יוסף פאור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי סדר פרקים לפי ויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 40#הצבעה
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:
</blockquote>
</blockquote>


פאור עזב את לייקווד ונרשם ללימודים באוניברסיטת ברצלונה, שם קבל תואר דוקטור ל[[פילולוגיה]] שמית בשנת [[1964]]. היה ליהודי הראשון לקבל תואר כזה מאז גירוש ספרד בשנת [[1492]]. בשנת [[1967]], בעצת הרב [[דוד די סולה פול]] והרב מטלוב עבאדי פאור קבל מינוי בסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה. הוא לימד שם עד שנת [[1984]], אז המוסד התחיל לקבל נשים.‏‏‏‏{{הערה|1=‏פאור תבע את בית הספר לדין על [[הפרת חוזה]] וטען כי בכך שהסמינר מכניס נשים הוא ''מכריח'' אותו להתפטר.‏}} מאז, פאור מלמד במחלקה לתלמוד של אוניברסיטת בר-אילן ובמכללת נתניה.
פאור עזב את לייקווד ונרשם ללימודים באוניברסיטת ברצלונה, שם קבל תואר דוקטור ל[[פילולוגיה]] שמית בשנת [[1964]]. היה ליהודי הראשון לקבל תואר כזה מאז גירוש ספרד בשנת [[1492]]. בשנת [[1967]], בעצת הרב [[דוד די סולה פול]] ורבו הרב מטלוב עבאדי פאור קבל מינוי בסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה. הוא לימד שם עד שנת [[1984]], אז המוסד התחיל לקבל נשים.‏‏‏‏{{הערה|1=‏פאור תבע את בית הספר לדין על [[הפרת חוזה]] וטען כי בכך שהסמינר מכניס נשים הוא ''מכריח'' אותו להתפטר.‏}} מאז, פאור מלמד במחלקה לתלמוד של אוניברסיטת בר-אילן ובמכללת נתניה.


==פולמוס==
==פולמוס==
בזמן שלימד בסמינר התאולוגי היהודי, פאור העביר גם שיעורי תורה בקהילה היהודית-סורית ב[[ברוקלין]], ניו יורק. הדבר עורר את חתמם של חוגים מסוימים בעולם יוצאי הישיבות חרדיות. הם זיהו את פאור עם [[יהדות קונסרבטיבית|התנועה הקונסרבטיבית]], אליה השתייך הסמינר התאולוגי היהודי. פאור קבל מכתב תמיכה מאת הרב הראשי של העדה הסורית, הרב יעקב קצין, שהעיד על עמדתו הדתית של פאור. קצין טען שפאור לא הזדהה מעולם עם התנועה הקונסרבטיבית ולימד בסמינר רק כדי להתפרנס. מול קצין התייצבו כמה רבנים חרדים מפורסמים, אשכנזים וספרדים, כגון הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[עובדיה יוסף]] (ביביע אומר ח"ז חיו"ד סימן יט) והרב [[אלעזר שך]]. בעקבות הלחץ החרדי נאלץ הרב קצין לסגת מתמיכתו ולהצטרף למתנגדים לפאור.
בזמן שלימד בסמינר התאולוגי היהודי, פאור העביר גם שיעורי תורה בקהילה היהודית-סורית ב[[ברוקלין]], ניו יורק. הדבר עורר את חתמם של חוגים מסוימים בעולם יוצאי הישיבות חרדיות. הם זיהו את פאור עם [[יהדות קונסרבטיבית|התנועה הקונסרבטיבית]], אליה השתייך הסמינר התאולוגי היהודי. פאור קבל מכתב תמיכה מאת הרב הראשי של העדה הסורית, הרב יעקב קצין, שהעיד על עמדתו הדתית של פאור. קצין טען שפאור לא הזדהה מעולם עם התנועה הקונסרבטיבית ולימד בסמינר רק כדי להתפרנס. מול קצין התייצבו כמה רבנים חרדים מפורסמים, אשכנזים וספרדים, כגון הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[עובדיה יוסף]] (ביביע אומר ח"ז חיו"ד סימן יט) והרב [[אלעזר שך]]. בעקבות הלחץ החרדי נאלץ הרב קצין לסגת מתמיכתו ולהצטרף למתנגדים לפאור.


