שירי המעלות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שיר המעלות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שִׁירֵי המַעֲלוֹת הוא שם כולל לקובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים הפותחים כולם במילים "שיר המעלות" למעט מזמור קכ"א הפותח ב"שיר למעלות". קובץ שירי המעלות מתפרס על פני הפרקים ק"כקל"ד בתהילים, הן פרשנות המקרא המסורתית והן הפרשנות המחקרית רואות בקובץ זה יחידה ספרותית מובחנת.

שירי המעלות כחטיבה עצמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לקובצי מזמורים אחרים בספר תהלים, מסכימים גם כאן מרבית הפרשנים והחוקרים כי מדובר בחטיבה מיוחדת. אופיו הייחודי של הקובץ ניכר הן בהיבט התוכן הרעיוני של המזמורים והן בהיבטים הצורניים והאמנותיים. מבחינת תוכנם, ברבים ממזמורים אלה בולט מקומם של ירושלים, בית המקדש ועבודת בית המקדש. כמו כן, על אף שבניגוד למזמורים אחרים כמעט ואין בפרקים אלה התייחסויות קונקרטיות למאורעות היסטוריים בתולדות האומה, בולט בפרקים אלה המוטיב של השגחת האל על עם ישראל.

משמעות המעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לכותרות רבות אחרות בספר תהלים לא נתפרש כל צורכו. במקרא מופיע המונח 'מעלה' או 'מעלות' כ-30 פעמים מחוץ לספר תהילים, מרבית הפעמים במשמעות של מדרגות. עובדה זו, בצירוף ההשוואה הנערכת במשנה ובתלמוד בין 15 מזמורי שירי המעלות ל-15 המדרגות שבין עזרת הנשים לעזרת ישראל בבית המקדש, הביאה רבים מהפרשנים, בעיקר המסורתיים, לפרש כי הכוונה הכללית של הביטוי "שיר המעלות" הוא מזמור שהיו שרים הלוויים על מדרגות בית המקדש, כחלק מהפולחן שם.

לדעת פרשנים אחרים פירוש זה אינו ברור לחלוטין, כיוון שלא כל המזמורים נראים כקשורים כל כך לבית המקדש, ואחד מהם אף נראה כאילו חובר בזמן שבית המקדש חרב, והוא אחד מהמזמורים הידועים יותר – תהילים קכ"ו:

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:
ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:
ג הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:
ד שׁוּבָה ה' אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:
ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:
ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:

בתלמוד הבבלי מובאת אגדה[1] ששירי המעלות הושרו כדי להעלות את מי התהום שירדו 16,000 אמות בזמן שדוד המלך כרה את השיתין. לכן היו 15 שירי מעלות - כל שיר כנגד 1,000 אמה- וכך מי התהום נשארו 1,000 אמות מתחת פני האדמה. ולכן השירים נקראים שירי מעלות - מפני שבזכותם עלו המים. (בסיפור המקביל בירושלמי[2], המרחק עד לתהום הוא 1500 אמות בלבד, מספר דומה לגובהה של ירושלים מעל פני הים, וכל שיר בא כנגד 100 אמה.)

שירי המעלות בליטורגיה ובתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל"שירי המעלות", יש תפקיד משמעותי יחסית בתפילה.

חלק ממזמורים אלו נקרא לפי כל המנהגים לפני פסוקי דזמרה בתפילת שחרית של שבת ויום-טוב. מנהג נפוץ בקהילות רבות הוא לקרוא בין תפילת מנחה של שבת לתפילת ערבית של מוצאי שבת מזמורים אלו בתוספת למזמורים אחרים (למשל מזמור קי"ט); בכמה מקהילות אשכנז קוראים אותם רק בשבתות החורף. מזמורים נוספים מתוך שירי המעלות וקטעים מתוכם זכו ללחנים וביניהם "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך" (מזמור קכ"ב) "יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך", "למען אחי ורעי" שנאמר בסוף פיטום הקטורת ובסוף במה מדליקין, ואף הפך לביטוי (בהמשך אותו המזמור), המלים "שלום על ישראל" (סוף מזמור "הבוטחים בה'", קכ"ה), "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" (מזמור אשרי כל ירא ה', קכ"ח), מזמור "ה' לא גבה ליבי" (קל"א) הולחן והושר בביצוע פרחי ניו יורק.

המלים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" זכו ללחנים רבים, וביניהם שניים נפוצים ביותר[3]. מזמור זה הולחן כולו ובוצע בידי פרחי ניו יורק במנגינה שנלקחה ממפיק ומלחין יהודי רוסי של סרטים קומוניסטים[4].

