יעקב תלמוד – הבדלי גרסאות

**יעקב תלמוד**
	אין תמונה חופשית
לידה	18 בדצמבר 1885; י' בטבת ה'תרמ"ו; ורשה, האימפריה הרוסית
פטירה	7 באוקטובר 1963 (בגיל 77); י"ט בתשרי ה'תשכ"ד; תל אביב-יפו, ישראל
מוקד פעילות	ישראל

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־02:16, 3 ביולי 2023

יעקב דב תלמוד (י' בטבת ה'תרמ"ו, 18 בדצמבר 1885 – י"ט בתשרי ה'תשכ"ד, 7 באוקטובר 1963) היה מלחין חסידי פולני-ישראלי, חסיד גור ומלחין החצר של חסידות זו.

ביוגרפיה

נולד בוורשה לעקיבא בן חיים תלמוד, וליענטא (יטה) לבית שפרן, משפחה של חסידי גור. אביו היה סוחר עצים ותלמיד חכם שנפטר כשהיה צעיר. משיכתו לנגינה הביאה אותו להקשיב בחשאי למקהלת בית הכנסת שבעירו, וכשנתפס מקשיב להם מאחורי הקיר צורף למקהלה ושם התגלה כישרונו המוזיקלי.^[^{דרוש מקור]}

התחתן עם דבורה בת שמואל יצחק הלוי פרום בשנת תרע"א בוורשה. לפרנסתו הוא עסק במסחר והיה מעורב גם בעסקנות ציבורית ביהדות החרדית של פולין. במסגרת פעילותו התמנה לציר פולין בוועידה הראשונה של אגודת ישראל שהתקיימה בפרנקפורט, וביקר מספר פעמים בישראל. בשנת תרצ"ג עלה עם משפחתו לישראל. בישראל החליף משרות ועבודות שונות. תחילה ניסה לפתוח מסעדה (שנקראה "אגודת ישראל"), מכבסה, ולבסוף התקבל לעבודה כמשגיח כשרות בבית החולים אסף הרופא.

תלמוד היה במשך שנים רבות מלחין ונגן החצר של חסידות גור, והלחין למעלה מ-1000 ניגונים מסוגים שונים (נספרו 387 ניגונים לשמיעה בדיסקים)^[^{דרוש מקור]}. ניגונים אלו הם רובם ללא מילים, והם בנויים לפי כללים קבועים. את יצירותיו היה מחבר בעיקר פעמיים בשנה, לפני חג השבועות ולפני הימים הנוראים לטקסטים קבועים. במשך השנה היו הלחנים מותאמים לטקסטים נוספים מהתפילה ומזמירות שבת^[1]. יצירותיו זכו לפרסום גם מעבר לגבולות החסידות והן מוכרות כיום בקרב חלקים ניכרים מהציבור הדתי והחרדי.^[^{דרוש מקור]}

תלמוד התגורר בתל אביב. בימי חוליו הגיע האדמו"ר מגור לבקרו בבית החולים. נפטר בליל ד' של חול המועד סוכות תשכ"ד בגיל 78. בלווייתו השתתפו אלפים^[2].

מיצירותיו שהתפרסמו מחוץ לחסידות: ישמחו במלכותך המושר בחסידות ויז'ניץ ("היום תאמצנו" תשי"ט), לא תבושי ("היום תאמצנו" תשכ"א), ניגון שמחה לאופרוף, מארש שיר המעלות ("לכה דודי" תשכ"א), כל מקדש, אני מאמין (קטע שלישי של "במוצאי מנוחה" תשט"ז)^[3], אמר ה' ליעקב^[4].

ספרו

יעקב תלמוד, רִקודי חסידים ישראליים, תל אביב: [הוצאה עצמית], 1956.

ספר נוסף שיצא אודותיו נקרא "קו ותו לדמותו של רבי יעקב תלמוד(הקישור אינו פעיל)". יש עותקים בודדים ממנו בעולם.

משפחתו

ליעקב בער ודבורה תלמוד, היו ארבעה ילדים ששניים מהם נפטרו בצעירותם:

סָבְקָה (כשעלתה לארץ החליפו לה את השם ל-שפרה) אשת מנחם גרוספלד בן שלמה זלמן גרוספלד, ולהם שני ילדים גדעון ונעמי.

ד"ר חיים יצחק, היה כותב את התווים ליצירות אביו (אשתו צפורה קנר), ולהם שני ילדים דוד תלמוד ופרופ' אילן תלמוד מרצה באוניברסיטת חיפה.

שרה ציפה (נפטרה בילדותה בשנת 1914).

עקיבא (נפטר בצעירותו 1914).

