השכר הממוצע בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שוק העבודה

שכר ממוצע
שכר מינימום
שכר חציוני
אבטלה
יחסי עבודה
פנסיה

השכר הממוצע בישראל מייצג את השכר הממוצע ברוטו בישראל, ומהווה בסיס לתשלומים שונים הצמודים אליו. נכון לנובמבר 2021, השכר הממוצע בישראל לעובדים ישראלים הוא 11,349 ש"ח בחודש[1]. משכר ממוצע זה, המחושב על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נגזרות וריאציות אחדות על ידי המוסד לביטוח לאומי, למטרות המפורטות בחוק הביטוח הלאומי (בעיקר עדכון גובהן של קצבאות שונות).

לעיתים מוצג השכר הממוצע במשק על ידי מיצוע שלושת החודשים האחרונים שלגביהם פרסמה הלמ"ס את מדד השכר הממוצע למשרת שכיר. זאת כדי לצמצם את ההשפעה של תוספות שכר שאינן ניתנות בצורה אחידה על פני השנה.

השכר הממוצע למשרת שכיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

"השכר הממוצע למשרת שכיר" מחושב על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על ידי חלוקת סך כל השכר בש"ח (במחירים קבועים ובמחירים שוטפים) במדד משרות השכיר. שכר זה כולל תגמול בכסף או בשווה כסף המשולם על ידי המעסיק לשכיר בעבור עבודתו, כולל בעבור זמן שלא עבד, כגון חופשה שנתית והיעדרויות אחרות בתשלום. השכר אינו כולל הפרשות סוציאליות שמשלם המעסיק לצד שלישי, כגון הפרשה לביטוח פנסיוני ודמי ביטוח לאומי.[2]

מספר משרות השכיר - הוא מספר השכירים (הקבועים והארעיים) המופיעים בגיליונות השכר של חברות ומוסדות, שעבדו באותו חודש לפחות יום אחד (או נעדרו זמנית בתשלום). שכירים שמופיעים בגיליונות השכר של יותר ממוסד אחד באותו חודש - נספרים כמספר הפעמים שהם מופיעים. הנתונים הם למספר משרות השכיר שבעבורן שולמה משכורת באותו חודש ולא למספר השכירים.[2]

השכר הממוצע לצורך הצמדת קצבאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכר זה מחושב על ידי המוסד לביטוח לאומי ב-1 בינואר של כל שנה, על ידי מיצוע מדדי השכר הממוצע למשרת שכיר, וכן במועד תשלום תוספת יוקר.

המוסד לביטוח לאומי משתמש בערך שמחושב ב-1 בינואר של כל שנה, ולאחר מכן מתעדכן המדד בכל פעם שמתבצע תשלום עבור תוספת יוקר.

מדד זה מוגדר בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 באופן הבסיסי הבא - השכר הממוצע הוא הצירוף של שניים אלה:

  • בסיס החישוב - הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון.
  • התוספות לבסיס - תוספת לממוצע השכר בשיעור תשלום תוספת היוקר שניתנה בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון.

יום העדכון נקבע בחוק ל-1 בינואר של כל שנה, ואם שולמה תוספת יוקר לאחר מכן - 1 בחודש שבו שולמה התוספת.

עד שנת 2005 שימש מדד השכר הממוצע את המוסד לביטוח לאומי לקביעת גובה הקצבאות שהוא משלם ודמי הביטוח שהוא גובה. החל מתחילת 2006 מוצמדים מרבית הסכומים שבחוק הביטוח הלאומי למדד המחירים לצרכן ולא לשכר הממוצע. שכר המינימום ותקרת משכורת הזכאי לפנסיה חובה ממשיך להתעדכן לפי מדד השכר הממוצע במשק. משנת 2007 מוצמדת גם הגמלה בסקטור הציבורי (ברובו) למדד המחירים לצרכן.

במטרה לנטרל השפעות של מגפת הקורונה בישראל על השכר הממוצע נקבע בחוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ״א–2020[3] שהשכר הממוצע, כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי ובחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בשנים 2021–2022, יוקפא לערכו בסוף שנת 2020.

ביקורת על השימוש בשכר הממוצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת ביקורת בנוגע למידת הייצוג של השכר הממוצע כמדד לאומדן ההכנסות במשק ולגבי השימוש בו לצורך הצמדת קצבאות ושכר. הנימוקים לביקורת זו מתמקדים בעיקר באופי הא-סימטרי של חלוקת ההכנסות בישראל. בשל הדרך בה מחושב ממוצע הוא מושפע מערכים קיצוניים, ולכן מערכת בה יש אי שוויון גבוה, הממוצע יעלה גם אם העלייה משקפת עליה בשכרם של קבוצות חברתיות קטנות למדי. ולכן ככל שפערי ההכנסות במשק גדלים, נפגמת יכולת האומדן של השכר הממוצע.[4] הקשר המורכב השורר בין התפלגות השכר לממוצע, מדינות מערביות רבות זנחו את האחרון לטובת השכר החציוני - השכר האמצעי - שחצי מן המשכורות קטנות ממנו וחצי גדולות ממנו.[דרוש מקור] לעומת זאת יש יתרון לשימוש במדד השכר הממוצע בהיותו זמין יותר ובשל פשטות חישובו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]