שטיבל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=סוג של בית כנסת|ראו=[[שטיבל (פירושונים)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=סוג של בית כנסת|ראו=[[שטיבל (פירושונים)]]}}
ה'''שטובל''(נהגה לעיתים (וכך נהגה בעיקר על-ידי החסידים):"שְטִיבְּל")' (ב[[יידיש]]: בית קטן) הוא כינוי ל[[בית כנסת]] קטן יחסית המשמש [[חסידים]] ל[[תפילה]], ל[[לימוד תורה]] וכמקום מפגש לקהילה. השטובל משמש גם לכינוסים חסידיים, לסעודות [[שבת]] ו[[חג]] (בעיקר בסעודה השלישית של שבת) ולמקום מפגש [[תרבות|תרבותי]] ו[[חברה|חברותי]] לחברי הקהילה. בית כנסת בו מתפלל ה[[אדמו"ר]] אינו מכונה בדרך כלל כשטובל. ב[[חצר חסידית|חצרות חסידיות]] אחדות (דוגמת חסידויות [[חסידות ברסלב|ברסלב]] ו[[חסידות בויאן|בויאן]]) נהוג לכנות את השטובל בשם "קלויז".
ה'''שטובל''(נהגה לעיתים (וכך נהגה בעיקר על-ידי החסידים):"שְטִיבְּל")' (ב[[יידיש]]: בית קטן) הוא כינוי ל[[בית כנסת]] קטן יחסית המשמש [[חסידים]] ל[[תפילה]], ל[[לימוד תורה]] וכמקום מפגש לקהילה. השטובל משמש גם לכינוסים חסידיים, לסעודות [[שבת]] ו[[חג]] (בעיקר ב[[סעודה שלישית|סעודה השלישית של שבת]]) ולמקום מפגש [[תרבות|תרבותי]] ו[[חברה|חברותי]] לחברי הקהילה. בית כנסת בו מתפלל ה[[אדמו"ר]] אינו מכונה בדרך כלל כשטובל. ב[[חצר חסידית|חצרות חסידיות]] אחדות (דוגמת חסידויות [[חסידות ברסלב|ברסלב]] ו[[חסידות בויאן|בויאן]]) נהוג לכנות את השטובל בשם "קלויז".


==טרמינולוגיה ורקע==
==טרמינולוגיה ורקע==

גרסה מ־15:11, 27 באפריל 2015

ה'שטובל(נהגה לעיתים (וכך נהגה בעיקר על-ידי החסידים):"שְטִיבְּל")' (ביידיש: בית קטן) הוא כינוי לבית כנסת קטן יחסית המשמש חסידים לתפילה, ללימוד תורה וכמקום מפגש לקהילה. השטובל משמש גם לכינוסים חסידיים, לסעודות שבת וחג (בעיקר בסעודה השלישית של שבת) ולמקום מפגש תרבותי וחברותי לחברי הקהילה. בית כנסת בו מתפלל האדמו"ר אינו מכונה בדרך כלל כשטובל. בחצרות חסידיות אחדות (דוגמת חסידויות ברסלב ובויאן) נהוג לכנות את השטובל בשם "קלויז".

טרמינולוגיה ורקע

תרגומה של המילה שטובל ביידיש הוא בית קטן, ואכן, לפי שמו ניתן להבין שהוא משמש כבית שני לבאים בשעריו. הווי השטובל התגבש בקרב חסידויות במזרח אירופה. האברכים הצעירים והבחורים היו יושבים בו כל היום ועוסקים בתורה ובחסידות, ואילו בעלי הבתים שהיו עסוקים כל היום בעבודת כפיים היו באים בבקרים ובערבים לתפילה, ללימוד משותף ולהתחזקות דתית. השטובל מונה החל ממניין חברים ועד כמאה בתי אב. כאשר מנין חבריו של השטובל גדל, ישנן חסידויות הנוהגות לפצלו לשני שטובלעך, זאת כדי לשמר את הווי השטובל המתפוגג ככל שמנין חבריו מתרבים.

שטובלעך במשמעותו כיום

בקהילה החרדית בישראל התפתחו בתי כנסת בהם מרוכזים מספר חדרים (ומכאן שטובלעך - הטיית רבים יידית לשטובל) למנייני תפילה. מטרתם של השטובלעך היא לאפשר מקום תפילה מקביל פנים ובאווירה יותר משוחררת. בשונה מבית כנסת בו נהוגים זמני תפילה קבועים, סדרי ישיבה מסוימים וכיוצא בזה השטובלעך פועל בכל שעות היממה ומכיל כבשיגרה מתפללים ארעיים[1].

שטובלעך מפורסמים בישראל

"שטובלעך" בשכונת קטמון בירושלים

כנגזר מן השטובל החסידי המקורי, החלו לקרוא בזמננו לבתי הכנסת בהם יש מספר חדרים למנייני תפילה בו זמנית, בשם "שטובלעך".

בין השטובלעך המפורסמים ניתן למנות את:

בירושלים:

בבני ברק:

בערים אחרות:

  • שטובלעך קהל חסידים באשדוד
  • שטובלעך פא"י ברחוב עזרא ברחובות
  • שטובלעך חתם סופר ברחוב ארלוזורוב בפתח תקווה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב משה צוריאל, תפילה במניינים שמתפללים מאוחר, ובחטף ("שטובלעך"), מאמר ביקורת כנגד תופעת ה"שטובלעך", ‏שני בפברואר 2011
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.