תומאס דה טורקמדה – הבדלי גרסאות
תבנות |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
'''תומאס דה טורקמדה''' (ב[[ספרדית]]: '''Tomás de Torquemada'''{{כ}}; [[1420]] – [[16 בספטמבר]] [[1498]]) היה [[נזיר]] [[המסדר הדומיניקני|דומיניקני]] שכיהן כ[[אינקוויזיציה|אינקוויזיטור]] הראשי של [[האינקוויזיציה הספרדית]] בסוף [[המאה ה-15]]. שמו הפך לשם נרדף בכלל, ובמורשת היהודית בפרט, לאכזריות וקנאות בשירותה של [[הכנסייה הקתולית]]. |
'''תומאס דה טורקמדה''' (ב[[ספרדית]]: '''Tomás de Torquemada'''{{כ}}; [[1420]] – [[16 בספטמבר]] [[1498]]) היה [[נזיר]] [[המסדר הדומיניקני|דומיניקני]] שכיהן כ[[אינקוויזיציה|אינקוויזיטור]] הראשי של [[האינקוויזיציה הספרדית]] בסוף [[המאה ה-15]]. שמו הפך לשם נרדף בכלל, ובמורשת היהודית בפרט, לאכזריות וקנאות בשירותה של [[הכנסייה הקתולית]]. |
||
נולד בכפר טורקמדה הסמוך ל[[ |
נולד בכפר טורקמדה הסמוך ל[[ואיאדוליד]]. ייתכן שחלק ממשפחתו הייתה ממוצא יהודי מרוחק. על דודו, ה[[חשמן]] והאינקוויזיטור הבכיר חואן דה טורקמדה, כתב המזכיר המלכותי [[הרננדו דל פולגאר]] שהיה "נצר לשושלת יהודים מומרים מ[[בורגוס]]", אם כי יש ערעורים על הזיהוי. הדוד גם הגן על המומרים היהודים הרבים בספרד וכתב בתוקף שאין לחשוד בהם קטגורית ככופרים בסתר – האשמה שהייתה נפוצה אז, ואנשי כנסייה בכירים שעברו מיהדות לנצרות נאבקו להדפה – אף כי הצהרות כשלו היו טריוויאליות למדי ורבים הסכימו עמן.{{הערה|לדיון מפורט, ראו: Norman Roth, Conversos, Inquisition, and the Expulsion of the Jews from Spain, University of Wisconsin Press, 2002. עמ' 252.}} |
||
בגיל 14 הצטרף טומס למסדר הדומיניקני, וכבר בגיל 32 נשלח להיות [[אב מנזר|אב המנזר]] סנטה קרוז ב[[סגוביה]], שם הכיר את הנסיכה [[איזבלה הראשונה מלכת קסטיליה|איזבלה]], יורשת העצר של קסטיליה, והפך ל[[וידוי (נצרות)|מוודה]] האישי שלה. איזבלה הוכתרה למלכה ב-[[1474]] ועשור לאחר מכן, לאחר שהקים את ה[[אינקוויזיציה]] ב[[ספרד]] באישור ה[[אפיפיור]] [[סיקסטוס הרביעי]] בשנת [[1478]], מינתה איזבלה את טורקמדה לאינקוויזיטור הראשי הראשון של [[האינקוויזציה הספרדית]]. השפעתו גברה לאחר ה[[רקונקיסטה|כיבוש מחדש]] (רקונקיסטה) של [[גרנדה (ספרד)|גרנדה]] מידי ה[[ערבים]], כיבוש שהוא עודד אותו. ב-[[1492]] היה מראשי התומכים והפועלים ל[[גירוש יהודי ספרד]]. |
בגיל 14 הצטרף טומס למסדר הדומיניקני, וכבר בגיל 32 נשלח להיות [[אב מנזר|אב המנזר]] סנטה קרוז ב[[סגוביה]], שם הכיר את הנסיכה [[איזבלה הראשונה מלכת קסטיליה|איזבלה]], יורשת העצר של קסטיליה, והפך ל[[וידוי (נצרות)|מוודה]] האישי שלה. איזבלה הוכתרה למלכה ב-[[1474]] ועשור לאחר מכן, לאחר שהקים את ה[[אינקוויזיציה]] ב[[ספרד]] באישור ה[[אפיפיור]] [[סיקסטוס הרביעי]] בשנת [[1478]], מינתה איזבלה את טורקמדה לאינקוויזיטור הראשי הראשון של [[האינקוויזציה הספרדית]]. השפעתו גברה לאחר ה[[רקונקיסטה|כיבוש מחדש]] (רקונקיסטה) של [[גרנדה (ספרד)|גרנדה]] מידי ה[[ערבים]], כיבוש שהוא עודד אותו. ב-[[1492]] היה מראשי התומכים והפועלים ל[[גירוש יהודי ספרד]]. |
גרסה מ־09:41, 23 באוקטובר 2019
לידה |
14 באוקטובר 1420 טורקוומאדה, פאלנסיה, ממלכת קסטיליה, כתר קסטיליה |
---|---|
פטירה |
16 בספטמבר 1498 (בגיל 77) אווילה, ממלכת קסטיליה, כתר קסטיליה |
מדינה | ממלכת קסטיליה |
מקום קבורה | אווילה |
השכלה | אוניברסיטת סלמנקה |
תפקיד | |
השקפה דתית | הכנסייה הקתולית |
תומאס דה טורקמדה (בספרדית: Tomás de Torquemada; 1420 – 16 בספטמבר 1498) היה נזיר דומיניקני שכיהן כאינקוויזיטור הראשי של האינקוויזיציה הספרדית בסוף המאה ה-15. שמו הפך לשם נרדף בכלל, ובמורשת היהודית בפרט, לאכזריות וקנאות בשירותה של הכנסייה הקתולית.
