הדרך ההיסטורית יפו–ירושלים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: שוחזרה
מ שוחזר מעריכות של בן שושן אלבר (שיחה) לעריכה האחרונה של איש עיטי
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=היסטוריה|נושא2=ישראל}}
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=היסטוריה|נושא2=ישראל}}
[[File:Jaffa Old City Aerial View1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נמל יפו. על קו המים בקדמת התמונה בית המכס המנדטורי בנמל ביפו, שנבנה על חורבות בית המכס העות'מני, שקלט את [[עלייה לארץ ישראל#העליות הגדולות עד להקמת המדינה|העליות]]. נהרס ב-2020. מעליו [[כנסיית פטרוס הקדוש (יפו)]] אבן דרך בצליינות הנוצרית]]
[[File:PikiWiki Israel 55629 jaffa port customs house.jpg|ממוזער|250px|שמאל|בית המכס העות'מאני בנמל יפו 1887]]

[[File:Jaffa Old City Aerial View1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נמל יפו. על קו המים בקדמת התמונה בית המכס המנדטורי בנמל ביפו, שנבנה על חורבות בית המכס העות'מני, בשעריהם נכנסו [[עלייה לארץ ישראל#העליות הגדולות עד להקמת המדינה|העליות]] [[עלייה לרגל|ועולי הרגל]]. נהרס ב-2020. מעליו [[כנסיית פטרוס הקדוש (יפו)]] אבן דרך בצליינות הנוצרית]]
[[File:חומות יפו - כיום רחוב יפת - 1860.png|ממוזער|350px|שמאל|בפינה הימנית התחתונה [[שער ירושלים]] ב[[חומות יפו]]]]
[[File:חומות יפו - כיום רחוב יפת - 1860.png|ממוזער|350px|שמאל|בפינה הימנית התחתונה [[שער ירושלים]] ב[[חומות יפו]]]]
'''דרך יפו-ירושלים''' ('''דרך [[ירושלים]] ההיסטורית''', '''דרך [[עלייה לרגל|עולי הרגל]]''') היא דרך עתיקה בארץ ישראל המקשרת בין [[נמל יפו]] (שהיה שער הכניסה הראשי לארץ ישראל מימי קדם ועד הקמת [[נמל חיפה]] ב-1933) דרך [[השפלה]] ו[[הרי יהודה]] ועד ל[[שער יפו]] שב{{ה|עיר העתיקה}} של ירושלים. הדרך שימשה את [[עלייה לרגל|עולי הרגל]] היהודים, מקיימי מצוות ה[[זיארה]] המוסלמים ואת ה[[תיירות צליינית לארץ ישראל]] וזאת לצד שימוש מסחרי וצבאי.
'''דרך יפו-ירושלים''' ('''דרך [[ירושלים]] ההיסטורית''', '''דרך [[עלייה לרגל|עולי הרגל]]''') היא דרך עתיקה בארץ ישראל המקשרת בין [[נמל יפו]] (שהיה שער הכניסה הראשי ההיסטורי לארץ ישראל) דרך אזור [[השפלה]] ו[[הרי יהודה]] ועד ל[[שער יפו]] שב{{ה|עיר העתיקה}} של ירושלים. הדרך שימשה את [[עלייה לרגל|עולי הרגל]] היהודים, מקיימי מצוות ה[[זיארה]] המוסלמים ואת ה[[תיירות צליינית לארץ ישראל]] וזאת לצד שימוש מסחרי וצבאי.


==דרך עולי הרגל==
==דרך עולי הרגל==
===בתוך החומות===
===תוואי===
מוצאה ב[[שער ירושלים (יפו)|שער ירושלים]] בחומת [[יפו העתיקה]] בסמוך אל [[כיכר השעון]] של היום ומשם נמשכה הדרך ב[[רחוב עולי ציון]] (כיום האזור שבו נמצא [[שוק הפשפשים (יפו)|שוק הפישפשים]]). משם חצתה הדרך את [[כיכר עיריית יפו]] בפינת [[שדרות ירושלים (יפו)|שדרות ירושלים]] אל [[דרך בן-צבי]] ([[כביש 44]]), דרך הפרדסים שהיו ממזרח ל[[יפו]] על גבול הערים [[אזור]] ו[[חולון]], היכן שעוברת היום [[דרך השבעה]]. משם המשיכה דרך [[בית דגן]] אל גבול הערים [[רמלה]] ו[[לוד]] עד לאזור שעל יד [[מחלף נשרים]] של ימינו. לאחר מכן המשיכה הדרך בתוואי של [[כביש 424]] לאזור [[מחלף לטרון]] ומשם המשיכה על תוואי [[כביש מספר 1]] אל [[שער הגיא]] שעובר בתוך [[נחל נחשון]], עד לכניסה המערבית של ירושלים של ימינו. משם המשיכה הדרך ב[[רחוב יפו]] עד ל[[שער יפו]].
תחנתם הראשונה של הבאים בשערי הנמל הייתה [[בית המכס בנמל יפו|בית המכס]]. משסיימו את [[הסגר (בריאות)|ההסגר]] ב[[קרנטינה]] פנו ל[[בית תפילה|בתי התפילה]], היהודים ל[[בית הכנסת לעולי לוב]], הנוצרים ל[[כנסיית פטרוס הקדוש]] ו[[בית שמעון הבורסקאי]] והמוסלמים ל[[מסגד מחמודיה]]. בזמן שהותם בתוך העיר העתיקה לנו הבאים באכסניות העיר, היהודים ב[[בית אג'ימן]].

