רצח נאוה אלימלך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:16, 1 באוגוסט 2023

רצח נאוה אלימלך הוא מעשה רצח בלתי מפוענח של הילדה נאוה אלמלח בת ה-11, תושבת בת ים^[1], שבוצע בישראל בשנת 1982. שם המשפחה שובש בתקשורת מ"אלמלח" ל"אלמליח" ול"אלימלך", והשם "נאוה אלימלך" השתרש בתקשורת ובציבור כשם המזוהה עם הפרשה^[2].

הרצח

נאוה אלמלח בת ה-11, בת הזקונים (במשפחה של ארבעה ילדים) של מזל ומכלוף אלמלח, יצאה בצהרי שבת, 20 במרץ 1982, מבית הוריה שבבת ים לבית חברתה, שנמצא במרחק כ-300 מטר מביתה. היא השאירה פתק להוריה בזו הלשון: ”לאמא ואבא ולכל המשפחה. אני הולכת לטלי. אל תדאגו, אני אחזור הביתה. אני אוהבת אתכם מאד”. אחותה הגדולה בת ה-19 אפרת הייתה האחרונה שראתה אותה בחיים.

לאחר שהתברר כי לא הגיעה לבית חברתה, החלו החיפושים אחריה. תחילה בידי בני משפחתה, והחל ממוצאי השבת בהשתתפות צוות משטרתי. ביום העשירי לחיפושים ב-30 במרץ 1982 מצא מתעמל בחוף הים בהרצליה את ראשה של נאוה, ארוז בשקית פלסטיק.^[3] חלקי גוף נוספים שלה, גם הם בשקיות קשורות, נתגלו סמוך לחוף תל-ברוך שבצפון תל אביב. פתולוג שבדק את חלקי הגופה קבע כי הרצח וביתור גופתה של אלמלח בוצעו עוד ביום היעלמה.^[4] הרצח ומציאת הגופה זעזעו את תושבי ישראל. נאוה אלמלח הובאה לקבורה בבית העלמין "הדרום" (חולון - בת ים)^[5]^[6].

חקירה

לאחר הרצח הקימה המשטרה צוות חקירה מיוחד שמנה כ-40 חוקרים ובלשים, פעל חודשים אחדים, והוגדר כ"גדול ביותר בתולדות משטרת ישראל".^[7] החקירה הוגדרה כ"סבוכה במיוחד", משום שלא היה בידי החוקרים קצה חוט באשר לזירת הרצח וכלי הרצח. הצוות זימן לחקירה עשרות חשודים ברמות שונות, אולם לא הצליח לפתור את הפרשה.^[8] כלבי גישוש משטרתיים שהריחו את חולצתה של אלמלח, הובילו לביתו של תושב בת ים בשם דוד לוי. לוי היה בעל רקע פלילי ואף ריצה עונש מאסר קודם לכן. נערך חיפוש משטרתי בביתו והתגלו בו תמונות של קטינות, בהן נאוה, וילדות נוספות מבית הספר "גורדון" בבת ים. לוי הורשע בפדופיליה וריצה עונש מאסר.

במסגרת החקירה, נשלחו חלקים מגופתה של הנרצחת למעבדה בלונדון, בניסיון לזהות את הכלי שבו בוצע הרצח.^[9] ביוני 1983 הודעה המשטרה כי חקירת הרצח נתקלה במבוי סתום.^[10]

בשנת 1998 עצרה המשטרה את עמוס ויהודה שלף כחשודים במעשה, אך שחררה אותם מחוסר ראיות. יהודה שלף טען שפרודתו העלילה עליהם ותבע את טיהור שמו.

ציפורה רימר, פרהפסיכולוגית שעסקה בניסיון פענוח הפרשה, נכשלה בניסיונה. לאחר מכן נחשף כי בעברה הרשעות קודמות במעשי מרמה והונאה.^[11]

חשד לפיגוע על רקע לאומני

בינואר 1983 נעצר ערבי, תושב עזה, בחשד שביצע את הרצח,^[12] אולם חקירתו לא העלתה דבר והוא שוחרר מחוסר ראיות. זמן קצר לאחר מכן קבע הרמטכ"ל דאז רפאל איתן, שהמעשה בוצע על רקע לאומני כמבחן כניסה לארגון טרור. קציני משטרה, בהם המפכ"ל אריה אבצן, הביעו הסתייגות מדבריו.^[13] ניצב יחזקאל קרתי שהיה אמון על אגף החקירות, קבע כי אין כל יסוד בדבריו של רפאל איתן.

