לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "תרבות פופולרית"

נוספו 5,881 בתים ,  לפני שנתיים
הרחבה
מ (הסרת קישורים עודפים, ויקישיתוף בשורה, הגהה)
(הרחבה)
 
[[קובץ:HulaHoopKids.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הולה הופ]] - טרנד אופנתי רווח ב[[שנות השישים]], שהפך אופנתי שוב ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]]]]
תרבות פופולרית (ב[[אנגלית]]: '''Popular Culture''' או '''Pop Culture'''; בתרגום מקוצר: '''תרבות הפופ''') היא התרבות השולטת ב[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] מסוימת. תוכן התרבות ה[[פופולריות|פופולרית]] נקבע על ידי אינטראקציות, צרכים ורצונות יומיומיים - ה'רגעים' התרבותיים שמרכיבים את [[חיי היומיום]]. היא עשויה לכלול פעילויות כמו [[סריגה]], [[בישול]], סיפור סיפורים, [[משחקי קלפים]] או [[משחקי כדור]]. בחברות [[מודרניות]] ו[[פוסט מודרניזם|פוסט-מודרניות]] תרבות פופולרית מושפעת משמעותית מתעשיות שמפיצות חומר תרבותי, למשל תעשיות ה[[קולנוע]], ה[[טלוויזיה]] וה[[פרסום]], וכן תעשיית ה[[אקטואליה|חדשות]]. אבל אי אפשר לתאר תרבות פופולרית פשוט כצירוף סך התעשיות האלה; נכון יותר להגדיר אותה כתוצאה של אינטראקציה מתמשכת בין התעשיות הנ"ל ובין בני האדם בחברה שצורכים את המוצרים שלהן.
 
==מאפיינים==
==הגדרה==
תרבות פופולרית משתנה כל הזמן והיא ייחודית למקום ול[[זמן]] מסוים. היא יוצרת זרמים ומערבולות, במובן שקבוצה קטנה של אנשים תגלה עניין רב בתחום שהתרבות הפופולרית השלטת (ה"מיינסטרים") מודעת אליו רק חלקית.
 
 
גם עובדות מלומדות וגם סיפורים חדשותיים עוברים שינוי על ידי דרך הפצת הפולקלור, לפעמים עד שהם הופכים לשקרים מוחלטים, הידועים כ[[אגדה אורבנית|אגדות אורבניות]] (לדוגמה: "לאסקימואים יש 32 מילים שונות המתארות שלג"). אין ספק שלאגדות אורבניות רבות אין מקור עובדתי כלל, והומצאו רק להנאה.
 
== משמעות התרבות הפופולריות על פי גישות תאורטיות שונות ==
 
=== תרבות פופולרית כתרבות המון ===
דוויט מקדונלד({{אנ|Dwight Macdonald}}<ref>Macdonald, Dwight. 1957. "A Theory of Mass Culture", pp. 59-73, in: B. Rosenberg and D.M. wHITE (eds.), '''Mass Culture: The Popular Arts in America'''. New York: The Free Press</ref> רואה בתרבות הפופולרית מרחב תוכן בעל ערך נמוך, אשר בגלל תפוצתו הרבה מהווה איום על האמנות העילית ועל הישגיה. הוא העדיף את המונח תרבות ההמון על פני תרבות פופולרית, כדי להבחין אותה מיצירות מתחום האמנות הגבוהה שיכולות גם הן להיות בעלות תפוצה רחבה. מקדונלד מקשר את תרבות ההמון לשינוי במבנה החברתי בחברות המתועשות של העולם המודרני. מאפייניה של תרבות ההמון על פי מקדונלד הם וולגריות, [[קיטש]], הומוגניות וסטנדרטיזציה, אל מול העידון, המקוריות, הגיוון והיצירתיות של האמנות הגבוהה.
 
גישתו זו של מקדונלד מאפיינת את תקופתו, אולם תהליכי הערעור על המוסכמות והצמיחה של תופעות תרבותיות חדשות שבאו לידי ביטוי בולט במהלך שנות הששים בעיקר בארצות הברית, אך גם במערב אירופה החלישו עמדות שמרניות אלו. בשלב זה המונח תרבות פופולרית החליף את המונח תרבות ההמון, כדי להתרחק מהקונוטציה השלילית שנלוותה אל תכניו ואל ההשפעות החברתיות והתרבותיות שיוחסו להם בתודעה הציבורית ובעולם המחקר, וכדי לשמור על נייטרליות שתאפשר חקירה שאינה משוחדת של התחום. יחד עם זאת העמדות האליטיסטיות המשיכו להתקיים גם הן במחקר ובדעת הקהל<ref name=":02" /><ref>לדוגמא: בלום, אלן. 1990[1987]. '''דלדולה של הרוח באמריקה'''. תל אביב: הוצאת עם עובד.</ref>.
 