המילים "שאו ידיכם קודש וברכו את ה'" נאמרים לפי מנהגים שונים לפני נטילת ידיים מתוך שיר המעלות הנה ברכו את ה' (קל"ד). והפסוק בהמשך "יברכך ה' מציון" הולחן בידי דוד וינקרנץ ובביצוע צמד רעים הלחן זכה במקום השלישי בפסטיבל הזמר החסידי תשל"ב.

הפסוקים "קומה ה' למנוחתך אתה וארון עוזיך, כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו" מתוך שיר המעלות זכור ה' לדוד' מוקראים בחגיגיות בפתיחת ההיכל לקראת ההקפות בשמחת תורה.

מזמורי שירי המעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תהילים ק"כ

המזמור הראשון בקובץ שירי המעלות עוסק בתחינתו של משורר תהילים אל ה' בבקשה שיציל אותו מהשקרים והרמאויות של שכניו, אנשי מֶשֶׁךְ ואהלי קֵדָר. משורר המזמור מסיים באמירה כי הוא רוצה שלום אך שכניו רוצים מלחמה.

'שִׁיר לַמַּעֲלוֹת' - אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תהילים קכ"א

אחד המזמורים המפורסמים ביותר מבין שירי המעלות הוא מזמור קכ"א, המתחיל במילים: "שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת: אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים" נחשב כמזמור של זעקה ותחינה, ואומרים אותו בעת צרה. לפי מנהג עדות המזרח וכן החסידים בארץ ישראל אומרים אותו בתפילת ערבית של כל אחד מימי החול, לפני עלינו לשבח. מזמור זה הולחן על ידי מרדכי ירדני והתפרסם בשירתו של החזן משה קוסביצקי. כמו כן הולחן המזמור על ידי 'הרבי המרקד' שלמה קרליבך והפך לאחד השירים המזוהים ביותר אתו. לחנים נוספים הם של יוסף קרדונר (בוצע על ידי להקת שבע) ואהרון רזאל[5][6][7].

השיר מבוצע על ידי מספר רב של מבצעים כמו למשל חנן יובל, מוש בן ארי, משה פרץ ועומר אדם[8].

'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תהילים קכ"ב

המזמור השלישי בקובץ שירי המעלות מיוחס לדוד ועוסק בשמחה שמתלווה אליו בשעה שהוא הולך לבית ה'. ניתן לחלק את המזמור לשלושה חלקים: עלייה לירושלים[9], תיאור ירושלים[10] ותפילה לשלום ירושלים[11]. בפסוקים הראשונים מתבטאת התרגשותו של המשורר בעלייה לירושלים. לא רק שהוא שמח מכך שהגיעה העת לעלות, אלא אף העמידה מחוץ לחומות ונשיאת העיניים כלפי שערי העיר חודרת לליבו. הוא משקיף אל העיר, מבחין בבניינה ובתפארתה. קשה להבין את משמעות המשפט "כעיר שחברה-לה יחדיו" שבפסוק ג'. המצודת דוד[12] מפרש שהתחברו אל ירושלים הרבה בנאים שעמלו בבניינה וביופיה, תוך הסתכלות על העיר המשורר מבין שירושלים לא הגיעה לתפארתה בכדי, היה זה מאמץ משותף של אנשים רבים שעמלו עליה. לעומתו, הרד"ק[13] מסביר שזוהי העיר בה מתחברים עם ישראל שלוש פעמים בשנה. הדובר, מגיע בתוך זרם עולי הרגל ההולכים אל בית המקדש, המקום בו שבטי ה' ממלאים את חובתם, ומודים לה'. העלייה לרגל מהווה עדות וברית לכך שעם ישראל מקיים את מצוות העלייה לרגל, ומתברך בשל כך. אך אין ירושלים רק מקום העלייה לרגל, אלא גם מקום המשפט כפי שאנו רואים בפסוק ה'. ירושלים מוצגת בתור הלב הפועם של עם ישראל. המוקד שמנהיג את העם ומאחד אותו במשפט משותף. ירושלים היא המקום בו יושבים זה לצד זה הדתי והלאומי, הדיין והמלך. לאחר שהגיע אל ירושלים, והבין את משמעותה וחשיבותה, מבקש המשורר בקשה מעומק לבו: "שאלו שלום ירושלים". אין הוא מסתפק בבקשת שלום, אלא שואף הוא גם לתחושת השלווה והבטחון. בבוחנו את העיר, מייחל הוא שחיל העיר, החומה החיצונית, יישאר על עמדו, וארמונות העיר לא יופרעו על ידי מלחמה.[14]

'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תהילים קכ"ג

המזמור הרביעי בקובץ שירי המעלות עוסק בקריאתו של בעל המזמור לה' שיסלח לו ולאנשים שאיתו ויושיע אותם מהבוז אותו רוחש להם האויב. נהוג לומר מזמור זה כחלק מפסוקי דזמרה של שבת ויום טוב.