נולד בכפר טורקמדה הסמוך לואיאדוליד. ייתכן שחלק ממשפחתו הייתה ממוצא יהודי מרוחק. על דודו, החשמן והאינקוויזיטור הבכיר חואן דה טורקמדה, כתב המזכיר המלכותי הרננדו דל פולגאר שהיה "נצר לשושלת יהודים מומרים מבורגוס", אם כי יש ערעורים על הזיהוי. הדוד גם הגן על המומרים היהודים הרבים בספרד וכתב בתוקף שאין לחשוד בהם קטגורית ככופרים בסתר – האשמה שהייתה נפוצה אז, ואנשי כנסייה בכירים שעברו מיהדות לנצרות נאבקו להדפה – אף כי הצהרות כשלו היו טריוויאליות למדי ורבים הסכימו עמן.[1]
בגיל 14 הצטרף טומס למסדר הדומיניקני, וכבר בגיל 32 נשלח להיות אב המנזר סנטה קרוז בסגוביה, שם הכיר את הנסיכה איזבלה, יורשת העצר של קסטיליה, והפך למוודה האישי שלה. איזבלה הוכתרה למלכה ב-1474 ועשור לאחר מכן, לאחר שהקים את האינקוויזיציה בספרד באישור האפיפיור סיקסטוס הרביעי בשנת 1478, מינתה איזבלה את טורקמדה לאינקוויזיטור הראשי הראשון של האינקוויזציה הספרדית. השפעתו גברה לאחר הכיבוש מחדש (רקונקיסטה) של גרנדה מידי הערבים, כיבוש שהוא עודד אותו. ב-1492 היה מראשי התומכים והפועלים לגירוש יהודי ספרד.
מעט מאוד ידוע על חייו הפרטיים של טורקמדה, נושא שמאז ומעולם עורר הרבה ספקולציות. אין ספק כי היה קתולי אדוק ודוגמטי. בנוסף לכך היה טורקמדה מנהלן יעיל, והארגון שבראשו עמד במשך 15 שנים צמח מבית דין מקומי בסביליה לרשת של 24 "משרדים קדושים". כדי למנוע את התפשטות הכפירה בנצרות (ולא בהכרח מצד מומרים יהודים), קידם טורקמדה את שריפתם של ספרים לא-קתוליים ובייחוד ספרי תלמוד, ולאחר כיבוש גרנדה ב-1492 גם ספרים בערבית. טורקמדה נחשב גם לאחראי הראשי להובלת האינקוויזציה הספרדית לשימוש בעינויים, הלשנות אנונימיות והוצאות להורג בטקס ה"אוטו דה פה" ("מעשה האמונה"). עוד בחייו הפך טורקמדה לאגדה ונעשה סמל לקיצוניות דתית ולדיכוי אלים של נפש האדם. ראיה לקנאותו היוקדת ניתן לקבל מדבריו של האפיפיור סיקסטוס הרביעי בראשית 1482 על האינקוויזיטורים בסביליה:
לאחר שלא הקפידו על ההליכים החוקיים, עצרו אנשים רבים תוך הפרת הצדק, הענישו אותם בעינויים קשים, האשימו אותם, ללא ביסוס בחטא הכפירה והחרימו נכסיהם של אלו אותם דנו למוות, נסו מפניהם רבים מאוד לכס הקדוש על-מנת להצהיר על אמונתם המלאה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ לדיון מפורט, ראו: Norman Roth, Conversos, Inquisition, and the Expulsion of the Jews from Spain, University of Wisconsin Press, 2002. עמ' 252.