הדרך ההיסטורית יפו–ירושלים – הבדלי גרסאות
בן שושן אלבר (שיחה | תרומות) תגית: שוחזרה |
מ שוחזר מעריכות של בן שושן אלבר (שיחה) לעריכה האחרונה של איש עיטי |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=היסטוריה|נושא2=ישראל}} |
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=היסטוריה|נושא2=ישראל}} |
||
⚫ | |||
[[File:PikiWiki Israel 55629 jaffa port customs house.jpg|ממוזער|250px|שמאל|בית המכס העות'מאני בנמל יפו 1887]] |
|||
⚫ | [[File:Jaffa Old City Aerial View1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נמל יפו. על קו המים בקדמת התמונה בית המכס המנדטורי בנמל ביפו, שנבנה על חורבות בית המכס העות'מני, |
||
[[File:חומות יפו - כיום רחוב יפת - 1860.png|ממוזער|350px|שמאל|בפינה הימנית התחתונה [[שער ירושלים]] ב[[חומות יפו]]]] |
[[File:חומות יפו - כיום רחוב יפת - 1860.png|ממוזער|350px|שמאל|בפינה הימנית התחתונה [[שער ירושלים]] ב[[חומות יפו]]]] |
||
'''דרך יפו-ירושלים''' ('''דרך [[ירושלים]] ההיסטורית''', '''דרך [[עלייה לרגל|עולי הרגל]]''') היא דרך עתיקה בארץ ישראל המקשרת בין [[נמל יפו]] (שהיה שער הכניסה הראשי לארץ ישראל |
'''דרך יפו-ירושלים''' ('''דרך [[ירושלים]] ההיסטורית''', '''דרך [[עלייה לרגל|עולי הרגל]]''') היא דרך עתיקה בארץ ישראל המקשרת בין [[נמל יפו]] (שהיה שער הכניסה הראשי ההיסטורי לארץ ישראל) דרך אזור [[השפלה]] ו[[הרי יהודה]] ועד ל[[שער יפו]] שב{{ה|עיר העתיקה}} של ירושלים. הדרך שימשה את [[עלייה לרגל|עולי הרגל]] היהודים, מקיימי מצוות ה[[זיארה]] המוסלמים ואת ה[[תיירות צליינית לארץ ישראל]] וזאת לצד שימוש מסחרי וצבאי. |
||
==דרך עולי הרגל== |
==דרך עולי הרגל== |
||
=== |
===תוואי=== |
||
⚫ | מוצאה ב[[שער ירושלים (יפו)|שער ירושלים]] בחומת [[יפו העתיקה]] בסמוך אל [[כיכר השעון]] של היום ומשם נמשכה הדרך ב[[רחוב עולי ציון]] (כיום האזור שבו נמצא [[שוק הפשפשים (יפו)|שוק הפישפשים]]). משם חצתה הדרך את [[כיכר עיריית יפו]] בפינת [[שדרות ירושלים (יפו)|שדרות ירושלים]] אל [[דרך בן-צבי]] ([[כביש 44]]), דרך הפרדסים שהיו ממזרח ל[[יפו]] על גבול הערים [[אזור]] ו[[חולון]], היכן שעוברת היום [[דרך השבעה]]. משם המשיכה דרך [[בית דגן]] אל גבול הערים [[רמלה]] ו[[לוד]] עד לאזור שעל יד [[מחלף נשרים]] של ימינו. לאחר מכן המשיכה הדרך בתוואי של [[כביש 424]] לאזור [[מחלף לטרון]] ומשם המשיכה על תוואי [[כביש מספר 1]] אל [[שער הגיא]] שעובר בתוך [[נחל נחשון]], עד לכניסה המערבית של ירושלים של ימינו. משם המשיכה הדרך ב[[רחוב יפו]] עד ל[[שער יפו]]. |
||
תחנתם הראשונה של הבאים בשערי הנמל הייתה [[בית המכס בנמל יפו|בית המכס]]. משסיימו את [[הסגר (בריאות)|ההסגר]] ב[[קרנטינה]] פנו ל[[בית תפילה|בתי התפילה]], היהודים ל[[בית הכנסת לעולי לוב]], הנוצרים ל[[כנסיית פטרוס הקדוש]] ו[[בית שמעון הבורסקאי]] והמוסלמים ל[[מסגד מחמודיה]]. בזמן שהותם בתוך העיר העתיקה לנו הבאים באכסניות העיר, היהודים ב[[בית אג'ימן]]. |
|||
===מחוץ לחומות=== |
|||
⚫ | |||
== הדרך במלחמת העצמאות == |
== הדרך במלחמת העצמאות == |
גרסה מ־09:17, 26 בינואר 2024
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
דרך יפו-ירושלים (דרך ירושלים ההיסטורית, דרך עולי הרגל) היא דרך עתיקה בארץ ישראל המקשרת בין נמל יפו (שהיה שער הכניסה הראשי ההיסטורי לארץ ישראל) דרך אזור השפלה והרי יהודה ועד לשער יפו שבעיר העתיקה של ירושלים. הדרך שימשה את עולי הרגל היהודים, מקיימי מצוות הזיארה המוסלמים ואת התיירות צליינית לארץ ישראל וזאת לצד שימוש מסחרי וצבאי.