לקריאה נוספת

חיים תלמוד (עורך), מלחין לבית גור: הרב יעקב תלמוד ז"ל, קו ותו לדמותו, תל אביב: הוצאת ידידים, 1964. (אלבום במהדורה בת 300 עותקים שערך בנו)
ר' יעקב תלמוד: אמן הנגינה החסידית, רשימה (עם תמונתו), בתוך: חיים אדלר : החזן הראשי - אוטוביוגרפיה, עורך ראשי: נתן פלדמן, ירושלים: הוצאת צוף, 2022, עמ' 33

קישורים חיצוניים

דוד תדהר (עורך), "הרב יעקב דב תלמוד", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4666
דוד אברהם מנדלבוים, היכל הנגינה, עמ' קצ"ג, באתר היברובוקס
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית א. ג-ף, ר' יעקב תלמוד אמן הנגינה החסידית, בתוך: בית יעקב גיליון 101–102 תשרי תשכ"ח, עמ' 37–38, באתר היברובוקס
מאיר שמעון גשורי, המנגן של חסידות גור, הצופה, 5 ביולי 1946
ב"ש, ניגונים חסידיים ישראליים, הצופה, 7 באוגוסט 1959
חלומו של ר' יעקב קלמן ז"ל, הצופה, 11 באוקטובר 1963
רפאל בשן, בטהובן של אנ"ש, מקבץ ניגונים, מעריב, 18 בינואר 1960
ר' יעקב תלמוד ז"ל, הצופה, 8 באוקטובר 1963
הרב יעקב תלמוד – למנוחות, מעריב, 8 באוקטובר 1963
ב"ש, "מלחין לבית גור", הצופה, 20 בספטמבר 1964
יעקב תלמוד (1886-1964), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ יעקב מזור, המוזיקה בחצר גור והזמרה בתפילה, אתר הזמנה לפיוט
^ על פי דיווחי העיתונות מאותם ימים
^ יצא באלבום "כיסופים" של מרדכי בן-דוד.
^ יצא בדיסק "מלוה מלכה" של דוד ורדיגר.

[1] יעקב מזור, המוזיקה בחצר גור והזמרה בתפילה, אתר הזמנה לפיוט

[2] על פי דיווחי העיתונות מאותם ימים

[3] יצא באלבום "כיסופים" של מרדכי בן-דוד.

[4] יצא בדיסק "מלוה מלכה" של דוד ורדיגר.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 התחתן עם דבורה בת שמואל יצחק הלוי פרום בשנת תרע"א בוורשה. לפרנסתו הוא עסק במסחר והיה מעורב גם ב[[עסקנות]] ציבורית ביהדות החרדית של [[פולין]]. במסגרת פעילותו התמנה לציר פולין בוועידה הראשונה של [[אגודת ישראל]] שהתקיימה ב[[פרנקפורט]], וביקר מספר פעמים ב[[ישראל]]. בשנת [[תרצ"ג]] עלה עם משפחתו לישראל. בישראל החליף משרות ועבודות שונות. תחילה ניסה לפתוח מסעדה (שנקראה "אגודת ישראל"), מכבסה, ולבסוף התקבל לעבודה כ[[משגיח כשרות]] ב[[בית החולים]] [[המרכז הרפואי שמיר|אסף הרופא]].
-תלמוד היה במשך שנים רבות מלחין ונגן החצר של חסידות גור, והלחין למעלה מ-1000 ניגונים מסוגים שונים (נספרו 387 ניגונים לשמיעה בדיסקים){{מקור|נושא=ישראל|נושא2=מוזיקה}}. ניגונים אלו הם רובם ללא מילים, והם בנויים לפי כללים קבועים. את יצירותיו היה מחבר בעיקר פעמיים בשנה, לפני חג השבועות ולפני הימים הנוראים לטקסטים קבועים. במשך השנה היו הלחנים מותאמים לטקסטים נוספים מהתפילה ומ[[זמירות שבת]]{{הערה|1=[[יעקב מזור]], [http://old.piyut.org.il/articles/910.html#musicgur  המוזיקה בחצר גור והזמרה בתפילה], אתר [[הזמנה לפיוט]]}}. יצירותיו זכו לפרסום גם מעבר לגבולות החסידות והן מוכרות כיום בקרב חלקים ניכרים מהציבור הדתי והחרדי.{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=מוזיקה}} החשיב עצמו כתלמידו של יעקב פראגר, מלחין החצר של [[חסידות אלכסנדר]] בשנים תרמ"ה - תר"ע, ואף אמר ביידיש איך בין א'יענקל תלמיד (על משקל שמו בעגה החסידית).
+תלמוד היה במשך שנים רבות מלחין ונגן החצר של חסידות גור, והלחין למעלה מ-1000 ניגונים מסוגים שונים (נספרו 387 ניגונים לשמיעה בדיסקים){{מקור|נושא=ישראל|נושא2=מוזיקה}}. ניגונים אלו הם רובם ללא מילים, והם בנויים לפי כללים קבועים. את יצירותיו היה מחבר בעיקר פעמיים בשנה, לפני חג השבועות ולפני הימים הנוראים לטקסטים קבועים. במשך השנה היו הלחנים מותאמים לטקסטים נוספים מהתפילה ומ[[זמירות שבת]]{{הערה|1=[[יעקב מזור]], [http://old.piyut.org.il/articles/910.html#musicgur  המוזיקה בחצר גור והזמרה בתפילה], אתר [[הזמנה לפיוט]]}}. יצירותיו זכו לפרסום גם מעבר לגבולות החסידות והן מוכרות כיום בקרב חלקים ניכרים מהציבור הדתי והחרדי.{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=מוזיקה}}
 תלמוד התגורר בתל אביב. בימי חוליו הגיע ה[[אדמו"ר]] מגור לבקרו ב[[בית החולים]]. נפטר בליל ד' של [[חול המועד סוכות]] [[תשכ"ד]] בגיל 78. בלווייתו השתתפו אלפים{{הערה|על פי דיווחי העיתונות מאותם ימים}}.