חיים אדלר (חזן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים אדלר
Chaim Adler DSC04392.JPG
לידה 6 באוקטובר 1939 (בן 80)
כ"ג בתשרי, ה'ת"ש
תל אביב, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה חזנות
סוג קול טנור
עיסוק חזנות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חיים אדלר (נולד בכ"ג בתשרי ה'ת"ש, 6 באוקטובר 1939) הוא חזן ובעל תפילה הנחשב לאחד מגדולי חזני יהדות אשכנז בעולם. בעבר היה חזן ראשי של בית הכנסת הגדול בתל אביב והחזן הראשי של בית הכנסת הגדול בירושלים.

אדלר מתאפיין בקול טנור לירי חזק במיוחד, עם רוחב קו של טנור דרמטי. הוא ממשיך את מורשת רבו החזן לייב גלנץ שמתאפיינת במתן דגש רב על מילות התפילה ובנעימות רצ'יטטיב. נוסחו משלב גם מוטיבים מעולם התפילה החסידי שבו גדל עם נוסח התפילה של ישיבת חברון. אדלר מרבה להופיע בקונצרטים מסביב לעולם וזוכה להכרה החוצה את גבולות בית הכנסת. הוא נחשב כשריד לדור דעה של עולם החזנות העשיר, וכמוביל דרך ייחודית בנוסח התפילה והחזנות. מפורסם גם בשורת אלבומי מוזיקה של קלאסיקות וקטעי תפילות מעולם החזנות של כל הזמנים, אלבום מיוחד לניגוני חסידות ראדומסק וכן אלבומים של שירי עם ביידיש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב ללאה ולרב צבי אדלר, תלמיד חכם שחיבר את סדרת ספרים על הלכות שחיטה וניקור ולצד לימודיו שימש גם כשליח ציבור בימים הנוראים.

כילד בן 7 הוצב ליד עמוד התפילה וסייע לאביו בקטעי השירה. המלחין והמנצח של חסידות גור הרב יעקב תלמוד קיבל את אדלר למקהלה ששרה בבית מדרשו של האדמו"ר רבי ישראל אלתר מגור. באותה תקופה גם נקרא לשיר במקהלתו של החזן הראשי בבית הכנסת הגדול בתל אביב שלמה רביץ.

בשנת 1954 עבר ללמוד בישיבת חפץ חיים בכפר סבא, אצל רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן, בערוב ימיו של הרב שטיינמן נקרא אדלר לשורר מנעימות רוח ימי הישיבה. בשנת 1958 עבר לישיבת חברון בירושלים, שם למד אצל הרבנים יחזקאל סרנא, אהרן כהן, משה חברוני ומאיר חדש.

בשנת 1962 אחרי נישואיו לשושנה הלפגוט בתו של הרב שמחה יעקב הלפגוט (סבו של החזן יצחק מאיר הלפגוט), שירת בצה"ל בחיל שריון.

אדלר נפגש עם החזן לייב גלנץ שהתרשם מביצועיו והעניק לו לימודים חינמיים בבית הספר לחזנות שהקים בתל אביב.

עוד לפני שסיים את תקופת הלימודים וההכשרה המקצועית, התקבל אדלר לשמש במשרת חזנות. בתחילה שימש כחזן בבית הכנסת איחוד שיבת ציון בתל אביב. לאחר מכן היגר לארצות הברית שם שימש במשך כחמש עשרה שנה כחזן בית הכנסת ישראל הצעיר בפורסט הילס ניו יורק. לאחר מכן עבר ללונדון שם שימש בבית הכנסת הגדול בפינשלי.

במשך עשור שימש כחזן בית הכנסת 'אהבת תורה באנגלווד שבניו ג'רזי. בראשית שנות 2000 חזר אדלר לישראל והוזמן לשמש כחזן ראשי בבית הכנסת הגדול בתל אביב.

בשנת 2009 התמנה כחזן הראשי בבית הכנסת הגדול בירושלים. בשנת 2015 עזב את התפקיד לאחר שתם מועד החוזה איתו[1].

ברבות השנים הפך אדלר סמל לחזן יהודי אותנטי, שאומר את קטעי התפילה במעמדים יהודי ברחבי העולם. כך למשל במשך חמש עשרה שנים הוא ערך את תפילות האזכרה במצעד החיים שנערכו ביום הזיכרון לשואה ולגבורה על ידי המשלחות הישראליות במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. במקביל ערך תפילות אל מלא רחמים באנדרטאות הזיכרון בגטו ורשה ובאתרי ההנצחה שבמחנות ההשמדה בוכנוואלד, טרבלינקה, מיידנק, סוביבור, במחנה הריכוז דכאו, טרזיינשטט, ברגן-בלזן ובלז'ץ.

בשנת 2005 הוזמן על ידי הקהילה היהודית בקלן שבגרמניה, לערוך תפילה בבית הכנסת הגדול במעמד האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר תקופה קצרה לאחר בחירתו. כלי התקשורת דיווחו על התרגשותו של בנדיקטוס שאמר לאדלר "You touched my heart"

אדלר מרבה להופיע בקונצרטים בשלל במות נחשבות ברחבי הארץ והעולם. הוא אף ערך קונצרטים ייחודיים שהוקדשו לניגונים של חצרות חסידות - מודז'יץ וראדומסק. הוא מקובל גם במגזר החרדי ובמשך עשרות שנים הוא ערך את תפילת ה"יזכור" במעמדים המרכזיים של סיומי הש"ס שנלמדו במסגרת הדף היומי שם הופיע לצד אדמורי"ם ומנהיגי המגזר.

הוקרה ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 2008 - במלאת שישים שנה למדינת ישראל ומאה שנים לעיר תל אביב נבחר אדלר להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל, כאות הוקרה על תרומתו לקידום אמנות החזנות ועל מעמדו הרם בעולם החזנות.
  • בשנת 2012 - הוענק לו פרס ירושלים מטעם "ערוץ 7".
  • בשנת 2013 - קיבל את אות יקיר העיר תל אביב-יפו מראש העיר מר רון חולדאי, כאשר בנימוקי השופטים מוסברת תרומתו כ"מהפכה בתחום החזנות והתפילה היהודית בעיר, וחיזוק התודעה היהודית בדרכי נועם".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדלר נשוי לשושנה לבית הלפגוט ולהם חמישה ילדים. בנו הוא הזמר החסידי ישראל (שרוליק) אדלר. החזנים שמחה רוטנברג וישראל רוטנברג הם נכדיו.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניגוני בית ראדומסק
  • רצה
  • שים שלום
  • מקולות מים רבים
  • רזא דשבת
  • עננו
  • שמע קולנו
  • כל נדרי

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים אדלר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "אדלר כבר לא החזן הראשי של ביהכ"נ הגדול - כיכר השבת". כיכר השבת (בעברית). בדיקה אחרונה ב-17 בספטמבר 2018. 
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.