ברייתא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־11:32, 16 באוגוסט 2023

בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן. פירוש המילה "ברייתא" בארמית הוא "חיצונית" – "בר" הוא "חוץ".

לא קיים כתב יד מקורי המכיל את כל הברייתות. רוב הברייתות מפוזרות בתלמודים ומיעוטן מצוי בקבצים כמו התוספתא ומדרשי ההלכה.

את הברייתות המפוזרות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי ליקט מיכאל היגר וכינס את כולן בעבודתו אוצר הברייתות המקיפה עשרה כרכים.

כמו המשנה, גם הברייתא כתובה בתמציתיות, ללא פירוט, הרחבה וליבון, ולכן ברייתות רבות קשות ללימוד ללא פירוש או ידע מוקדם בנושא. ברייתות מובאות בתלמוד, בין השאר, לחיזוק או סתירה של דברי אמוראים, להבאת סתירות בין משנה לברייתא ויישובן. ברייתא יכולה גם לסייע בפרשנות של משנה קיימת, או להשלים ידע חסר במקרה שלא קיימת התייחסות של המשנה לנושא.

לפי כללי הלימוד של חכמי התלמוד, הברייתא היא מקור תנאי שווה ערך למשנה, ובמקרה של מחלוקת אין סיבה להעדיף אחת על השנייה. עם זאת, ישנן ברייתות אשר איננו יודעים מי אמרן ומה הייתה סמכותו של האומר. כמו כן, חלק מהברייתות היו פחות מוכרות מהמשניות^[1] ולכן ניתן למצוא בתלמוד את הביטוי "ברייתא לא שמיע ליה"^[2] ובנוסחאותיהן היה יותר חשש לשיבושים, ועל כן האמוראים מעדיפים לעיתים את דברי המשנה^[3].

קישורים חיצוניים

אבות דרבי נתן - ברייתא או תוספתא המקבילה לפרקי אבות - לקריאה באתר קדושים תהיו
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ד"ר מיכאל היגר, הברייתות במדרש רבה, מתוך כתב העת "חורב", ניו-יורק, תשי"א-1951, באתר היברובוקס
הערך "ברייתא", באתר המכלול
ברייתא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ לעיתים הגמרא דוחה את דעותיהם של אמוראים באופן מהיר וללא ניסיונות נוקשים ליישב את דעתם (כשהיא משתמשת במילים: 'תיובתא דרבי פלוני תיובתא', הכוונה שדבריו של האמורא נדחו לגמרי ואין תירוץ לקושיה נגדו). הדבר נובע מכך שהגמרא הגיעה למסקנה שאותו אמורא פשוט לא הכיר את אותה הברייתא, ולכן אמר את מה שאמר (שאם היה מכיר את הברייתא, גם הוא לא היה טוען את מה שטוען). לא כן הדבר עם המשניות, ששם הגמרא בטוחה בוודאות שהאמוראים מכירים את דברי המשנה, ולכן היא מיישבת את דברי האמוראים גם שנראים סותרים לגמרי את אותה המשנה.
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ט, עמוד ב'
^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ט, עמוד ב'

[1] לעיתים הגמרא דוחה את דעותיהם של אמוראים באופן מהיר וללא ניסיונות נוקשים ליישב את דעתם (כשהיא משתמשת במילים: 'תיובתא דרבי פלוני תיובתא', הכוונה שדבריו של האמורא נדחו לגמרי ואין תירוץ לקושיה נגדו). הדבר נובע מכך שהגמרא הגיעה למסקנה שאותו אמורא פשוט לא הכיר את אותה הברייתא, ולכן אמר את מה שאמר (שאם היה מכיר את הברייתא, גם הוא לא היה טוען את מה שטוען). לא כן הדבר עם המשניות, ששם הגמרא בטוחה בוודאות שהאמוראים מכירים את דברי המשנה, ולכן היא מיישבת את דברי האמוראים גם שנראים סותרים לגמרי את אותה המשנה.

[2] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ט, עמוד ב'

[3] תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ט, עמוד ב'

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 |שם ויקיטקסט=ספרי ברייתות
 |ויקימילון=בריתא}}
+* [https://ktj.org.il/%d7%90%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%a0%d7%aa%d7%9f/ אבות דרבי נתן] - ברייתא או תוספתא המקבילה לפרקי אבות - לקריאה באתר [https://ktj.org.il/ קדושים תהיו]
 * {{HebrewBooks|ד"ר מיכאל היגר|הברייתות במדרש רבה|22897|מתוך כתב העת "חורב", ניו-יורק, תשי"א-1951|עמוד=170}}
 * {{המכלול}}

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: בריתא
טקסט בוויקיטקסט: ספרי ברייתות