לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל עולה כיתה"

כל בתי הספר היסודיים הציבוריים יחליטו באופן עצמאי כיצד להשתמש בתקציב העומד לרשותם. בתי הספר יקבעו באופן עצמאי מה ללמד וכיצד ללמד בשיעור של 25%  מתוך סך הכול השעות העומדות לרשותם. עיסוק בתחום מסוים יורחב או ישולב בתכנית הלימודים לפי החלטת בית הספר כדוגמת [[אומנות]], שפות ותרבויות ואפילו מדעים. בתי הספר יתאימו צרכים מיוחדים לפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה העובדים בו.בנוסף לכך, משרד החינוך הודיע כי בכל שכבות הגיל הלמידה תהיה למידה טכנולוגית (בבתי הספר יתווספו מחשבים ומקרנים) כך שהמורה וספרי הלימוד לא יהיו מקור המידע המרכזי, אלא תיווצר למידת עמיתים ושימוש ברשת האינטרנט. כמו כן, משרד החינוך הדגיש כי בלמידה החדשה ה[[תלמיד]] יהיה במרכז ולא ה[[מורה]], וכי התלמידים יוכלו ללמוד בכל זמן ובכל מקום. 
 
==תגובות לתכנית==
==ביקורות על התכנית==
 
הביקורותהדעות על הרפורמה היו חלוקות. ישנם מורים ותלמידים אשר שיבחו את הוגי הרפורמה על השימוש ב[[טכנולוגיה]] המתקדמת ועל מציאת תעסוקה לבני הנוער (180 שעות מחויבות אישית המפרסות על 3 שנים). לעומתם היו אנשים ממערכת החינוך שחשבו כי הרפורמה תוביל לחוסר סדר ואף ביקשו לדחות את מועד התחלתה משום שטענו כי [[משרד החינוך]] לא עדכן את מנהלי בית הספר ואת המורים בדבר הרפורמה. ישנן גם הטענות איך יעמדו [[התבגרות|בני הנוער]] שבכיתה י"א בעומס הגדול של הבגרויות והמחויבות האישית, מי ישלם את התוספת בשכרם של המורים על תוספת השעות והתגבורים שיצטרכו לעשות בעקבות כמות החומר שיש לכיתות י"א.
 
==מחאת י"א==
 
=== מחאת י"א ===
בשנת תשע"ו, הדור הראשון של התלמידים שלמדו במסגרת הרפורמה עלו לכיתה י"א, בשנה זו נחשפו התלמידים ללחץ ועומס כבדים (בעקבות ביטול בגרויות ה[[חורף]] של י"א והעברתן למועד קיץ). בתחילת השנה, איימו תלמידי כיתה י"א לקיים שביתה ולא להגיע לבתי הספר בין הטענות שאמרו לתלמידי י"א היו שמשרד החינוך מקשה עליהם לקבל ציונים טובים בבגרויות ולהצליח, תלמידים נכנסו ל[[דיכאון קליני|דיכאון]] משום שהם לא יוצאים מהבית ונשארים ללמוד. עוד אחת מהטענות הייתה שהתלמידים מגיעים ב[[חופש|חופשים]] לבית הספר לשעות תיגבור ובכך אין להם חופש גם ב[[חג|חגים]].
 
16

עריכות