יש הרבה מן המשותף בין גישתו של מקדונלד לגישתם של [[מקס הורקהיימר]] ו[[תאודור אדורנו|תיאודור אדורנו]] כפי שמבוטאת במאמרם משנת 1947 "תעשיית תרבות: נאורות כהונאת המונים".<ref>אדורנו, ת"ו והורקהיימר, מ' [1947] 1993: "תעשיית תרבות: נאורות כהונאת המונים", בתוך: ת"ו אדורנו ומ' הורקהיימר, '''אסכולת פרנקפורט: מבחר''', תל אביב: ספרית פועלים, עמ' 198-158.</ref>
 
=== תרבות פופולרית כאמנות ===
לעומת הגישה השמרנית הרואה את תכני התרבות הפופולרית כנחותים, ריצ'רד שוסטרמן{{אנ|Richard Shusterman}}<ref>Shusterman, Richard. 1992. "Form and Funk: The Aesthetic Challenge of Popular Art", pp. 290-297, in: '''Pragmatist Aesthetics: Living Beauty, Rethinking Art'''. Blackwell, Cambridge, MA.</ref> מייצג את הגישה לפיה כל תכונותיה של האמנות ה"אמיתית" מתקיימות גם בתרבות הפופולרית, וקורא לבחינה מחודשת של עמדות תיאורטיות וציבוריות ביחס אליה. ואמנם בעשורים האחרונים של המאה ה-20 חלקים רבים של התרבות הפופולרית זכו ללגיטימציה ולהכרה, הן מבחינה אמנותית והן כמושא למחקר.
 
=== תרבות פופולרית כתרבות צריכה ===
[[תרבות הצריכה]], כפי שהתפתחה במהלך המאה ה-20, יצרה מערכת חברתית וכלכלית המעודדת צריכה של [[מוצר|מוצרים]] ושירותים כערך מרכזי. החיים בחברה המודרנית נעשו מזוהים עם בניית סגנון חיים המבוסס על התחדשות תמידית, תוך הבטחה שזו הדרך לאיכות חיים טובה יותר. התרבות הפופולרית מספקת תכנים, דימויים ומשמעויות המניעים את קיומה של תרבות הצריכה - בפרסום, בסרטי קולנוע ותכניות טלוויזיה, בדיווחים על חיי ידוענים ועוד<ref>Featherstone, Mike. 2007[1991]. "Theories of Consumer Culture", pp. 13-28, in: '''Consumer Culture and Postmodernism'''. Sage, London.</ref>.
 
== תחומי מחקר ==
העיסוק המחקרי בתכניה השונים של התרבות הפופולרית נעשה מתוך נקודות מבט וגישות תאורטיות שונות ובאמצעות שיטות מחקר שונות. לדוגמא<ref name=":02" />:
 
* חקירת השאלה מדוע תוצרי התרבות הפופולרית נתפסים כנחותים ביחס לאמנויות היפות.
* משמעותם האידאולוגית והחברתית של תוצרי התרבות הפופולרית מנקודת מבט [[מרקסיזם|מרקסיסטית]].
* ניתוחי תוכן [[סמיוטיקה|סמיוטיים]] של תוצרים תרבותיים.
* חקירת המסגרות הארגוניות והמוסדיות שבן התרבות הפופולרית מתקיימת.
* דפוסי הצריכה של התרבות הפופולרית ומשמעותם.
* הקשר בין התרבות הפופולרית לתנועות חברתיות ופוליטיות.
* תרבות פופולרית ותהליכי [[גלובליזציה]].
 
==ראו גם==
*[[אווה אילוז]], "''''אותו תחום אפלולי של הפנים': אופרה וינפרי והמראה של המלט'''" [1998] בתוך: ליבס, ת' וטלמון, מ' (עורכות) תקשורת כתרבות: טלוויזיה כסביבה של תרבות היום יום. מקראה. כרך א', תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 2003, 197-218.
*עוזי אלידע, '''העולם בצהוב- לידת עיתונות ההמון הארץ-ישראלית (מ'הצבי' ל'האור' 1884-1914),''' הוצאת [[אוניברסיטת תל אביב]], 2015.
*[[פייר בורדייה|בורדייה, פייר]]. 2005[1984]. "המטפורמוזה של הטעם", עמ' 155-164; "אופנה עילית ותרבות עילית", עמ' 183-192, בתוך: '''שאלות בסוציולוגיה'''. רסלינג, תל אביב.
*[[מוטי רגב|רגב, מוטי]]. 1997. "רהוט או עילג: מיומנות ארגונית ובולטות תרבותית בתעשיית המוסיקה בישראל", '''תיאוריה וביקורת''', 10: 115-132.
*[[מוטי רגב|רגב מוטי]]. 2003. "יחודיות תרבותית וקישוריות במודרניות המאוחרת: המקרה של מוסיקה פופולרית". '''תיאוריה וביקורת''' 23: 115-140.
 
==קישורים חיצוניים==
1,197

עריכות