פנדה ענק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "פנדה" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פנדה (פירושונים).
Information-silk.svgפנדה ענק
Crouching Panda.jpg

Xiao Liwu im San Diego Zoo - Foto 2.jpeg

מצב שימור

מצב שימור: סכנת הכחדה (EN)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: בסכנת הכחדה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
משפחה: דוביים
סוג: Ailuropoda
מין: פנדה ענק
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Ailuropoda melanoleuca
‏(ארמן דוד, 1869)
תחום תפוצה
Mapa distribuicao Ailuropoda melanoleuca.png

פנדה ענק (שם מדעי: Ailuropoda melanoleuca) הוא שמו של מין יונק יחיד בסוגו, המסווג כיום במשפחת הדוביים (Ursidae) והמצוי במרכז סין. הפנדה הענק חי באזורים הרריים, כמו סצ'ואן וטיבט. לקראת סוף המאה ה-20 הפך הפנדה להיות "סמל לאומי" עבור סין ודמותו מופיעה על מטבעות זהב סיניים.

בסינית נקרא הפנדה 熊猫, משמעות השם הסיני היא "דוב-חתול". הכינוי המקובל במערב נגזר משמו של יונק אחר, פנדה אדום, בעבר נהגו לכנותו דוב מנומר.

מראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה של הפנדה 1.5 מטר עד 1.8 מטר מהחרטום ועד לזנב, משקלה 165-75 ק"ג, רגליה שחורות, גופה שחור ולבן כשהראש לבן למעט האוזניים השחורות והעיניים המוקפות בכתמים שחורים דמויי משקפיים. לפנדה הענק יש כף רגל מיוחדת עם בוהן וחמש אצבעות. ה"בוהן" היא למעשה התרחבות של עצם שורש כף הרגל. סטיבן ג'יי גולד כתב מאמר על כך ואחר כך השתמש בכותרת המאמר "בוהן הפנדה" לשם ספר שהוא אסופת מאמרים.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שסיווגו הטקסונומי משייכו לטורפים הפנדה ניזון כמעט אך ורק מצמחים, למעשה, הוא אוכל כמעט אך ורק חזרן. טכנית, כמו בעלי־חיים רבים אחרים הם אוכלי־כל שכן ידוע שהפנדות אוכלים ביצים, והם אוכלים גם חרקים כחלק מתזונת החזרן שלהם. אלה הם מקורות הכרחיים לחלבון. תופעה אופיָ‏נִית לפנדות: אוזניהם מתנועעות בזמן שהם לועסים.

סיווג טקסונומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפנדה הוא בעל חיים יונק. עד היום לא הצליחו המדענים לקבוע את סולם ההתפתחות האבולוציוני של הפנדות. חלקם טוענים שהפנדות הראשונים הופיעו לפני 600 אלף שנה, אך האחרים מאמינים שהם חיים על כדור הארץ זה 3-1 מיליון שנים. השם פנדה ניתן לו כשנתגלה הקשר עם הפנדה האדום ב-1901, אך השם המשותף נבע מסוג התזונה המשותף לשניהם (אכילת חזרן). במשך שנים רבות הסיווג הטקסונומי של הפנדה היה נתון במחלוקת, כיוון שגם למין "פנדה ענק" וגם למין "פנדה אדום" יש מאפיינים הן של דובים והן של ראקוניים. עם זאת, בדיקות DNA הראו כי הפנדה הענק הוא דוב אמיתי השייך למשפחת הדוביים (Ursidae). הדוב הקרוב ביותר אליו גנטית הוא דוב המשקפיים מדרום אמריקה. בעוד שהפנדה האדום שייך למשפחה Ailuridae שהפנדה האדום הוא נציגה החי היחיד השייכת למשפחת העל Musteloidea שאליה משתייכים גם הסמוריים (Mustelidae) והראקוניים (Procyonidae).

הפנדה הענק בתרבות האנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיעוד הראשון של דובי הפנדה בתרבות האנושית הופיע בסין כבר לפני 3,000 שנה, אך למערב הם התגלו רק ב-1869 מדיווחיו של המיסיונר הצרפתי ארמן דוד שהביא אותם לפריז בתום ביקור בסין. המין פנדה ענק הוא כבר שנים רבות חביב הקהל בחלקו משום שלפנדה יש הבעת פנים חביבה דמוית פני תינוק. לפיכך, נפוצו גם דובי צעצוע הדומים לפנדה. העובדה שבדרך כלל מציירים אותו רוכן ואוכל בשלווה עלי חזרן בניגוד לדימוי של הדוב כצייד מוסיפה לתדמיתו התמימה.

שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפנדה הוא חיה בסיכון והפך בשנים האחרונות לסמלם של בעלי החיים שנמצאים בסכנת הכחדה. הפנדה נמצא בסיכון גבוה בשל איבוד נמשך של בית הגידול ובשל פוריות נמוכה מאד. הפנדה הוא הסמל של הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF) ארגון השימור הגדול ביותר.

לפי הערכות, רק 1,600 פנדות חיים בטבע בדרום סין. מ-1963 נולדו בשמורות הטבע ובגני החיות בעולם 256 פנדות בלבד; רק 96 מהן שרדו יותר משנה. בניסיון למנוע את היעלמות הדובים המכונים "המאובנים החיים" - הקימה ממשלת סין 11 מרכזים לרביית פנדות ואסרה על ציד הדובים. המרכז בצ'נגדו נחשב למוצלח ביותר מבין המוסדות שנפתחו ב-20 השנים האחרונות.

מספר הלידות של דובי הפנדה המוחזקים במרכז נחשב לגבוה בעולם - 35 פנדות, שהמימון להחזקתן מגיע מממשלת סין ומחברות פרטיות. עם זאת, תוצאות שיאפשרו להחזיר את הדובים לסביבה הטבעית שלהם עדיין לא נרשמו. השאלת דובי פנדה לגני־חיות אמריקנים ויפניים היוותה רכיב חשוב בדיפלומטיה של הרפובליקה העממית של סין בשנות ה-70 של המאה ה-20 והייתה מסממני חילופי התרבות הראשונים שבין סין הקומוניסטית למערב. אך בשנת 1984 הפסיקו הפנדות להיות סוכנים של דיפלומטיה. במקום זאת, החלה סין להציע פנדות להשאלה של עד 10 שנים בלבד. בשל השאלה כזו נדרש גן־החיות לשלם עד מיליון דולר לשנה ולחתום על התחייבות שכל גור שייוולד בתקופה זו הוא רכושה של סין העממית. תביעה משפטית שהגישה "הקרן העולמית של חיות הבר" ב-1988 אלצה את "אגף הדיג וחיות הבר" בממשלת ארצות הברית לחייב גני־חיות בארצות הברית המעוניינים לייבא פנדות לוודא שחצי מהתשלום לסין יופנה למאמצי שימור של הפנדה ובית הגידול שלו לפני שהאגף יאשר את יבוא הפנדות.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Multimedia-icon.svg פנדה אוכלת במבוק
לעזרה בהפעלת הקובץ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]