יוקר המחיה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: ניסוחון
שורה 7: שורה 7:
יוקר המחיה גבוה יותר ב[[מדינה מפותחת|מדינות מפותחות]] מאשר ב[[שוק מתעורר|שווקים מתעוררים]], ואף יותר בהשוואה ל[[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]]. לדוגמה, במדינה מתפתחת כגון [[סומליה]] ניתן לרכוש בעשרה דולרים כמות סחורות ושירותים אשר גדולה במידה ניכרת מזו שניתן לרכוש במדינה מפותחת כגון [[ארצות הברית]]. עקב יוקר המחיה הגבוה בישראל, ישראלים רבים נוהגים לרדת מדי שנה מארצם ולהגר למדינות אחרות, בעיקר לאלו הנמצאות בעולם המערבי{{הערה|[http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=11&0r9VQ=GGLFM בין ברלין לירושלים: מחאת המילקי מטרידה, ולא רק בגלל יוקר המחיה], באתר "מעריב און ליין"}}.
יוקר המחיה גבוה יותר ב[[מדינה מפותחת|מדינות מפותחות]] מאשר ב[[שוק מתעורר|שווקים מתעוררים]], ואף יותר בהשוואה ל[[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]]. לדוגמה, במדינה מתפתחת כגון [[סומליה]] ניתן לרכוש בעשרה דולרים כמות סחורות ושירותים אשר גדולה במידה ניכרת מזו שניתן לרכוש במדינה מפותחת כגון [[ארצות הברית]]. עקב יוקר המחיה הגבוה בישראל, ישראלים רבים נוהגים לרדת מדי שנה מארצם ולהגר למדינות אחרות, בעיקר לאלו הנמצאות בעולם המערבי{{הערה|[http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=11&0r9VQ=GGLFM בין ברלין לירושלים: מחאת המילקי מטרידה, ולא רק בגלל יוקר המחיה], באתר "מעריב און ליין"}}.


== מדדי\אומדני יוקר המחיה בישראל ==
== מדדי/אומדני יוקר המחיה בישראל ==
* מדד נוסף איתו נהוג בישראל למדוד את יוקר המחיה הוא באמצעות מחיר [[סל מוצרי מזון]] בסיסיים בישראל. זהו סל עם מדגם מוצרים קבוע שמחירו נמדד ברשתות השיווק השונות.
* מדד נוסף איתו נהוג בישראל למדוד את יוקר המחיה הוא באמצעות מחיר [[סל מוצרי מזון]] בסיסיים בישראל. זהו סל עם מדגם מוצרים קבוע שמחירו נמדד ברשתות השיווק השונות.
* מדד נוסף המשמש למדידת יוקר המחיה בישראל הוא [[כסף פנוי|הכסף הפנוי]]. מדד זה בודק כמה כסף בממוצע נותר פנוי בידיי אזרחי המדינה, לאחר תשלום כל ההוצאות והחובות החודשיים.
* מדד נוסף המשמש למדידת יוקר המחיה בישראל הוא [[כסף פנוי|הכסף הפנוי]]. מדד זה בודק כמה כסף בממוצע נותר פנוי בידיי אזרחי המדינה, לאחר תשלום כל ההוצאות והחובות החודשיים.

גרסה מ־19:47, 24 בספטמבר 2015

יוקר המחיה או עלות המחיה הוא מושג תאורטי המתייחס לעלות הממוצעת לצריכה של משקי הבית באזור נתון הנדרשת לשם שמירה על רמת חיים מסוימת.

שינויים ביוקר המחיה במשך הזמן משתקפים במדד המחירים לצרכן (הקרוי לעתים "מדד יוקר המחיה"). עלייה מתמשכת במדד המחירים לצרכן קרויה אינפלציה וירידה מתמשכת קרויה דפלציה.

מדדי יוקר המחיה משמשים לרוב כדי להשוות את עלות ההוצאות הנדרשת לשם שמירה על רמת חיים מסוימת באזורים גאוגרפיים שונים. את ההבדלים הגאוגרפיים ביוקר המחיה ניתן למדוד במונחים של השוואת שיעורי שווי כוח הקנייה במדינות או בערים שונות בעולם. השוואה מצומצמת בתחום זה נעשית במדד ביג מק, המשווה את מחירו של כריך המבורגר "ביג מק" ברשת "מקדונלד'ס" במדינות שונות.

יוקר המחיה גבוה יותר במדינות מפותחות מאשר בשווקים מתעוררים, ואף יותר בהשוואה למדינות מתפתחות. לדוגמה, במדינה מתפתחת כגון סומליה ניתן לרכוש בעשרה דולרים כמות סחורות ושירותים אשר גדולה במידה ניכרת מזו שניתן לרכוש במדינה מפותחת כגון ארצות הברית. עקב יוקר המחיה הגבוה בישראל, ישראלים רבים נוהגים לרדת מדי שנה מארצם ולהגר למדינות אחרות, בעיקר לאלו הנמצאות בעולם המערבי[1].

מדדי/אומדני יוקר המחיה בישראל

  • מדד נוסף איתו נהוג בישראל למדוד את יוקר המחיה הוא באמצעות מחיר סל מוצרי מזון בסיסיים בישראל. זהו סל עם מדגם מוצרים קבוע שמחירו נמדד ברשתות השיווק השונות.
  • מדד נוסף המשמש למדידת יוקר המחיה בישראל הוא הכסף הפנוי. מדד זה בודק כמה כסף בממוצע נותר פנוי בידיי אזרחי המדינה, לאחר תשלום כל ההוצאות והחובות החודשיים.
  • השכר הממוצע בישראל - מדד זה מחושב על ידי המוסד לביטוח לאומי ב-1 בינואר של כל שנה, על ידי מיצוע מדדי השכר הממוצע למשרת שכיר, וכן במועד תשלום תוספת יוקר.
  • שכר חציוני - מהווה מדד סטטיסטי מסוג "חציון", המשמש אומדן לרמת השכר במשק. השכר החציוני מגלם רמת שכר אשר מחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם פחות ממנה. אומדן זה דומה לאומדן השכר הממוצע אך יש הטוענים כי הוא עדיף עליו לצורך ייצוג רמת השכר המאפיינת את מעמד הביניים, בעיקר בחברות שבהן יש פערי ההכנסות, או ערכי קיצון משמעותיים (ראו גם חריג חשוד טעות).

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים