שמשון חיים נחמני – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
סדר ועריכה ממקורות שאוסיף בהמשך.
שורה 6: שורה 6:
| כינוי =
| כינוי =
| תאריך לידה עברי = [[ה'תס"ו]]
| תאריך לידה עברי = [[ה'תס"ו]]
| תאריך לידה = [[1706]]
| מקום לידה = [[מודנה]], [[איטליה]]
| מקום לידה = [[מודנה]], [[איטליה]]
| תאריך פטירה עברי = [[ו' באלול]] [[ה'תקל"ט]]
| תאריך פטירה עברי = [[ו' באלול]] [[ה'תקל"ט]]
שורה 20: שורה 21:
| חיבוריו = זרע שמשון, תולדות שמשון
| חיבוריו = זרע שמשון, תולדות שמשון
}}
}}
רבי '''שמשון חיים נחמני''' ([[ה'תס"ו]] - [[ו' באלול]] [[ה'תקל"ט]], [[אוגוסט]] [[1779]]) היה [[רב]], [[ספרות תורנית|סופר תורני]], ו[[משורר]] [[יהדות איטליה|יהודי איטלקי]]. שימש כרב במספר [[הקהילה היהודית|קהילות]] ב[[איטליה]] ונחשב לאחד מגדולי רבני המדינה. כיום מוכר בעיקר בזכות ספרו "'''זרע שמשון'''".
רבי '''שמשון חיים נחמני''' ([[ה'תס"ו]], [[1706]] - [[ו' באלול]] [[ה'תקל"ט]], [[אוגוסט]] [[1779]]) היה [[רב]], [[מקובל]], [[ספרות תורנית|סופר תורני]], ו[[משורר]] [[יהדות איטליה|יהודי איטלקי]]. שימש כרב במספר [[הקהילה היהודית|קהילות]] ב[[איטליה]] ונחשב לאחד מגדולי רבני המדינה. כיום מוכר בעיקר בזכות ספרו "'''זרע שמשון'''".


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
[[קובץ:Toldot_Shimshon.jpg|טקסט=|ממוזער|352x352 פיקסלים|שער הספר תולדות שמשון, ליבורנו, איטליה, ה'תקכ"ו, 1766]]
[[קובץ:Toldot_Shimshon.jpg|טקסט=|ממוזער|352x352 פיקסלים|שער הספר תולדות שמשון, ליבורנו, איטליה, ה'תקכ"ו, 1766]]
נולד ב[[מודנה|מודינה]] לנחמן מיכאל נחמני. הוא נכד לרבי יהודה מצליח [[פדובה|פאדובה]], שהיה רב הקהילה במודינה. למד מפי רבי אפרים כהן מאוסטראה במודינה. מפי רבי [[בנימין הכהן ויטאלי]] ב[[רג'ו אמיליה]]. וכן ב[[מנטובה]] מפי המקובלים רבי [[דוד פינצי]], ורבי [[אביעד שר שלום באזילה]].
נולד ב[[מודנה|מודינה]] לנחמן מיכאל נחמני. אמו היא בתו של רבי יהודה מצליח [[פדובה|פאדובה]], רב הקהילה במודינה. למד מפי רבי אפרים כהן ליפשיץ מאוסטראה, המו"ץ במודינה. בהמשך למד ב[[מנטובה]] מרבי [[דוד פינצי]], חמיו של ה[[רמח"ל]], ומרבי [[אביעד שר שלום באזילה]], בעל ה"אמונת חכמים". קבלה למד מפי רבי [[בנימין הכהן ויטאלי]] ("הרב"ך") ב[[רג'ו אמיליה]].


לאחר לימודיו במנטובה, עבר ל[[פיזה]], החל ללמד שם תלמידים, ולהפיץ תורה ברבים. בהמשך עבר ל[[סיינה]], ולעוד מספר ערים, עד שהתיישב ברג'ו אמיליה, בה השתלם ב[[קבלה]], וחיבר כמה חיבורים בחכמה זו.
לאחר לימודיו במנטובה, עבר ל[[פיזה]], החל ללמד שם תלמידים, ולהפיץ תורה ברבים. בהמשך עבר ל[[סיינה]], ובהמשך חזר לעיר הולדתו מודינה, שימש בה כרב קהילה, ועמד בראש בית כנסת.


בשנת [[ה'תצ"ד]] ([[1733]]), נישא לדבורה בת הרב אברהם פונטאנילה. ילדיהם נפטרו בקטנותם.
הרב נחמני כיהן כרב בכמה ערים באיטליה, בהן מודינה, סיינה{{הערה|בשנת [[ה'תק"י]] (על פי [[הסכמה|הסכמתו]] למהדורת "אורחות חיים", [[פירנצה]] ה'תק"י, והסכמה נוספת באותה שנה לספר "מסורת סייג לתורה" של [[הרמ"ה]].}}, ורג'ו אמיליה. נחשב לבקי בכל חלקי התורה, [[פרדס (יהדות)|נגלה ונסתר]]. גישתו הכללית ב[[הלכה]] הייתה מחמירה, ולדעתו נטייה להקל היא מ"כח הטומאה"{{הערה|"תולדות שמשון", פרק ג, דף מ ע"א.}}.


