הדלתה של הדנובה – הבדלי גרסאות
מ הוספת קטגוריה:אתרי ראמסאר באמצעות HotCat |
מ החלפת שדה "כתובית" לשדה "כיתוב" בתבנית# |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם= |
|שם= |
||
|תמונה=[[תמונה:Delta_Dunarii_500.jpg|מרכז|250px]] |
|תמונה=[[תמונה:Delta_Dunarii_500.jpg|מרכז|250px]] |
||
| |
|כיתוב=מראה בדלתת הדנובה |
||
|מדינה={{דגל|רומניה||+}} |
|מדינה={{דגל|רומניה||+}} |
||
|סוג=טבעי |
|סוג=טבעי |
||
גרסה מ־22:59, 12 באפריל 2016
 | |
| מראה בדלתת הדנובה | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1991, לפי קריטריונים 7, 10 | |
| מדינה |
 רומניה |
|---|---|
| שטח האתר |
4,178 קמ"ר  |
  | |
  | |
הדלתה של הדנובה (ברומנית Delta Dunării) הממוקמת במחוזות דוברוג'ה ברומניה ומחוז אודסקאיה באוקראינה,שעל שפת הים השחור, היא הדלתה הגדולה ביותר (3,446 קמ"ר) והשמורה ביותר באירופה.
גאוגרפיה
הדלתה של הדנובה היא סביבה דינאמית מאד, כך למשל גדלה הדלתה כל שנה בכ-40 מטר לערך כתוצאה מהסחף המגיע מהנהר דנובה . על פי עדות הרודוטוס מלפני כ-2,500 שנה, התחלקה הדנובה לשבע זרועות על מנת ליצור את הדלתה, אך כיום מתחלקת הדנובה בסמוך לעיר טולצ'אה לשתי זרועות, תעלת כיליה (Chilia) ותעלת טולצ'אה (Tulcea). בהמשך מתפצלת תעלת טולצ'אה לשתי זרועות, תעלת סולינה (Sulina) ותעלת גאורגה הקדוש (Sfântu Gheorghe). עוד תעלות משנה רבות נוספות מחלקות את הדלתה לאזורים בהם גדל הקנה, לביצות וליערות, שחלקם מוצפים באביב ובסתיו.
במרחק של 44 ק"מ מהדלתה מצוי אי הנחשים, טריטוריה השייכת לאוקראינה שרומניה טוענת לבעלות עליה.
ב-2004 החלה אוקראינה בחפירת תעלת ביסטרואֶה (Bistroe) שתאפשר קשר ימי בין הים השחור לחלק האוקראיני של הדלתה. האיחוד האירופי תבע מהאוקראינים להפסיק את החפירה משום שהיא תפגע באזורים המוצפים של הדלתה. הרומנים הודיעו על כוונתם לתבוע את אוקראינה בנושא בבית הדין הבינלאומי לצדק.
טבע
בדלתה של הדנובה יש 1,200 מינים של צמחים, 300 מינים של עופות ו-45 מינים של דגי מים מתוקים באגמים הרבים שבה ובביצות. מדי שנה מגיעים מיליוני עופות מאזורים שונים בעולם (אירופה, אסיה, אפריקה והמזרח התיכון) לקנן בדלתה. כ-2,733 קמ"ר משטח הדלתה הוכרז כאזור מוגן ולכן סגור לדיג ולציד. ארגון אונסק"ו הכריז על הדלתה כאתר מורשת עולמית ב-1991 וכעל שמורה ביוספרית ב-1998 (הכולל גם את חלקה האוקראיני של השמורה; החלק הרומני הוכר בידי הארגון כשמורה ביוספרית כבר ב-1979 והורחב ב-1992).
תושבים
כ-15,000 איש מתגוררים בדלתה, רובם חיים מדיג מתוך קיאקים הבנויים מסורתית מעץ. ביניהם קהילת הליפובנים, צאצאים של "חסידי הפולחן הישן" שעזבו את רוסיה ב-1772 כדי להימנע מרדיפות דת. המרכז הראשי של קהילת הליפובנים בחלק האוקראיני של הדלתה של הדנובה היא וילקובו (Vilkovo).
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרים [ שם ויקישיתוף ] לא מופיעים בהגדרת התבנית- www.deltadunarii.ro (ברומנית ואנגלית)
- הדלתה של הדנובה: אלבום תמונות (ברומנית ואנגלית)
