מדבר לוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נוף מדברי בדרום לוב

מדבר לובערבית: الصحراء الليبية) הוא מדבר באפריקה, בחלקו הצפוני והמזרחי של מדבר סהרה. מדבר לוב משתרע על פני דרום-מערב מצרים (ומהווה כשני שלישים משטחה), מזרח לוב וצפון מערב סודאן. שטח המדבר הוא כ-1,100,000 קמ"ר, והוא מתפרש על פני כ-1,100 ק"מ ממזרח למערב ועל כ-1,000 ק"מ מצפון לדרום, כך שצורתו מזכירה ריבוע.

המדבר, ברובו, נמצא ברום 300–400 מטר, ובו אגמי מלח, החרבים ברובם, נאות מדבר, חמדות (אזורי סלעים חשופי חול) רבות וגושי הרים.

במדבר לוב שוכנים אנשי כת הסנוסים. חיי הבר העיקריים בו הם עכנים ועקרבים.

חלקו המערבי של מדבר לוב חולי ביותר, ולכן מכונה בשם "ים החול". חלקו הצפוני-מערבי של מדבר לוב מלא ביצות מלח חרבות. שם נמצא שקע קטארה שעומקו כ-133 מטר מתחת לפני הים. הרי מדבר לוב עוברים בדרום-מערב הארץ: רמת גילף כביר מתרוממת לגובה מרבי של כ-1,015 מטר, ודרומית-מערבית לה מתנשאים רכסי ג'בּל עֻוֵינאת (1,934 מטר) וג'בל אַרקַנוּ (אנ') (1,320 מטר).

במדבר לוב שמונה מאגרי מים חשובים, שבעה מהם מוגדרים כנווי מדבר ואילו השמיני, קטארה, אינו נחשב ככזה בשל מליחות מימיו. נווי המדבר מאפשרים ייצור חקלאי מוגבל ועל כן ניתן לקיים בסביבתם יישובי קבע. מקור מימיהם הזכים של נווי המדבר הללו הם נהר הנילוס או מי תהום. כך, למשל, בנווה המדבר סיווה שבמצרים, הסמוך לגבול לוב, התקיימו יישובים מאות ואף אלפי שנים על אף בידודו משאר מצרים. בארות ארטזיות של מים מתוקים בקרבת נווה המדבר פיום איפשרו חקלאות נרחבת במשך מאות בשנים ושימשו להשקייתם של למעלה מ-2,100 קמ"ר.

נווי המדבר האחרים הם דאח'לָה, ח'ארגָה, ג'ע'בּוּבּ, בַּחרִיָה ופראפרה.

אגם קארון המלוח שמצפון לנווה המדבר פיום התנקז למימי הנילוס כבר בעת העתיקה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 24°0′N 25°0′E / 24.000°N 25.000°E / 24.000; 25.000