בשנת [[ה'תצ"ט]] ([[1739]]), לאחר פטירת הרב [[ישעיהו באסאן|ישעיהו מרדכי באסאן]], רב העיר רג'ו אמיליה, החל לכהן במקומו. ברג'ו אמיליה שקד על חיבור ספריו שעסקו גם בקבלה.
לימד תלמידים רבים, ביניהם אחיינו, רבי [[דוד זכות]], מגדולי רבני איטליה{{הערה|[[מאיר בניהו]], יום טוב שני של גלויות, עמוד ע"ג}}, ורבי [[ישראל בנימין באסאן]], בנו של רבי [[ישעיהו באסאן]]. במשך חייו פעל רבות להפצת יהדות ולהעמדת תלמידים. בעיקר דאג לתלמידיו שפנו לעסוק במלאכה בתום תקופת לימודם, שימשיכו בקיום היהדות כראוי.


הרב נחמני כיהן כאמור כרב בכמה ערים באיטליה, ובהן גם סיינה{{הערה|בשנת [[ה'תק"י]] (על פי [[הסכמה|הסכמתו]] למהדורת "אורחות חיים", [[פירנצה]] ה'תק"י, והסכמה נוספת באותה שנה לספר "מסורת סייג לתורה" של [[הרמ"ה]].}}. הוא נחשב לבקי בכל חלקי התורה, [[פרדס (יהדות)|נגלה ונסתר]]. גישתו הכללית ב[[הלכה]] הייתה מחמירה, ולדעתו נטייה להקל היא מ"כח הטומאה"{{הערה|"תולדות שמשון", פרק ג, דף מ ע"א.}}.
בלט כ[[דרשנות|דרשן]]. עסק גם ב[[שירה]], וחלק משיריו נדפסו על ידי תלמידיו. בין השאר ידוע על שיר שחיבר לכבוד חתונתו של ה[[רמח]]{{הערה|מאיר בניהו, שירים ליום חתונתו של רמח"ל, עמודים 52-53.}}.

לימד תלמידים רבים, ביניהם אחיינו, רבי [[דוד זכות]], מגדולי רבני איטליה{{הערה|[[מאיר בניהו]], יום טוב שני של גלויות, עמוד ע"ג}}, ורבי [[ישראל בנימין באסאן]], בנו של רבי ישעיהו באסאן. במשך חייו פעל רבות להפצת יהדות ולהעמדת תלמידים. בעיקר דאג לתלמידיו שפנו לעסוק במלאכה, שימשיכו בקיום היהדות כראוי.

בלט כ[[דרשנות|דרשן]]. עסק גם ב[[שירה]], וחלק משיריו נדפסו על ידי תלמידיו. בין השאר ידוע על שיר שחיבר לכבוד חתונת הרמח"ל{{הערה|מאיר בניהו, שירים ליום חתונתו של רמח"ל, עמודים 52-53.}}.


=== פטירתו וקברו ===
=== פטירתו וקברו ===
הרב נחמני נפטר ברג'ו אמיליה שבאיטליה, בה כיהן ברבנות, בשלהי שנת ה'תקל"ט. ב[[צוואה|צוואתו]] ציווה לחלק את ממונו ל[[עני|עניים]], ושלא יספרו כלל בשבחו, מלבד זאת - שרצה לזכות את הרבים, להעמיד תלמידים, ולחדש חידושי תורה אמיתיים. רבני איטליה במדינה כולה עסקו ב[[הספד|הספדיו]]. הוא [[בית קברות|נקבר]] ברג'ו אמיליה, אולם כ-30 שנה לאחר פטירתו, הועברו כל העצמות לבית קברות אחר, ובו לא צויין מקום קבורתו.
ב[[תשעה באב]] ה'תקל"ט ([[יולי]] 1779) הרב נחמני נפל ונפצע, וכחודש לאחר מכן הוא נפטר ברג'ו אמיליה. ב[[צוואה|צוואתו]] ציווה לחלק את ממונו ל[[עני|עניים]], ושלא יספרו כלל בשבחו, מלבד זאת - שרצה לזכות את הרבים, להעמיד תלמידים, ולחדש חידושי תורה אמיתיים. רבני איטליה במדינה כולה עסקו ב[[הספד|הספדיו]]. הוא [[קבורה (יהדות)|נקבר]] ברג'ו אמיליה, אולם כ-30 שנה לאחר פטירתו, הועברו כל העצמות ל[[בית קברות]] אחר, ובו לא צויין מקום קבורתו.


