הדלתה של הדנובה
 | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| סוג |
דלתה  | ||||
| מידות | |||||
| שטח | 4,178 קילומטר רבוע, 312,440 הקטאר | ||||
| מידע נוסף | |||||
| מדינות באגן הניקוז |
 אוקראינה | ||||
| קואורדינטות | 45°20′N 29°30′E / 45.33°N 29.5°E | ||||
  | |||||
  | |||||
הדלתה של הדנובה (ברומנית: Delta Dunării) הממוקמת במחוזות טולצ'ה ברומניה ומחוז אודסקאיה באוקראינה, שעל שפת הים השחור, היא הדלתה הגדולה ביותר (3,446 קמ"ר) והשמורה ביותר באירופה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדלתה של הדנובה היא סביבה דינאמית מאוד, כך למשל גדלה הדלתה כל שנה בכ-40 מטר לערך כתוצאה מהסחף המגיע מהנהר דנובה. על פי עדות הרודוטוס מלפני כ-2,500 שנה, התחלקה הדנובה לשבע זרועות על מנת ליצור את הדלתה, אך כיום מתחלקת הדנובה בסמוך לעיר טולצ'ה לשתי זרועות, תעלת קיליה (Chilia) ותעלת טולצ'ה (Tulcea). בהמשך מתפצלת תעלת טולצ'אה לשתי זרועות, תעלת סולינה (Sulina) ותעלת גאורגה הקדוש (Sfântu Gheorghe). עוד תעלות משנה רבות נוספות מחלקות את הדלתה לאזורים בהם גדל הקנה, לביצות וליערות, שחלקם מוצפים באביב ובסתיו.
בדלתה של הדנובה, אחרי כל השינויים שחלו בה, נותרו עדיין 670 אגמים עם שטח של כ-300 קילומטרים רבועים[1].
בים השחור, במרחק של 44 ק"מ מהדלתה, מצוי אי הנחשים, טריטוריה השייכת לאוקראינה שרומניה טוענת לבעלות עליה.
ב-2004 החלה אוקראינה בחפירת תעלת דנובה–הים השחור (אוקראינה) שתאפשר קשר ימי בין הים השחור לחלק האוקראיני של הדלתה. האיחוד האירופי תבע מהאוקראינים להפסיק את החפירה משום שהיא תפגע באזורים המוצפים של הדלתה. הרומנים הודיעו על כוונתם לתבוע את אוקראינה בנושא בבית הדין הבינלאומי לצדק.
טבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדלתה של הדנובה יש 1,200 מינים של צמחים, 300 מינים של עופות ו-45 מינים של דגי מים מתוקים באגמים הרבים שבה ובביצות. מדי שנה מגיעים מיליוני עופות מאזורים שונים בעולם (אירופה, אסיה, אפריקה והמזרח התיכון) לקנן בדלתה. כ-2,733 קמ"ר משטח הדלתה הוכרז כאזור מוגן ולכן סגור לדיג ולציד. ארגון אונסק"ו הכריז על הדלתה כאתר מורשת עולמית ב-1991 וכעל שמורה ביוספרית ב-1998 (הכולל גם את חלקה האוקראיני של השמורה; החלק הרומני הוכר בידי הארגון כשמורה ביוספרית כבר ב-1979 והורחב ב-1992).
תושבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ-15,000 איש מתגוררים בדלתה, רובם חיים מדיג מתוך קיאקים הבנויים מסורתית מעץ. ביניהם קהילת הליפובנים, צאצאים של "חסידי הפולחן הישן" שעזבו את רוסיה ב-1772 כדי להימנע מרדיפות דת. המרכז הראשי של קהילת הליפובנים בחלק האוקראיני של הדלתה של הדנובה היא וילקובו (Vilkovo).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דנובה: חגיגת טבע בדלתת הנהר, באתר מסע אחר
- www.deltadunarii.ro (ברומנית) ו(באנגלית)
- הדלתה של הדנובה: אלבום תמונות (ברומנית) ו(באנגלית)
- Știați că ... (ברומנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