'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תהילים קכ"ד

המזמור החמישי בקובץ שירי המעלות מיוחס לדוד ועוסק באמירת תודה לה' על כך שהציל אותנו. משורר המזמור מדמה את הגויים לזרם מים אדיר ואומר כי אילו ה' לא היה עמנו כאשר קמים לפגוע בנו, המוני הגויים היו שוטפים אותנו ובולעים אותנו חיים. לאחר שמשורר המזמור מתאר את מה שהיה קורה אילו ה' לא היה איתנו, הוא עובר להודות על כך שזה לא המצב וה' דווקא כן עמנו. בזכות ה' נמלטנו מאויבנו כמו ציפור שנמלטת מרשת.[15]

'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - הַבֹּטְחִים בַּה' כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵׁב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תהילים קכ"ה

המזמור השישי בקובץ שירי המעלות עוסק בבקשת משורר המזמור לה' שייטיב עם הצדיקים ההולכים בדרכו, עם ישראל ועירו ירושלים ומנגד ישמיד את הרשעים.

'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תהילים קכ"ו

המזמור השביעי בקובץ שירי המעלות עוסק בתקוותו של משורר המזמור לשיבת ציון, לחזרה מהגלות לארץ ישראל ולירושלים. כאשר תתרחש שיבת ציון פינו יימלא שחוק ורינה. משורר המזמור מתאר את הגויים שיהללו את ה' שעשה ניסים גדולים לישראל ואז מאשר, אכן הגדיל ה' לעשות עמנו. משורר המזמור פונה אל ה' בתפילה וקורא לו להשיב אותנו לארץ במהירות כמו פרצי השיטפונות שבנגב לאחר הגשמים.

אצל יהודי אשכנז (וכן לפי חלק מקהלות הספרדים) נהגו לומר את המזמור לפני ברכת המזון בימי שבת ומועד, ובסעודות של שמחות, כמו נישואין, ברית מילה ושבע ברכות. בימי חול נהגו לומר במקומו את מזמור על נהרות בבל. בקהילות רבות שרים את המזמור. עקב תפוצתו הרחבה של המנהג, השם "שיר המעלות" סתם מכוון בדרך כלל למזמור זה[16].

את הלחן המוכר ביותר של המזמור חיבר פנחס מינקובסקי. הלחן מזוהה גם עם קרוב משפחתו של מינקובסקי, החזן יוסל'ה רוזנבלט, שהיה למקליט הראשון של היצירה[17], המוכרת גם בביצוע של חנן יובל[18].

בקהילות ציוניות מושר המזמור ביום העצמאות וביום ירושלים במנגינת התקוה. הלחן של מינקובסקי ומילות המזמור היו אחד מהאפשרויות להמנון של התנועה הציונית[19][20].

'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ אִם ה' לֹא יִשְׁמׇר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תהילים קכ"ז

המזמור השמיני בקובץ שירי המעלות מיוחס לשלמה ועוסק באפסיותו של האדם ללא עזרתו של ה' המתבטאת כך שאם ה' אינו בונה בית או שומר על עיר ניסיונותיו של האדם כן לבנות וכן לשמור הם לשווא, ובבנים המהווים את שכרו של ה' להולך בדרכיו.

'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - אַשְׁרֵי כׇּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תהילים קכ"ח

המזמור התשיעי בקובץ שירי המעלות עוסק בברכות בהן זוכה מי שירא את ה' והולך בדרכיו. בעל המזמור משבח את ירא ה' בכך שהוא נהנה ואוכל מיגיע כפיו, עבודת ה' שלו. בעל המזמור מוסיף ומברך אותו שאשתו תהיה פוריה וקרובה אליו ושבניו יסבו על שולחנו כשתילי זיתים. בעל המזמור מוסיף, אכן כך ראוי שיתברך אדם שירא את ה'. הוא מסיים בברכה שירא ה' יזכה לראות בטוב ירושלים ושיראה בנים לבניו, והוא מוסיף את ברכת השלום לכל ישראל.

'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי יֹאמַר-נָא יִשְׂרָאֵל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תהילים קכ"ט

המזמור העשירי בקובץ שירי המעלות עוסק בצרותיהם של עם ישראל ובבקשתו של בעל המזמור שישיב לרשעים כגמולם.

