מידד שיף
 | |
| לידה |
25 באוגוסט 1917 ראשון לציון, מנהלת שטחי האויב הכבושים  |
|---|---|
| פטירה |
10 בנובמבר 2004 (בגיל 87) |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
| מקום לימודים |
בית הספר לכלכלה של לונדון |
| שפות היצירה |
עברית |
| צאצאים |
אגור שיף |
  | |
מידד שיף (25 באוגוסט 1917 – 10 בנובמבר 2004) היה סופר עברי ועיתונאי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בראשון לציון וגדל בתל אביב. פרסם סיפורת מגיל צעיר. סיפוריו נתפרסמו בעיתונים ובכתבי עת ספרותיים, בעיקר של מחנה השמאל. בשנות ה-40 היה חבר ב"הגנה", אך בניגוד לסופרים בני דורו לא התקבל על ידי הממסד הספרותי בישראל ונחשב למתנגד חריף לממשלת מפא"י. תקופה מסוימת כתב ב"העולם הזה" ושיתף פעולה עם אורי אבנרי. ספרו הראשון, "מחרוזת דר": סיפורים, נדפס בשנת 1941. ספרו השני, "תחליף מודרני", הוא רומן בחרוזים המושפע מהרומנים המחורזים של אלכסנדר פושקין. ספרו המפורסם ביותר, שעורר מחלוקות ומהומות ספרותיות, הוא "שמעון צהמרא" – ספר שגיבורו הוא אדם שאמו יהודייה ואביו לבנוני בן העדה המרונית, אשר מנסה להשתלב בבוהמה התל אביבית של ראשית שנות המדינה.
בשנות ה-50 הרבה להופיע בתוכניות מלל של קול ישראל, ועורר עניין רב בקרב המאזינים בשל סגנון דיבורו הייחודי. שנים רבות שימש עורך לשוני בעיתון "הארץ", ב"ידיעות אחרונות" וב"קול ישראל". בשל דחייתו ואי ההבנה של יצירותיו חדל לפרסם בשלב מוקדם של חייו.
בנו הוא הסופר והקולנוען אגור שיף[1], בתו - ד"ר ברקת שיף-קרן, רופאה, מנהלת מרפאת כאב ופעילה פוליטית.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מחרוזת זר, לשהיו בציפייה לשיהיו, תל אביב, הנקדן, 1941
- תחליף מודרני, רומן בארבעה פרקים, תל אביב, גוטנברג, 1947
- בני בליעל, סיפורים, תל אביב, ארץ ישראל הצעירה, 1948
- שמעון צהמרא, רומן, תל אביב, טברסקי, 1951
- סנשו פנצ'ר, מסיפורי מידד (שיף), תל אביב, מנר, 1961
- קטעי ספרות ללמודי כתיבה בשנה א, אסף מידד שיף, באר שבע, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הפקולטה למדעי הרוח והחברה, תשמ"א, 1980
ממאמריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "ושונא מתנות יחיה", לשוננו לעם, כ"ג, תשל"ב-1972
- "לשון שאין מלאכי השרת מכירין בו", מאזנים, נ"ב, 1, 1981. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- מידד שיף, טורח רב בלא־דבר, הארץ, 5 באוגוסט 1960
- מידד שיף, טרומפלדור - החי והמת, דבר, 21 באפריל 1972; המשך
- מידד שיף, שפה ערוכה מאוד, דבר, 17 באפריל 1970
- מידד שיף, "האילואים" האלה, דבר, 27 במרץ 1970
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של מידד שיף, בקטלוג הספרייה הלאומית
- כתבי מידד שיף בפרויקט בן-יהודה
- אגור שיף, אלגיה למידד, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2007
- מידד שיף, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- מידד שיף, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- מידד שיף, באלבום משפחות ראשון לציון
- אגור שיף מדבר על אביו מידד, בפודקאסט "על החיים ועל המוות" עם דפנה לוי, 19 במארס 2022
- מידד שיף, דף שער בספרייה הלאומית
- מידד שיף, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
גילי איזיקוביץ, הסופר אגור שיף בועט בלב הספרות הקאנונית, באתר הארץ, 16 במרץ 2017
| בקרת זהויות |
|
|---|