==ספריו==
==ספריו==

גרסה מ־07:03, 18 באוקטובר 2018

תבנית:רב רבי שמשון חיים נחמני (ה'תס"ו, 1706 - ו' באלול ה'תקל"ט, אוגוסט 1779) היה רב, מקובל, סופר תורני, ומשורר יהודי איטלקי. שימש כרב במספר קהילות באיטליה ונחשב לאחד מגדולי רבני המדינה. כיום מוכר בעיקר בזכות ספרו "זרע שמשון".

ביוגרפיה

שער הספר תולדות שמשון, ליבורנו, איטליה, ה'תקכ"ו, 1766

נולד במודינה לנחמן מיכאל נחמני. אמו היא בתו של רבי יהודה מצליח פאדובה, רב הקהילה במודינה. למד מפי רבי אפרים כהן ליפשיץ מאוסטראה, המו"ץ במודינה. בהמשך למד במנטובה מרבי דוד פינצי, חמיו של הרמח"ל, ומרבי אביעד שר שלום באזילה, בעל ה"אמונת חכמים". קבלה למד מפי רבי בנימין הכהן ויטאלי ("הרב"ך") ברג'ו אמיליה.

לאחר לימודיו במנטובה, עבר לפיזה, החל ללמד שם תלמידים, ולהפיץ תורה ברבים. בהמשך עבר לסיינה, ובהמשך חזר לעיר הולדתו מודינה, שימש בה כרב קהילה, ועמד בראש בית כנסת.

בשנת ה'תצ"ד (1733), נישא לדבורה בת הרב אברהם פונטאנילה. ילדיהם נפטרו בקטנותם.

בשנת ה'תצ"ט (1739), לאחר פטירת הרב ישעיהו מרדכי באסאן, רב העיר רג'ו אמיליה, החל לכהן במקומו. ברג'ו אמיליה שקד על חיבור ספריו שעסקו גם בקבלה.

הרב נחמני כיהן כאמור כרב בכמה ערים באיטליה, ובהן גם סיינה[1]. הוא נחשב לבקי בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. גישתו הכללית בהלכה הייתה מחמירה, ולדעתו נטייה להקל היא מ"כח הטומאה"[2].

לימד תלמידים רבים, ביניהם אחיינו, רבי דוד זכות, מגדולי רבני איטליה[3], ורבי ישראל בנימין באסאן, בנו של רבי ישעיהו באסאן. במשך חייו פעל רבות להפצת יהדות ולהעמדת תלמידים. בעיקר דאג לתלמידיו שפנו לעסוק במלאכה, שימשיכו בקיום היהדות כראוי.

בלט כדרשן. עסק גם בשירה, וחלק משיריו נדפסו על ידי תלמידיו. בין השאר ידוע על שיר שחיבר לכבוד חתונת הרמח"ל[4].

פטירתו וקברו

בתשעה באב ה'תקל"ט (יולי 1779) הרב נחמני נפל ונפצע, וכחודש לאחר מכן הוא נפטר ברג'ו אמיליה. בצוואתו ציווה לחלק את ממונו לעניים, ושלא יספרו כלל בשבחו, מלבד זאת - שרצה לזכות את הרבים, להעמיד תלמידים, ולחדש חידושי תורה אמיתיים. רבני איטליה במדינה כולה עסקו בהספדיו. הוא נקבר ברג'ו אמיליה, אולם כ-30 שנה לאחר פטירתו, הועברו כל העצמות לבית קברות אחר, ובו לא צויין מקום קבורתו.

ספריו

הרב נחמני חיבר ספרים רבים, אך ציווה לגונז אותם עמו, בעיקר אלו שעסקו בקבלה. החיד"א מזכירו בספרו שם הגדולים וכותב: "שמעתי שהוא היה בקי בקבלה מעשית וציווה לגנוז כל ספריו בקברו".

בנו היחיד נפטר בחייו, וכדי להותיר שם אחריו, הדפיס בחייו שנים מספריו. הוא הבטיח שמי שילמד בספריו, יזכה לברכות וישועות מופלגות:

"ועיניכם תראינה בנים בני בנים כשתילי זיתים סביב לשולחנכם חכמים ונבונים, בתים מלאים כל טוב גם עושר גם כבוד לא יסופו מזרעכם"

עקב כך ספריו נדפסים במהדורות חוזרות בשנים האחרונות, כסגולה להיפקד בילדים.

לקריאה נוספת

  • שם הגדולים, מערכת ספרים, "זרע שמשון".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בשנת ה'תק"י (על פי הסכמתו למהדורת "אורחות חיים", פירנצה ה'תק"י, והסכמה נוספת באותה שנה לספר "מסורת סייג לתורה" של הרמ"ה.
  2. ^ "תולדות שמשון", פרק ג, דף מ ע"א.
  3. ^ מאיר בניהו, יום טוב שני של גלויות, עמוד ע"ג
  4. ^ מאיר בניהו, שירים ליום חתונתו של רמח"ל, עמודים 52-53.
  5. ^ נדפסה על ידי תלמידו, רבי חנניה אלחנן חי כהן, ריג'יו ה'תקע"ב.