ב-31 בדצמבר 2001 התראיין יצחק גטניו, קצין שהיה בצוות החקירה המקורי של הרצח, לגלי צה"ל. הוא חשף שלאחר דברי רפול על הרצח, מצא גם השב"כ ראיה תומכת: ערבי שנכלא על עבירות פליליות ושיתף פעולה עם השב"כ, העביר למפעילו מידע על הרצח. לדבריו, מחבל שחלק איתו את תאו סיפר לו שהוא הרוצח של נאוה אלמלח. אותו מחבל שמשתף הפעולה סיפר עליו כבר שוחרר בינתיים ליהודה ושומרון, ומשם ברח לירדן. בדיקת החוקרים העלתה שהוא אכן היה ב-20 במרץ בשכונה בה נעלמה הילדה, ועבד שם במכולת. ככל הידוע, המחבל לא נחקר על כך על ידי אף גורם, ובין הרצח לשנת 2001 מת במקום מושבו בירדן.

חידוש החקירה

ב-4 באוגוסט 2019 פורסם כי המשטרה, באישור בית המשפט, הוציאה את גופתה של אלימלך מקברה לצורך ביצוע הליכי חקירה נוספים. צו איסור פרסום הוצא על התקדמות החקירה.^[14], ב-28 באוגוסט 2019 החזירה המשטרה למשפחתה את זוג העגילים שלה^[15].

קישורים חיצוניים

שרה פרידמן, "לנשמה שלי אין שקט, הרוצח עדיין חופשי" - ריאיון עם אמה של נאוה אלמלח, מעריב, 3 באפריל 1986, עמ' 13
אלי סניור, תיק פתוח: הילדה מבת-ים והגופה המבותרת בים, באתר ynet, 3 בדצמבר 2011
מרדכי חיימוביץ, משוואה עם נעלמת: 30 שנה לרצח נאוה אלימלך, באתר nrg‏, 14 באפריל 2012
מערכת נענע 10, אורלי וגיא חוזרים עם תשובה: עונה 2- תעלומת רצח נאווה אלימלך מסתבכת, באתר נענע 10, ‏15 במרץ 2014 (ארכיון)

הערות שוליים

^ עודד שלום, מאיר תורג'מן, "יש לי פחד כזה שאולי הוא היה בידיים שלנו ופיספסנו אותו", באתר "ידיעות אחרונות", 8 באוגוסט 2019
^ השיבוש "אלמליח" הופיע בעיקר בהתחלה: בחיפוש אחר הנעדרת, בעבודת המשטרה עד לזיהויהּ ובסיקור שלב זה בעיתונים ובטלוויזיה. לעומתו, השיבוש "אלימלך" מופיע ברובו המוחלט של הסיקור התקשורתי לפרשה, מתחילתה או מעט אחר כך, ועד לכתבות בנושא מהעשור השני של המאה ה-21. לעיתים ניתן למצוא את שני השיבושים זה לצד זה באותה כתבה.
^ ראובן שפירא, "מעולם לא נתקלנו בפשע כה מזעזע", דבר, 30 במרץ 1982, המשך
^ מזל מועלם, תזכורת: 4 ילדים נעלמו באותו אזור, אורן הוא החמישי, מעריב, 3 במאי 1989
^ קברה של נאוה אלמלח בבית הקברות דרום (חולון - בת ים), באתר BillionGraves. נדרש זיהוי כדי לצפות בחלק מהמידע.
^ צילום קברה של נאוה אלמלח, אתר חמ"ל, 4 באוגוסט 2019.
^ ראובן שפירא, סיכוי קלוש למציאת הרוצחים, דבר, 23 בדצמבר 1983, עמ' 15
^ איה אורנשטיין, למה פרש רב-פקד וולף, מעריב, 21 בפטמבר 1984, עמ' 20
^ אילן בכר, הסקוטלנד-יארד סייע למשטרה בחקירת רצח הדס קדמי, מעריב, 3 בדמצבר 1985, עמ' 2
^ קרתי: חקירת רצח נאוה אלימלך נתונה במבוי סתום, דבר, 8 ביוני 1983, עמ' 2
^ ראובן שפירא, כוח על-טבעי או סתם הונאה, דבר, 4 בפברואר 1983, עמ' 18
^ האם הושגה פריצת דרך בפענוח רצח נאוה אלימלך, דבר, 20 בינואר 1983, עמ' 4
^ ראובן שפירא, המשטרה מסתייגת מדברי "רפול", דבר, 20 במרץ 1983, עמ' 3; איבצן: אין מידע על רוצחי נאווה אלימלך, שם, 25 במרץ 1983, עמ' 2
^ אלי סניור, התפתחות דרמטית בחקירת רצח הילדה ב-1982: גופת נאוה אלימלך הוצאה מהקבר, באתר ynet, 4 באוגוסט 2019
^ גלעד מורג ואיתי בלומנטל, רצח נאוה אלימלך: זוג עגילים נמסר למשפחתה, באתר ynet, 28 באוגוסט 2019

