסוג "צינור ביטון" בגן שעשועים בשדרות.

מיגונית היא מרחב מוגן המוצב בשטחים ציבוריים (יישובים, פארקים, גני משחקים, תחנות אוטובוס ועוד) שמטרתו לספק מיגון מיידי בפני התקפות של רקטות ופצמ"רים שזמן ההתרעה בפניהן הוא קצר מכדי לאפשר גישה למקלט. באופן זה המיגונית משמשת כחלק מההגנה האזרחית של העורף.

על פי רוב המיגונית נבנית במידות קטנות יותר מאשר חדרי ביטחון תקניים וכתוצאה מכך משקלה קטן יותר. דבר זה מאפשר הובלה זולה יותר מאשר הובלת ממ"ד נייד. בנוסף למיגוניות שנבנו מלכתחילה למטרה זו, משמשים כמיגוניות גם צינורות בטון גדולים, שסמוך לפתחיהם מוצב קיר בטון.

המיגונית מתוכננת כך שתשמש לא רק כהגנה פיזית, אלא גם כמקום המשרה תחושת ביטחון מסוימת לאוכלוסייה בזמן התקיפה. בהתאם לכך מיגוניות רבות, שניצבות מזה שנים רבות באותו מקום, קושטו ועוטרו בציורים על ידי אמנים מקומיים. למשל, בעוטף עזה פועל מיזם עיטור, שנועד לשוות למיגונית מראה אסתטי ולקשט את הסביבה בה הן מוצבות, וכן להקל פסיכולוגית על ילדים ולהקטין את האפקט השלילי של נוכחות המיגוניות וירי הרקטות שמחייב אותן.

שימוש במיגונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלט הנחיה בנוגע לשימוש במיגונית

המיגונית נועדה להגן מפני פגיעות ישירות של פצצות מרגמה וארטילריה רקטית. בהתאם לכך, על הציבור למהר ולהיכנס אל המיגונית כאשר נשמעת אזעקת מלחמה, שהיא מערכת התרעה סדירה המזהירה את התושבים מפני סכנה קרובה של תקיפה אווירית (במטוסים, טילים או רקטות). זמן התגובה מרגע הישמע האזעקה משתנה בהתאם למיקום הגאוגרפי, והוא נמדד בשניות ספורות בלבד באזורים הקרובים לגבול. השהייה בתוך המיגונית נמשכת לרוב כעשר דקות ויכולה להשתנות על פי הנחיות פיקוד העורף.

בעקבות ירי הרקטות והפצמ"רים של ארגוני הטרור הפלסטיניים מרצועת עזה, שזמן ההתרעה להן הוא 15 שניות בלבד, פוזרו מיגוניות, בעשור הראשון של המאה ה-21, ברחבי שדרות ויישובי עוטף עזה, כמו גם לצד תחנות אוטובוסים, טרמפיאדות, מפעילים, מבני ציבור ותשתיות שונות במרחב. עם הרחבת טווח הירי של הרקטות הוצבו מיגוניות גם באשקלון, נתיבות, אופקים ועוד.

ביולי 2014, כאשר רקטות ששוגרו מרצועת עזה פגעו ביישובי הפזורה הבדואית בנגב, הגישו בדואים אחדים, יחד עם ארגוני זכויות אדם, עתירה לבג"ץ, בדרישה שיורה להציב מיגוניות ביישובי הפזורה, משום שהבנייה ביישובים אלה אינה מספקת כל הגנה לתושביהם. העתירה נדחתה, בנימוק שבהחלטה בעניין הקצאת המיגוניות לא נמצא פגם המצדיק את התערבות בג"ץ.[1]

מיגוניות אינן יכולות להגן מפני מתקפת ירי, טילי RPG או רימונים הנזרקים לתוכם. בפועל במצב שכזה המיגוניות הופכות למלכודות מוות. בטבח שבעה באוקטובר היו כמה מיגוניות ששימשו כמלכודות מוות ואזרחים רבים נרצחו בתוכן, ולאחר מכן זכו לכינוי מיגוניות המוות.[2]

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיגונית בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בג"ץ 5019/14 לבאד אבו עפאש ואחרים נ' מפקד פיקוד העורף ואחרים, ניתן ב־20 ביולי 2014
  2. ^ Isabel Kershner, Amit Elkayam, Hamas Assailants on Oct. 7 Ambushed Israeli Bomb Shelters, The New York Times, ‏November 11, 2023