ספרות בלגית

המונח ספרות בלגית מתייחס לספרות אשר נוצרה בבלגיה, מדינה בה קיימות שלוש לשונות רשמיות: צרפתית (ובכלל זאת השפה הולונית), הולנדית (הקרויה בבלגיה פלמית) וגרמנית. לפיכך, גם הספרות במדינה זו נכתבת בשלוש לשונות אלו, ובמיוחד בצרפתית ובהולנדית/פלמית.

ספרות בשפה הצרפתית בבלגיה

במאה ה-14 נשלטה בלגיה באופן דומיננטי על ידי הוולונים. תושבי הצפון הפלמי היו ברובם לא משכילים וחסרי השפעה תרבותית. חצר המלוכה גם היא הייתה דוברת צרפתית. בתקופת מלחמות הדת באירופה והרפורמציה תחת רדיפותיהם של קרל החמישי ופיליפה השני ברחו אינטלקטואלים דוברי פלמית להולנד השכנה. האליטה נותרה דוברת צרפתית.

החל מסוף המאה ה-19 חלה תנופה בספרות בשפה הצרפתית בבלגיה, עם סופרים כדוגמת שרל דה-קוסטר, ז'ורז' רודנבאך, אמיל ורהרן ומוריס מטרלינק, שאף זכה בפרס נובל לספרות. בתקופה זו, שבין 1813 ו-1917 המגמה בספרות הבלגית הייתה להבליט את האופי הייחודי הבלגי של השפה, תוך שימוש במונחים אשר אינם בשימוש בצרפת.

במהלך המאה ה-20 בלטו בכתיבתם מרגריט יורסנאר, ז'ורז' סימנון, או לאחרונה גם אמילי נותומב. בתחום הקומיקס בולטת הספרות הבלגית בשפה הצרפתית, ובין הבולטים שבמחברי ספרי הקומיקס, יש להזכיר את יוצר טינטין, ארז'ה וכן יוצר הדרדסים, פיו. לאחר מלחמת העולם הראשונה המגמה בספרות הבלגית בשפה הצרפתית הייתה לכתוב בצרפתית תקנית ולמעט באותם מונחים ייחודיים לבלגיה; החל משנות ה-60 של המאה ה-20, חלה חזרה מסוימת לשימוש במונחים ייחודיים לבלגיה ותיאור נופים בלגיים.

ספרות בשפה ההולנדית/פלמית בבלגיה

עד למאה ה-16 לא הייתה קיימת ספרות בשפה הפלמית, שכן שפה זו הייתה אחת מניבים רבים שהתקיימו באזור פלנדריה. האוכלוסייה באזור לא הושפעה (מכיוון שהייתה ברובה לא משכילה) מהספרות ההולנדית באותה תקופה והאליטה הפלמית דיברה וכתבה בצרפתית. בין הסופרים בשפה הפלמית כיום: הוגו קלאוס.