המכון למורשת בן-גוריון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
'''המכון למורשת בן-גוריון''' הוא מרכז ל[[חינוך]], הוראה ומחקר דמותו ומורשתו של [[דוד בן-גוריון]], [[ציונות סוציאליסטית]], הקמת [[מדינת ישראל]] ו[[צה"ל]] וזיקתו ל[[נגב]]. המכון ממוקם ב[[מדרשת בן-גוריון]], סמוך לאחוזת הקבר. במסגרת המכון פועלים מוזיאון [[צריף בן-גוריון]] בשדה בוקר, [[בית בן-גוריון]] ב[[תל אביב]], [[ארכיון]] בן-גוריון, מרכז מחקר ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]] ב[[באר שבע]] (מכון בן-גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן-גוריון) ושלוחה חינוכית ב[[חיפה]]. המכון פועל גם כ[[הוצאת ספרים]] בתחומי עיסוקו ומפתח [[תוכנית לימודים|תוכניות לימודים]] לבתי ספר ותוכניות הדרכה לגורמים שונים בהם [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועות נוער]] וצה"ל. |
'''המכון למורשת בן-גוריון''' הוא מרכז ל[[חינוך]], הוראה ומחקר דמותו ומורשתו של [[דוד בן-גוריון]], [[ציונות סוציאליסטית]], הקמת [[מדינת ישראל]] ו[[צה"ל]] וזיקתו ל[[נגב]]. המכון ממוקם ב[[מדרשת בן-גוריון]], סמוך לאחוזת הקבר. במסגרת המכון פועלים מוזיאון [[צריף בן-גוריון]] בשדה בוקר, [[בית בן-גוריון]] ב[[תל אביב]], [[ארכיון]] בן-גוריון, מרכז מחקר ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]] ב[[באר שבע]] (מכון בן-גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן-גוריון) ושלוחה חינוכית ב[[חיפה]]. המכון פועל גם כ[[הוצאת ספרים]] בתחומי עיסוקו ומפתח [[תוכנית לימודים|תוכניות לימודים]] לבתי ספר ותוכניות הדרכה לגורמים שונים בהם [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועות נוער]] וצה"ל. |
||
המכון הוקם ב-[[1976]], על ידי [[גרשון ריבלין]] ששימש כמנהלו הראשון ו[[יגאל דוניץ]] שהיה סגנו{{הערה|{{דבר|משולם עד|מורשת ב"ג בשדה בוקר|1979/07/11|00807}}}} ומנהל הארכיון, מכוח "חוק דוד בן-גוריון - לזכרו ופועלו של דוד בן-גוריון והנחלת מורשתו לדורות". |
המכון הוקם ב-[[1976]], על ידי [[גרשון ריבלין]] ששימש כמנהלו הראשון ו[[יגאל דוניץ]] שהיה סגנו{{הערה|{{דבר|משולם עד|מורשת ב"ג בשדה בוקר|1979/07/11|00807}}}} ומנהל הארכיון, מכוח "חוק דוד בן-גוריון - לזכרו ופועלו של דוד בן-גוריון והנחלת מורשתו לדורות". במשך שנים שימש [[חיים ישראלי]] כיו"ר הועד המנהל של המכון. המועצה הציבורית מורכבת מנציגי [[משרד החינוך]], נציגי אוניברסיטת בן-גוריון (בהם [[רבקה כרמי]] ו[[זאב צחור]]), נציגי יד בן-גוריון (בהם [[צביה ולדן]]), נציגי החברה להפצת משנת בן-גוריון ונציג קיבוץ [[שדה בוקר]]. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
גרסה מ־23:18, 18 באפריל 2013
המכון למורשת בן-גוריון הוא מרכז לחינוך, הוראה ומחקר דמותו ומורשתו של דוד בן-גוריון, ציונות סוציאליסטית, הקמת מדינת ישראל וצה"ל וזיקתו לנגב. המכון ממוקם במדרשת בן-גוריון, סמוך לאחוזת הקבר. במסגרת המכון פועלים מוזיאון צריף בן-גוריון בשדה בוקר, בית בן-גוריון בתל אביב, ארכיון בן-גוריון, מרכז מחקר באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע (מכון בן-גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן-גוריון) ושלוחה חינוכית בחיפה. המכון פועל גם כהוצאת ספרים בתחומי עיסוקו ומפתח תוכניות לימודים לבתי ספר ותוכניות הדרכה לגורמים שונים בהם תנועות נוער וצה"ל.
המכון הוקם ב-1976, על ידי גרשון ריבלין ששימש כמנהלו הראשון ויגאל דוניץ שהיה סגנו[1] ומנהל הארכיון, מכוח "חוק דוד בן-גוריון - לזכרו ופועלו של דוד בן-גוריון והנחלת מורשתו לדורות". במשך שנים שימש חיים ישראלי כיו"ר הועד המנהל של המכון. המועצה הציבורית מורכבת מנציגי משרד החינוך, נציגי אוניברסיטת בן-גוריון (בהם רבקה כרמי וזאב צחור), נציגי יד בן-גוריון (בהם צביה ולדן), נציגי החברה להפצת משנת בן-גוריון ונציג קיבוץ שדה בוקר.
קישורים חיצוניים
- ^ משולם עד, מורשת ב"ג בשדה בוקר, דבר, 11 ביולי 1979