===מחוץ לחומות===
את דרכם אל מחוץ לחומות העיר עשו מבעד ל[[שער ירושלים (יפו)|שער ירושלים]] בחומת [[יפו העתיקה]] בסמוך אל [[כיכר השעון]] של היום ומשם נמשכה הדרך ב[[רחוב עולי ציון]] (כיום האזור שבו נמצא [[שוק הפשפשים (יפו)|שוק הפישפשים]]). משם חצתה הדרך את [[כיכר עיריית יפו]] בפינת [[שדרות ירושלים (יפו)|שדרות ירושלים]] אל [[דרך בן-צבי]] ([[כביש 44]]) של ימינו, דרך הסכנאת והפרדסים ממזרח ל[[יפו]] על גבול הכפרים [[יזור]] ו[[בית דג'אן]], היכן שעוברת היום [[דרך השבעה]]. משם המשיכה דרך [[בית דגן]] אל גבול הערים [[רמלה]] ו[[לוד]] עד לאזור שעל יד [[מחלף נשרים]] של ימינו. לאחר מכן המשיכה הדרך בתוואי של [[כביש 424]] לאזור [[מחלף לטרון]] ומשם המשיכה על תוואי [[כביש מספר 1]] אל [[שער הגיא]] שעובר בתוך [[נחל נחשון]], עד לכניסה המערבית של ירושלים של ימינו. משם המשיכה הדרך ב[[רחוב יפו]] עד ל[[שער יפו]].


== הדרך במלחמת העצמאות ==
== הדרך במלחמת העצמאות ==

גרסה מ־09:17, 26 בינואר 2024

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
נמל יפו. על קו המים בקדמת התמונה בית המכס המנדטורי בנמל ביפו, שנבנה על חורבות בית המכס העות'מני, שקלט את העליות. נהרס ב-2020. מעליו כנסיית פטרוס הקדוש (יפו) אבן דרך בצליינות הנוצרית
בפינה הימנית התחתונה שער ירושלים בחומות יפו

דרך יפו-ירושלים (דרך ירושלים ההיסטורית, דרך עולי הרגל) היא דרך עתיקה בארץ ישראל המקשרת בין נמל יפו (שהיה שער הכניסה הראשי ההיסטורי לארץ ישראל) דרך אזור השפלה והרי יהודה ועד לשער יפו שבעיר העתיקה של ירושלים. הדרך שימשה את עולי הרגל היהודים, מקיימי מצוות הזיארה המוסלמים ואת התיירות צליינית לארץ ישראל וזאת לצד שימוש מסחרי וצבאי.

דרך עולי הרגל

תוואי

מוצאה בשער ירושלים בחומת יפו העתיקה בסמוך אל כיכר השעון של היום ומשם נמשכה הדרך ברחוב עולי ציון (כיום האזור שבו נמצא שוק הפישפשים). משם חצתה הדרך את כיכר עיריית יפו בפינת שדרות ירושלים אל דרך בן-צבי (כביש 44), דרך הפרדסים שהיו ממזרח ליפו על גבול הערים אזור וחולון, היכן שעוברת היום דרך השבעה. משם המשיכה דרך בית דגן אל גבול הערים רמלה ולוד עד לאזור שעל יד מחלף נשרים של ימינו. לאחר מכן המשיכה הדרך בתוואי של כביש 424 לאזור מחלף לטרון ומשם המשיכה על תוואי כביש מספר 1 אל שער הגיא שעובר בתוך נחל נחשון, עד לכניסה המערבית של ירושלים של ימינו. משם המשיכה הדרך ברחוב יפו עד לשער יפו.

הדרך במלחמת העצמאות

ערך מורחב – השיירות לירושלים

בכ"ט בנובמבר 1947 החליטה העצרת הכללית של האומות המאוחדות על חלוקת שטחי המנדט הבריטי בארץ ישראל למדינה יהודית ומדינה ערבית. ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב דחו ההחלטה ופעלו לסכלה. החל שלב א' במלחמת תש"ח - שלב מלחמת האזרחים. לוחמים בלתי סדירים ערבים פעלו לשיבוש התחבורה היהודית בכל רחבי הארץ באמצעות הצבת מחסומים וירי על כלי רכב. מאמץ מיוחד ריכזו הכנופיות, בהנהגת עבד אל-קאדר אל-חוסייני וחסן סלמה, לשבש את מעבר האספקה מתל אביב לירושלים, הן ביציאה מתל אביב, שחייבה את סלילת מעקף דרך הביטחון, והן בשער בגיא, שחייבה את פריצת המעקף שנודע בשם "דרך בורמה", עד כדי הטלת מצור על היישוב היהודי בעיר.

אתרים היסטוריים לאורך הדרך

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מיכל הלוי-בר, מתווה לקריאת המשמעות התרבותית של "דרך עולי הרגל" מיפו לירושלים כמקרה מבחן, הטכניון, 2017

קישורים חיצוניים

 

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.