'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תהילים ק"ל

המזמור האחד עשר בקובץ שירי המעלות עוסק בבקשתו ותחינתו של בעל המזמור לה' שיסלח לחטאיו. בעל המזמור פונה אל ה' ומבקש ממנו שישמע לקול תחנוניו, שהרי אם ה' לא יסלח לחטאים של בני האדם אזי אין מי שיוכל לעמוד בפניו. משורר המזמור מכריז כי הוא מייחל לה' יותר משהשומרים מקווים לסיום המשמרת שלהם. הוא מוסיף ופונה לעם ישראל ואומר להם לסמוך על ה' כי ממנו מגיע הטוב והחסד והוא יסלח לישראל מכל חטאיהם. פרק זה נאמר כתפילה בעת צרה ובימי צום, בהקראת פסוק אחר פסוק, וכן נהוג בהרבה קהילות על פי האר"י לאומרו עם פתיחת ארון הקודש בתפילות בעשרת ימי תשובה בין קדיש לברכו, אך יש פוסקים שהתנגדו לכך.

'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - ה' לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תהילים קל"א

המזמור השנים עשר בקובץ שירי המעלות מיוחס לדוד ועוסק בענוונותו של בעל המזמור. מלבד תיאור ענוונותו בעל המזמור פונה גם לעם ישראל ומבקש מהם ללמוד ממנו וגם כן להסתמך על ה' באופן מוחלט.

'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - זְכוֹר ה' לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תהילים קל"ב

המזמור השלושה עשר בקובץ שירי המעלות עוסק בחציו הראשון בבקשת בעל המזמור שה' יזכור לדוד את כל מאמציו לבניית המקדש ובחציו השני בשבועת ה' לדוד שהוא לא יעזוב את זרעו.

'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תהילים קל"ג

המזמור הארבעה עשר בקובץ שירי המעלות מיוחס לדוד ועוסק באחווה ותחושת היחד הבאה לידי ביטוי בחברה וזאת כי ברכת ה' שוררת בקהילה. בעל המזמור פותח באמירה שההימצאות יחד הנה נעימה וטובה וממשיל אותה לשמן טוב שסכים על הראש ולטל שיורד על הרי ירושלים.

'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כׇּל עַבְדֵי ה' הָעֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תהילים קל"ד

המזמור החמישה עשר והאחרון בקובץ שירי המעלות עוסק בברכת ה'. בתחילה פונה בעל המזמור אל קהל שומעיו ואומר להם לברך את ה' כאשר בסיום דבריו הוא מברך אותם שכמו שהם בירכו את ה' כך גם ה' יברך אותם.

מזמור זה נאמר אצל חלק מקהילות אשכנז המערבי[21] ואצל חלק מהחסידים לפני תפילת ערבית, משום שכתוב בו "העומדים בבית ה' בלילות".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסכת סוכה דף נג עמוד א', וראה כאן
  2. ^ תלמוד ירושלמי, סנהדרין פרק י הלכה ב, דף כט עמוד א
  3. ^ הנה מה טוב ומה נעים, לחנו של משה יעקבסון (אתר זמרשת) • לחן עתיק יותר, מלחינו אינו ידוע
  4. ^ הגיון בשגעון, זאב גלילי, גלגולה של מנגינה
  5. ^ אשא עיני שלמה קרליבך
  6. ^ 'אשא עיני אל ההרים' באחד הביצועים הראשונים של יוסף קורדונר (יוטיוב)
  7. ^ 'אשא עיני' של אהרן רזאל (הערוץ הרשמי של רזאל, יוטיוב)
  8. ^ ביצועים שונים של השיר
  9. ^ פסוקים א'-ב'.
  10. ^ פסוקים ג'-ה'.
  11. ^ פסוקים ו'-ט'.
  12. ^ מצודת דוד, תהילים, מזמור קכ"ב, פסוק ג'.
  13. ^ רד"ק, תהילים, מזמור קכ"ב, פסוק ג'.
  14. ^ דוד שיננזון, עיר הדת ועיר הלאום, כפית של נח"ת
  15. ^ מצודת דוד, תהילים קכד.
  16. ^ בין היתר מופיע כך בספרי שלום עליכם, ובספר הבדיחה והחידוד של אלתר דרויאנוב
  17. ^ הקלטה של שיר המעלות בביצועו של יוסל'ה רוזנבלט.
  18. ^ הקלטה של שיר המעלות בביצועו של חנן יובל.
  19. ^ על תפילת יום העצמאות (אתר 'בית המדרש הווירטואלי')
  20. ^ סוף 'שיר המעלות' בסרטו של יוסל'ה רוזנבלט ובו לוויתו בירושלים
  21. ^ דווקא כשמתפללים "מעריב בזמן", כלומר אחרי צאת הכוכבים.