ז'ורז' סימנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'ורז' סימנון, 1963

ז'ורז' סימנון (צרפתית: Georges Joseph Christian Simenon; ‏13 בפברואר 1903 - 4 בספטמבר 1989) היה סופר בלגי, ידוע בעיקר בזכות סדרת ספריו על בלש המשטרה המפקח מגרה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ורז' סימנון נולד בעיר לייז' שבבלגיה. בגלל בריאותו הלקויה של אביו נאלץ להפסיק את לימודיו בגיל 16. הוא עבד כאופה ומוכר ספרים, והחל לעבוד ככתב של עיתון מקומי. בגיל 17 פרסם את הרומן הראשון שלו. בשנת 1922 התיישב בפריז והחל לקדם את הקריירה הספרותית שלו. הוא התחבר לקבוצת אמנים צעירים, וב-1923 התחתן עם אחת מבנות החבורה, נישואים שהסתיימו בגירושים.

בפריז פרסם סיפורים קצרים ורומנים בשמות עט שונים, ועבד כפקיד וכמזכיר של אריסטוקרט צרפתי עשיר.

ב-1931 פרסם את הספר הראשון בסדרת עלילותיו של "המפקח מגרה", וזכה להצלחה גדולה. בשנות השלושים החל לכתוב רומנים שהוא כינה בשם "רומנים קשים". ספרים אלה עוררו התפעלות רבה בקרב הסופרים הצרפתים באותם ימים.

הוא הרבה בנסיעות באירופה, באפריקה ובמזרח התיכון, מסעות שסיפקו חומר לסיפוריו. בשנים 1934 ו-1935 ערך מסע סביב העולם כשפנקס רשימות בידו. בשנת 1939 מונה סימנון למפקח על הפליטים הבלגים במחנה לה רושל. במשך שנות הכיבוש הנאצי בצרפת, המשיך בכתיבתו ונהנה מהצלחת הסרטים שנעשו לפי ספריו. עם תום המלחמה מצא עצמו ברשימת הנאשמים בשיתוף פעולה עם הנאצים, ועבר לקנדה ואחר כך לטוסון שבאריזונה.

סימנון חי בארצות הברית עשר שנים, בין 1945 ל-1955, שם התחתן עם דניס ווימה, קנדית ממוצא צרפתי. בשנות שהותו בארצות הברית כתב ספרים בנושא התרבות האמריקאית. בשנת 1957 עבר לגור בשווייץ, חיי נישואיו הידרדרו, אשתו אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי ומתה שם, ואחת מבנותיו התאבדה בשנת 1978. במקביל לנישואיו לדניס המשיך לשמור על קשר הדוק עם אשתו הראשונה, הציירת רג'ין, ועם עוזרת הבית המסורה הנרייטה, המכונה 'בול'. סימנון, מדהים ובוטה בחשיפותיו, התוודה ביומניו כי שכב עם קרוב ל-10,000 נשים, מרביתן מקצועניות. לדבריו, המין הוא כמו רעב ויש להשביעו ללא כל עכבות מוסריות או צביעות חברתית.

סימנון היה אחד הסופרים הפוריים ביותר במאה העשרים. הוא נהג לכתוב 60 עד 80 עמודים ביום. פרסם כ-450 רומנים וסיפורים קצרים. 72 רומנים הם מסדרת המפקח מגרה, האחרון שבהם פורסם בשנת 1972. סיפורי מגרה תורגמו לשפות רבות. דמותו של הבלש מגרה הייתה פופולרית מאוד, ועלילותיו עובדו לסרטי קולנוע וטלוויזיה. כיום הוא נתפס כאחד מכגדולי הסופרים בשפה הצרפתית.

ב-1972 הפסיק סימנון לכתוב סיפורת, והקדיש זמנו להקלטת זכרונותיו ולכתיבת אוטוביוגרפיה.

ז'ורז' סימנון מת בשנת 1989 בלוזאן שבשווייץ, לצד מנהלת משק הבית שלו, שהייתה אהובתו האחרונה.

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מגרה טועה, תרגם אוריאל שלח (יונתן רטוש-הלפרין), הוצאת צוהר, 1955.
  • אהבה מסוכנת, תרגם חיים בן דב, הוצאת ספרי כיס, 1957.
  • העולם התחתון של ניו יורק, תרגם חיים בן דב, הוצאת ספרי כיס, 1957.
  • השלג היה שחור, תרגם אהרון אמיר, מהדורה ראשונה, הוצאת צוהר, 1957. מהדורה חדשה: הוצאת כתר, ירושלים, 1979.
  • אקספרס לגרדום, תרגם ק' קצנלסון, תל אביב, 1960.
  • האחים ריקו, תרגם אריה חשביה, מזרחי, תל אביב, 1961.
  • ידידי מגרה, שני כרכים:תרגמה הלית ישורון, ספרית תרמיל, 1965.
  • מגרה והסוכן הנוסע המוזר, תל אביב, 1966.
  • מגרה והפשע המושלם, תרגם נח מן, תל אביב, 1966.
  • מגרה וחונק היפהפייה, תרגם נח מן, תל אביב, 1966.
  • מגרה על פרשת דרכים, תרגם נח מן, תל אביב, 1966.
  • הכלב הצהוב, תרגם י' לבנון, תל אביב, 1968.
  • האיש שצפה ברכבות; האיש הקטן מארחנגלסק, תרגם יהושע קנז, עם עובד, תל אביב, 2001.
  • מדרגות הברזל; אלמונים בבית, תרגם יהושע קנז, עם עובד, תל אביב, 2003.
  • שעת הפעמונים; העשיר, תרגם יהושע קנז, עם עובד, 2004.
  • מכתב לשופט; הילד שבחלון, תרגם יהושע קנז, עם עובד, תל אביב, 2005.
  • הסוד המשותף; הכלב הצהוב, תרגם יהושע קנז, עם עובד, 2006.
  • התלוי מסן פוליין, תרגם אביטל ענבר, ערכה מיכל ארבל, הקיבוץ המאוחד, 2007.
  • מותה של בל; מכת ירח, תרגם יהושע קנז, עם עובד, 2008.
  • חופשתו של מגרה; מגרה והאיש על הספסל, תרגם אריאל אולמרט, סדרת חשד, הקיבוץ המאוחד, 2010.
  • הנוסע הסמוי, תרגם יהושע קנז, עם עובד, 2011.
  • זר בעיר, תרגם יהושע קנז, עם עובד, 2012.
  • החדר הכחול, תרגם ערן צור, הוצאת מודן, 2012.
  • פיוטר הלטבי, תרגמה רמה איילון, עם עובד, 2014.
  • ראשו של אדם, תרגמה רמה איילון, עם עובד, 2015.
  • מר גאלה המנוח, תרגמה רמה איילון, עם עובד, 2015.
  • מגרה טומן מלכודת, תרגמה רמה איילון, עם עובד, 2016.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]