דרך עולי הרגל
תוואי
מוצאה בשער ירושלים בחומת יפו העתיקה בסמוך אל כיכר השעון של היום ומשם נמשכה הדרך ברחוב עולי ציון (כיום האזור שבו נמצא שוק הפישפשים). משם חצתה הדרך את כיכר עיריית יפו בפינת שדרות ירושלים אל דרך בן-צבי (כביש 44), דרך הפרדסים שהיו ממזרח ליפו על גבול הערים אזור וחולון, היכן שעוברת היום דרך השבעה. משם המשיכה דרך בית דגן אל גבול הערים רמלה ולוד עד לאזור שעל יד מחלף נשרים של ימינו. לאחר מכן המשיכה הדרך בתוואי של כביש 424 לאזור מחלף לטרון ומשם המשיכה על תוואי כביש מספר 1 אל שער הגיא שעובר בתוך נחל נחשון, עד לכניסה המערבית של ירושלים של ימינו. משם המשיכה הדרך ברחוב יפו עד לשער יפו.
הדרך במלחמת העצמאות
- ערך מורחב – השיירות לירושלים
בכ"ט בנובמבר 1947 החליטה העצרת הכללית של האומות המאוחדות על חלוקת שטחי המנדט הבריטי בארץ ישראל למדינה יהודית ומדינה ערבית. ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב דחו ההחלטה ופעלו לסכלה. החל שלב א' במלחמת תש"ח - שלב מלחמת האזרחים. לוחמים בלתי סדירים ערבים פעלו לשיבוש התחבורה היהודית בכל רחבי הארץ באמצעות הצבת מחסומים וירי על כלי רכב. מאמץ מיוחד ריכזו הכנופיות, בהנהגת עבד אל-קאדר אל-חוסייני וחסן סלמה, לשבש את מעבר האספקה מתל אביב לירושלים, הן ביציאה מתל אביב, שחייבה את סלילת מעקף דרך הביטחון, והן בשער בגיא, שחייבה את פריצת המעקף שנודע בשם "דרך בורמה", עד כדי הטלת מצור על היישוב היהודי בעיר.
אתרים היסטוריים לאורך הדרך
-
מצודת המישור הצלבנית באזור
-
אנדרטת שבעת הנוטרים באזור
-
מלון המכבים בלטרון
-
המצדית העות'מאנית בשער הגיא
ראו גם
לקריאה נוספת
- מיכל הלוי-בר, מתווה לקריאת המשמעות התרבותית של "דרך עולי הרגל" מיפו לירושלים כמקרה מבחן, הטכניון, 2017
קישורים חיצוניים
- שמואל אביצור, לתולדות כביש יפו-ירושלים, מבחר מאמרים בידיעת ארץ ישראל תהליכי ייצור ואורחות חיים החברה להגנת הטבע, הוצאת ספרים אריאל, 1988, ע"מ 9
- כל מקום ואתר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא תשל"ח 1978, עמוד 430.
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת הארץ, 1975, (ואדי עלי) עמודים 7949 - 7952.
- גביש דב, " שער ירושלים בדרך הגיא ," קתדרה 15 ,1979, עמודים 3-20.