בקיץ [[1987]] זכה פאור לתמיכה מפתיעה מרבה הראשי של ירושלים, הרב [[שלום משאש]]. משאש כינס בית דין מיוחד שבחן את כל העובדות ולבסוף זיכה את פאור מכל ההאשמות נגדו. אף שגם הרב הספרדי הראשי דאז, [[מרדכי אליהו]] הסכים לפסיקתו של בית הדין, הפולמוס לא שקט. העתון החרדי [[יתד נאמן]] פרסם ב-8 בפברואר 1998 הצהרה חתומה על ידי 17 ראשי ישיבות ספרדיות שקרא להתנגד למנוי של רב קונסרבטיבי לבית הכנסת הסורי שער ציון בניו יורק. מלבד עבודתו בסמינר, פאור אף הואשם כי דיבר בצורה לא נאותה על חכמי אשכנז מימי הביניים ושמספריו עולה ריח של [[כופר (אמונה דתית)|כפירה]]. כמו בפעם הקודמת גם כאן הלחץ החרדי גרם לרב משאש והרב אליהו לבטל את תמיכתם בפאור.
בקיץ [[1987]] זכה פאור לתמיכה מפתיעה מרבה הראשי של ירושלים, הרב [[שלום משאש]]. משאש כינס בית דין מיוחד שבחן את כל העובדות ולבסוף זיכה את פאור מכל ההאשמות נגדו. אף שגם הרב הספרדי הראשי דאז, [[מרדכי אליהו]] הסכים לפסיקתו של בית הדין, הפולמוס לא שקט. העתון החרדי [[יתד נאמן]] פרסם ב-8 בפברואר 1998 הצהרה חתומה על ידי 17 ראשי ישיבות ספרדיות שקרא להתנגד למנוי של רב קונסרבטיבי לבית הכנסת החאלבי שערי ציון בניו יורק. מלבד עבודתו בסמינר, פאור אף הואשם כי דיבר בצורה לא נאותה על חכמי אשכנז מימי הביניים ושמספריו עולה ריח של [[כופר (אמונה דתית)|כפירה]]. כמו בפעם הקודמת גם כאן הלחץ החרדי גרם לרב משאש והרב אליהו לבטל את תמיכתם בפאור.


== ספריו ==
== ספריו ==

גרסה מ־22:05, 26 באוגוסט 2015

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

יוסף פאור (ספרדית: José Faur, מבוטא חוסה פאור) הוא רב וחוקר יהדות. שימש כפרופסור בבית המדרש לרבנים באמריקה (JTS), והיום פרופסור במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת נתניה.

ביוגרפיה

פאור נולד וגדל בבואנוס איירס, ארגנטינה והשתייך לקהילה היהודית-סורית בעיר. הוא למד בבית ספר קתולי, והוריו שכרו עבורו רבנים ספרדיים כמורים פרטיים כדי ללמדו לימודי קודש. פאור אמר שהרב אליהו פרויה, רבה הראשי של הקהילה הסורית בארגנטינה, לימדו גמרא, הלכה ותורה שבעל פה. הוא למד גם אצל הרבנים אליהו סולי, ג'מיל הררי ואהרון כהן, ממנו הוא קבל הסמכה לרבנות. פאור הודה לרבנים אלו על החינוך המעולה שהוא קבל מהם:

הם מעולם לא התנשאו כלפי התלמידים או אף אחד אחר. הם היו פתוחים לכולם ועודדו דעות שונות ושיח חופשי. (הם האמינו כי) האמת היא תוצאה של מאמץ קולקטיבי, בו יש לכל אחד גישה וחלק שוה, במקום להכפות על ידי יחיד (שנחשב) חכם יותר. בהתאם למסורת הפדגוגית הספרדית, הלימוד היה שיטתי ורחב-היקף. לפני שמתחילים ללמוד גמרא, מצפים שהתלמיד ישלוט היטיב במקרא, משנה, עין יעקב, שולחן ערוך ועוד ספרים בסיסיים ביהדות.

בשנת 1955 פאור, שהיה אז רק בסוף שנות העשרה שלו, התקבל ללימודים בישיבה החרדית הנחשבת ביותר בארצות הברית, ישיבת לייקווד הנמצאת בלייקווד, ניו ג'רזי. מוסד זה נוסד ונוהל על ידי ראש הישיבה הליטאי הרב אהרון קוטלר. פאור הזכיר את ימי לימודיו שם:

השיעור הראשון ששמעתי מאת הרב קוטלר פתח את עיני. הוא דבר מהר ביידיש, שפה שלא הכרתי אבל יכולתי להבין בגלל שידעתי גרמנית. הוא ציטט מקורות רבים מכל רחבי התלמוד, קשר אותם בצורות שונות והדגים איך ההסברים של האחרונים מתאימים לסוגיות ופירושים אלו. הייתי המום. אף פעם לא נתקלתי ביריעה כה רחבה של מקורות וקישורים. אבל, בכל זאת היו כמה נקודות שלא הסתדרו לי. נגשתי לרב קוטלר כדי לדון איתו על השיעור. הוא הופתע שהצלחתי לעקוב. כשהסברתי לו את טענותי הוא הירהר לרגע ואמר שהוא יקדיש עוד שיעור לנושא, בו הוא יתייחס לבעיות שהעליתי. אירוע זה העניק לי מיד מוניטין של עילוי, ולאחר זמן קצר התקבלתי לקבוצת הבחורים המיוחדים של הישיבה. שנותי בלייקווד היו פוריות ונהניתי מהם.... אבל בכל זאת, פגישתי עם הרב קוטלר ותלמידיו הראו לי שיש כמה ליקוים מתדולוגיים בגישת הלימוד שלהם. רצונם לקפוץ ישר ללימוד הגמרא, מבלי ללמוד קודם את הספרות היהודית הבסיסית, הובילה לניתוחים דלים ואקראיים... השיטות הדיאלקטיות שהם הפעילו לגבי הטקסטים תלמודיים לא רק שזרו הרס בטקסט התלמודי עצמו אלא גם, מה שהפריע לי יותר,גרמו לריקון ההלכה מכל משמעות. היות שאפשר להוכיח או להפריך כל רעיון, אין קטגוריות מוחלטות של מותר ואסור.... לפיכך, אין מנוס למאמין שרוצה לדעת מה נכון לעשות, אלא להיכנע לסמכות: המאמין חייב לציית בגלל שהיא הסמכות ובגלל שהוא מאמין. ליתר דיוק, דביקות נמדדת לא על פי הלכה אובייקטיבית (שנהרסה על ידי הדיאלקטיקה) אלא על ידי צייתנות. בתוך מסגרת מוסרית זאת, לא קימת חובה אחידה. זכותו של בעל הסמכות להעניק פטורים והיתירים לחלק מן המאמינים, ולהיפך, בעל הסמכות יכול לקבוע חובות ומצוות חדשות לחלק מן המאמינים או לכולם. לדעתי אי אפשר היה להבדיל בין זה לבין הנצרות.

פאור עזב את לייקווד ונרשם ללימודים באוניברסיטת ברצלונה, שם קבל תואר דוקטור לפילולוגיה שמית בשנת 1964. היה ליהודי הראשון לקבל תואר כזה מאז גירוש ספרד בשנת 1492. בשנת 1967, בעצת הרב דוד די סולה פול ורבו הרב מטלוב עבאדי פאור קבל מינוי בסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה. הוא לימד שם עד שנת 1984, אז המוסד התחיל לקבל נשים.‏‏‏‏[1] מאז, פאור מלמד במחלקה לתלמוד של אוניברסיטת בר-אילן ובמכללת נתניה.

פולמוס

בזמן שלימד בסמינר התאולוגי היהודי, פאור העביר גם שיעורי תורה בקהילה היהודית-סורית בברוקלין, ניו יורק. הדבר עורר את חתמם של חוגים מסוימים בעולם יוצאי הישיבות חרדיות. הם זיהו את פאור עם התנועה הקונסרבטיבית, אליה השתייך הסמינר התאולוגי היהודי. פאור קבל מכתב תמיכה מאת הרב הראשי של העדה הסורית, הרב יעקב קצין, שהעיד על עמדתו הדתית של פאור. קצין טען שפאור לא הזדהה מעולם עם התנועה הקונסרבטיבית ולימד בסמינר רק כדי להתפרנס. מול קצין התייצבו כמה רבנים חרדים מפורסמים, אשכנזים וספרדים, כגון הרב משה פיינשטיין, הרב עובדיה יוסף (ביביע אומר ח"ז חיו"ד סימן יט) והרב אלעזר שך. בעקבות הלחץ החרדי נאלץ הרב קצין לסגת מתמיכתו ולהצטרף למתנגדים לפאור.

בקיץ 1987 זכה פאור לתמיכה מפתיעה מרבה הראשי של ירושלים, הרב שלום משאש. משאש כינס בית דין מיוחד שבחן את כל העובדות ולבסוף זיכה את פאור מכל ההאשמות נגדו. אף שגם הרב הספרדי הראשי דאז, מרדכי אליהו הסכים לפסיקתו של בית הדין, הפולמוס לא שקט. העתון החרדי יתד נאמן פרסם ב-8 בפברואר 1998 הצהרה חתומה על ידי 17 ראשי ישיבות ספרדיות שקרא להתנגד למנוי של רב קונסרבטיבי לבית הכנסת החאלבי שערי ציון בניו יורק. מלבד עבודתו בסמינר, פאור אף הואשם כי דיבר בצורה לא נאותה על חכמי אשכנז מימי הביניים ושמספריו עולה ריח של כפירה. כמו בפעם הקודמת גם כאן הלחץ החרדי גרם לרב משאש והרב אליהו לבטל את תמיכתם בפאור.

ספריו

  • The Horizontal Society: Understanding the Covenant and Alphabetic Judaism( 2 vol.), .Academic Studies Press, June 15, 2008
  • Homo Mysticus:A Guide to Maimonides's Guide for the Perplexed, Syracuse University Press, 1999.
  • In the Shadow of History: Jews and Conversos at the Dawn of Modernity, State University of New York Press, 1992.
  • Golden Doves With Silver Dots: Semiotics and Textuality in Rabbinic Tradition, Indiana University Press, 1986

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ‏פאור תבע את בית הספר לדין על הפרת חוזה וטען כי בכך שהסמינר מכניס נשים הוא מכריח אותו להתפטר.‏