לדלג לתוכן

בית הכנסת הגר"א (שערי חסד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הכנסת הגר"א
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם הגאון מווילנה עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת רחוב השל"ה 18 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
נוסח תפילה נוסח אשכנז
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – העשור של 1910
תאריך פתיחה רשמי שנות ה־10 של המאה ה־20 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′39″N 35°12′41″E / 31.7775°N 35.2115°E / 31.7775; 35.2115
(למפת ירושלים רגילה)
 
בית הכנסת הגר"א
בית הכנסת הגר"א
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי בשכונת שערי חסד

בית הכנסת הגר"א הוא בית כנסת ותיק בשכונת שערי חסד בירושלים.

בית הכנסת, שנקרא על שם הגר"א מווילנה, שוכן ברחוב בר זכאי שבמרכז השכונה. הוא הוקם בעשור השני של המאה ה-20, סמוך למועד הקמת השכונה, על ידי המקובל הירושלמי הרב אפרים שמואל לרנר-פפרמן שלצורך כך התרים את תושבי השכונה הפרושים ההולכים בשיטת הגר"א.

במשך כשני עשורים היה בית הכנסת בן קומה אחת. בשנות ה-30 נוספה לו קומה שנייה. הכניסה הראשית לבית הכנסת מוסתרת בקיר בטון, שהוצב שם במלחמת העצמאות בשנת תש"ח. חצר בית הכנסת מוקפת בסורג מתכת, ועליו סמלי השבטים וחלקי פסוקים מהתנ"ך.

בצמוד לבית הכנסת מצפון ישנה רחבה מרוצפת ובמרכזה בור מים חסום. ברחבה זו התקיימו טקסי החופה והקידושין בשכונת שערי חסד במשך עשרות שנים.

שעונים בבית כנסת הגר"א. השעון בצד שמאל מונה "שעות ארץ ישראל", ומגיע ל-12 בשקיעת החמה בכל יום [1]- שיטה שהתחילה במאה ה14-15 ונקראה לבהתחלה "שעות איטליות".[2]

בחזית בית הכנסת, משמאל לפתח, קבוע שעון שמש קטן, המשמש זה למעלה משבעים שנה את מתפללי מניין 'ותיקין'. את שעון השמש בנה השען משה שפירא.

החזן הראשון של בית הכנסת במועדי השנה ובימים נוראים היה מקים בית הכנסת הרב אפרים שמואל לרנר-פפרמן, ששימש אף כבעל קורא עד לפטירתו. נוסח התפילה שלו נודע כנוסח שערי חסד על פיו מתפללים בקהילות רבות.

חדרי הספח של בית הכנסת משמשים כ'שטיבלך'. בין מתפלליו לאורך השנים אישים ידועים מתושבי השכונה, ובהם הרב יעקב משה חרל"פ, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שמואל אוירבך, הרב שלום שבדרון, הרב מרדכי לייב הכהן קמינצקי, והרב יוסף בוקסבוים.

רב בית הכנסת במשך שנים רבות היה הרב אברהם דוד רוזנטל, רב השכונה, ולאחר פטירתו מונה תחתיו בנו הרב יהושע מאיר רוזנטל, אב"ד בירושלים ומחבר הספר "מי הבאר".

מאז שנות ה-80 שוכן בקומה העליונה בית המדרש של ישיבת מעלות התורה שהייתה בראשות הרב שמואל אוירבך עד פטירתו.

בית הכנסת הגר"א בשכונת שערי חסד הוא הוותיק שבבתי הכנסת בישראל הקרויים על שם הגר"א. בשנות ה-30 הוקם בית הכנסת הגר"א בתל אביב.

בשנת התש"פ הקימו בני ניניו של הרב אפרים שמואל לרנר-פפרמן, הרב אפרים שמואל נוימן וחנוך ברקוביץ, בית כנסת על שם הגר"א ברחוב הרב שך בביתר עילית, המשמש לקהילה ליטאית צעירה בעיר ביתר עילית.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ראובן גפני, מקדש מעט - בתי כנסת מוכרים ונסתרים בירושלים, יד יצחק בן צבי ירושלים, 2004, עמ' 5–16

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ David, Time – Arab clock begins at sunset | The Strange Side of Jewish History (באנגלית)
  2. ^ Turning Clockwise: Jews and Timekeeping from Antiquity to Modernity