מדבר לוב – הבדלי גרסאות
מ ←עריכת הפתיח: קישורים פנימיים |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
במדבר שוכנים ה[[סנוסים]] וחיי הבר העיקריים בו הם [[עכן (סוג)|עכנים]] ו[[עקרב|עקרבים]]. |
במדבר שוכנים ה[[סנוסים]] וחיי הבר העיקריים בו הם [[עכן (סוג)|עכנים]] ו[[עקרב|עקרבים]]. |
||
חלקו המערבי של מדבר לוב [[חול]]י ביותר, ולכן מכונה בשם "ים החול". חלקו הצפוני-מערבי של מדבר לוב מלא ביצות מלח חרבות. שם נמצא [[שקע קטארה]] שעומקו כ-133 מטר מתחת לפני הים. הרי מדבר לוב עוברים בדרום מערב הארץ: [[רמת |
חלקו המערבי של מדבר לוב [[חול]]י ביותר, ולכן מכונה בשם "ים החול". חלקו הצפוני-מערבי של מדבר לוב מלא ביצות מלח חרבות. שם נמצא [[שקע קטארה]] שעומקו כ-133 מטר מתחת לפני הים. הרי מדבר לוב עוברים בדרום מערב הארץ: [[רמת גילף אלכביר]] מתרוממת לגובה של כ-2,000 מטר, ודרומית מערבית לה מתנשאים הרי [[ג'בל עוינאת| ג'בּל עוּיֵנאת]] (1,940 מטר). |
||
במדבר לוב שמונה מאגרי מים חשובים, שבעה מהם מוגדרים כ[[נווה מדבר|נווי מדבר]] ואילו השמיני, קטארה (Qattara), אינו נחשב ככזה בשל מליחות מימיו. נווי המדבר מאפשרים ייצור חקלאי מוגבל ועל כן ניתן לקיים בסביבתם יישובי קבע. מקור מימיהם הזכים של נווי המדבר הללו הם נהר ה[[נילוס]] או [[מי תהום]]. כך, למשל, ב[[נווה המדבר סיווה]] שבמצרים, הסמוך לגבול לוב, התקיימו יישובים מאות ואף אלפי שנים על אף בידודו משאר מצרים. [[באר ארטזית|בארות ארטזיות]] של מים מתוקים בקרבת [[נווה המדבר פיום]] (Fayyum) איפשרו חקלאות נרחבת במשך מאות בשנים ושימשו להשקייתם של למעלה מ- 2,100 קמ"ר. |
במדבר לוב שמונה מאגרי מים חשובים, שבעה מהם מוגדרים כ[[נווה מדבר|נווי מדבר]] ואילו השמיני, קטארה (Qattara), אינו נחשב ככזה בשל מליחות מימיו. נווי המדבר מאפשרים ייצור חקלאי מוגבל ועל כן ניתן לקיים בסביבתם יישובי קבע. מקור מימיהם הזכים של נווי המדבר הללו הם נהר ה[[נילוס]] או [[מי תהום]]. כך, למשל, ב[[נווה המדבר סיווה]] שבמצרים, הסמוך לגבול לוב, התקיימו יישובים מאות ואף אלפי שנים על אף בידודו משאר מצרים. [[באר ארטזית|בארות ארטזיות]] של מים מתוקים בקרבת [[נווה המדבר פיום]] (Fayyum) איפשרו חקלאות נרחבת במשך מאות בשנים ושימשו להשקייתם של למעלה מ- 2,100 קמ"ר. |
||
גרסה מ־16:13, 3 באוקטובר 2015
מדבר לוב (בערבית: الصحراء الليبية) הוא מדבר באפריקה, בחלקו הצפוני והמזרחי של מדבר סהרה. מדבר לוב משתרע על פני דרום-מערב מצרים (ומהווה כשני שלישים משטחה), מזרח לוב וצפון מערב סודאן. שטח המדבר הוא כ-1,100,000 קמ"ר, והוא מתפרש על פני כ-1,100 ק"מ ממזרח למערב ועל כ-1,000 ק"מ מצפון לדרום, כך שצורתו מזכירה ריבוע.
המדבר, ברובו, נמצא ברום 400-300 מטר, ובו אגמי מלח, החרבים ברובם, נאות מדבר, חמדות (אזורי סלעים חשופי חול) רבות וגושי הרים.
במדבר שוכנים הסנוסים וחיי הבר העיקריים בו הם עכנים ועקרבים.
חלקו המערבי של מדבר לוב חולי ביותר, ולכן מכונה בשם "ים החול". חלקו הצפוני-מערבי של מדבר לוב מלא ביצות מלח חרבות. שם נמצא שקע קטארה שעומקו כ-133 מטר מתחת לפני הים. הרי מדבר לוב עוברים בדרום מערב הארץ: רמת גילף אלכביר מתרוממת לגובה של כ-2,000 מטר, ודרומית מערבית לה מתנשאים הרי ג'בּל עוּיֵנאת (1,940 מטר).
במדבר לוב שמונה מאגרי מים חשובים, שבעה מהם מוגדרים כנווי מדבר ואילו השמיני, קטארה (Qattara), אינו נחשב ככזה בשל מליחות מימיו. נווי המדבר מאפשרים ייצור חקלאי מוגבל ועל כן ניתן לקיים בסביבתם יישובי קבע. מקור מימיהם הזכים של נווי המדבר הללו הם נהר הנילוס או מי תהום. כך, למשל, בנווה המדבר סיווה שבמצרים, הסמוך לגבול לוב, התקיימו יישובים מאות ואף אלפי שנים על אף בידודו משאר מצרים. בארות ארטזיות של מים מתוקים בקרבת נווה המדבר פיום (Fayyum) איפשרו חקלאות נרחבת במשך מאות בשנים ושימשו להשקייתם של למעלה מ- 2,100 קמ"ר.
נווי המדבר האחרים הם דאח'לָה, ח'ארגָה, ג'ע'בּוּבּ, בַּחרִיָה, פראפרה.
אגם קארון המלוח שמצפון לנווה המדבר פיום התנקז למימי הנילוס כבר בעת העתיקה.
ראו גם