[1] עודד שלום, מאיר תורג'מן, "יש לי פחד כזה שאולי הוא היה בידיים שלנו ופיספסנו אותו", באתר "ידיעות אחרונות", 8 באוגוסט 2019

[2] השיבוש "אלמליח" הופיע בעיקר בהתחלה: בחיפוש אחר הנעדרת, בעבודת המשטרה עד לזיהויהּ ובסיקור שלב זה בעיתונים ובטלוויזיה. לעומתו, השיבוש "אלימלך" מופיע ברובו המוחלט של הסיקור התקשורתי לפרשה, מתחילתה או מעט אחר כך, ועד לכתבות בנושא מהעשור השני של המאה ה-21. לעיתים ניתן למצוא את שני השיבושים זה לצד זה באותה כתבה.

[3] ראובן שפירא, "מעולם לא נתקלנו בפשע כה מזעזע", דבר, 30 במרץ 1982, המשך

[4] מזל מועלם, תזכורת: 4 ילדים נעלמו באותו אזור, אורן הוא החמישי, מעריב, 3 במאי 1989

[5] קברה של נאוה אלמלח בבית הקברות דרום (חולון - בת ים), באתר BillionGraves. נדרש זיהוי כדי לצפות בחלק מהמידע.

[6] צילום קברה של נאוה אלמלח, אתר חמ"ל, 4 באוגוסט 2019.

[7] ראובן שפירא, סיכוי קלוש למציאת הרוצחים, דבר, 23 בדצמבר 1983, עמ' 15

[8] איה אורנשטיין, למה פרש רב-פקד וולף, מעריב, 21 בפטמבר 1984, עמ' 20

[9] אילן בכר, הסקוטלנד-יארד סייע למשטרה בחקירת רצח הדס קדמי, מעריב, 3 בדמצבר 1985, עמ' 2

[10] קרתי: חקירת רצח נאוה אלימלך נתונה במבוי סתום, דבר, 8 ביוני 1983, עמ' 2

[11] ראובן שפירא, כוח על-טבעי או סתם הונאה, דבר, 4 בפברואר 1983, עמ' 18

[12] האם הושגה פריצת דרך בפענוח רצח נאוה אלימלך, דבר, 20 בינואר 1983, עמ' 4

[13] ראובן שפירא, המשטרה מסתייגת מדברי "רפול", דבר, 20 במרץ 1983, עמ' 3; איבצן: אין מידע על רוצחי נאווה אלימלך, שם, 25 במרץ 1983, עמ' 2

[14] אלי סניור, התפתחות דרמטית בחקירת רצח הילדה ב-1982: גופת נאוה אלימלך הוצאה מהקבר, באתר ynet, 4 באוגוסט 2019

[15] גלעד מורג ואיתי בלומנטל, רצח נאוה אלימלך: זוג עגילים נמסר למשפחתה, באתר ynet, 28 באוגוסט 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 ==חידוש החקירה==
-ב-[[4 באוגוסט]] [[2019]] פורסם כי המשטרה, באישור בית המשפט, הוציאה את גופתה של אלמלח מקברה לצורך ביצוע הליכי חקירה נוספים. צו [[איסור פרסום]] הוצא על התקדמות החקירה.{{הערה|1={{ynet|[[אלי סניור]]|התפתחות דרמטית בחקירת רצח הילדה ב-1982: גופת נאוה אלימלך הוצאה מהקבר|5563504|4 באוגוסט 2019}}}}, ב-[[28 באוגוסט]] [[2019]] החזירה המשטרה למשפחתה את זוג העגילים שלה{{הערה|{{ynet|גלעד מורג ואיתי בלומנטל|רצח נאוה אלימלך: זוג עגילים נמסר למשפחתה|5577117|28 באוגוסט 2019}}}}.
+ב-[[4 באוגוסט]] [[2019]] פורסם כי המשטרה, באישור בית המשפט, הוציאה את גופתה של אלימלך מקברה לצורך ביצוע הליכי חקירה נוספים. צו [[איסור פרסום]] הוצא על התקדמות החקירה.{{הערה|1={{ynet|[[אלי סניור]]|התפתחות דרמטית בחקירת רצח הילדה ב-1982: גופת נאוה אלימלך הוצאה מהקבר|5563504|4 באוגוסט 2019}}}}, ב-[[28 באוגוסט]] [[2019]] החזירה המשטרה למשפחתה את זוג העגילים שלה{{הערה|{{ynet|גלעד מורג ואיתי בלומנטל|רצח נאוה אלימלך: זוג עגילים נמסר למשפחתה|5577117|28 באוגוסט 2019}}}}.
 ==קישורים חיצוניים==