זיגפריד מוזס – הבדלי גרסאות
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
הצבת תבנית נושא משרה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{נושא משרה |
|||
{{אישיות |
|||
|תאריך עלייה=[[1937]] |
|||
|תמונה=[[קובץ:Zigfried Moses Comptroller.jpg|250px|זיגפריד מוזס]] |
|||
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}} |
|||
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג |
|||
|שם התפקיד=[[מבקר המדינה]] |
|||
|למניין=1 |
|||
|התחלת כהונה=[[13 בספטמבר]] [[1949]] |
|||
|סיום כהונה=[[10 בדצמבר]] [[1961]] |
|||
|הבא בתפקיד=[[יצחק ארנסט נבנצל]] |
|||
}} |
}} |
||
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג |
|||
⚫ | |||
|שם התפקיד=תפקידים נוספים |
|||
|פירוט = |
|||
*ממייסדי משרד רואי החשבון וינשטין ושות' |
|||
*ממייסדי [[מכון ליאו בק]] בירושלים |
|||
}} |
|||
}} |
|||
⚫ | |||
מוזס היה פעיל ב[[התאחדות ציוני גרמניה]] (ZVfD) ויושב ראש הארגון מ-[[1933]] עד עלייתו לארץ ב-[[1937]]. בתור עורך דין, נוטריון ורואה חשבון התעניין ד"ר מוזס בתחום החוקי-משפטי של המסחר והתעשייה, והיה בין היוזמים המרכזיים לטיפוחו של מקצוע הביקורת החשבונית-משקית, ובין מניחי היסודות המדעיים למקצוע זה. גם לאחר עלייתו ארצה המשיך בטיפוחו המדעי של המקצוע, ופרסם מאמרים רבים. בנוסף, הקדיש את מרצו לעיבוד תוכנית כלכלית כוללת, שהיוותה את אחד היסודות לתכנון המשק הממלכתי{{הערה|1="ד"ר מוזס - מועמד רשמי לתפקיד מבקר המדינה", עיתון "הארץ", 31.8.1949}} |
מוזס היה פעיל ב[[התאחדות ציוני גרמניה]] (ZVfD) ויושב ראש הארגון מ-[[1933]] עד עלייתו לארץ ב-[[1937]]. בתור עורך דין, נוטריון ורואה חשבון התעניין ד"ר מוזס בתחום החוקי-משפטי של המסחר והתעשייה, והיה בין היוזמים המרכזיים לטיפוחו של מקצוע הביקורת החשבונית-משקית, ובין מניחי היסודות המדעיים למקצוע זה. גם לאחר עלייתו ארצה המשיך בטיפוחו המדעי של המקצוע, ופרסם מאמרים רבים. בנוסף, הקדיש את מרצו לעיבוד תוכנית כלכלית כוללת, שהיוותה את אחד היסודות לתכנון המשק הממלכתי{{הערה|1="ד"ר מוזס - מועמד רשמי לתפקיד מבקר המדינה", עיתון "הארץ", 31.8.1949}} |
||
שורה 10: | שורה 25: | ||
ב-1947 הקים יחד עם רו"ח אלכס וינשטין ז"ל, את משרד רואי החשבון וינשטין ושות' לימים משרד ז'יטניצקי וינשטין ושות', רואי חשבון. |
ב-1947 הקים יחד עם רו"ח אלכס וינשטין ז"ל, את משרד רואי החשבון וינשטין ושות' לימים משרד ז'יטניצקי וינשטין ושות', רואי חשבון. |
||
ב-[[1949]] מונה על ידי [[נשיא המדינה]] [[חיים ויצמן]] לתפקיד מבקר המדינה, שאותו מילא עד [[1961]]. ב-13 בספטמבר 1949 הוא נכנס רשמית לתפקידו. ד"ר מוזס הדגיש בראיונות{{הערה|1="מבקר המדינה נכנס לתפקידו", עתון "הארץ", 14.9.1949}}, שבנוסף לביקורת פעולותיה הכספיות והכלכליות של המדינה, בכוונתו לבחון גם את יעילות פעולות הממשלה, מוסדות המדינה והמנגנון הממשלתי. לבדיקה יעמדו בפניו גם העיריות והמוסדות המוניציפליים. החל מה-1 בינואר 1950 הועמדו גם משרד הביטחון והצבא לרשות משרד המבקר. |
ב-[[1949]] מונה על ידי [[נשיא המדינה]] [[חיים ויצמן]] לתפקיד מבקר המדינה, שאותו מילא עד [[1961]]. ב-[[13 בספטמבר]] [[1949]] הוא נכנס רשמית לתפקידו. ד"ר מוזס הדגיש בראיונות{{הערה|1="מבקר המדינה נכנס לתפקידו", עתון "הארץ", 14.9.1949}}, שבנוסף לביקורת פעולותיה הכספיות והכלכליות של המדינה, בכוונתו לבחון גם את יעילות פעולות הממשלה, מוסדות המדינה והמנגנון הממשלתי. לבדיקה יעמדו בפניו גם העיריות והמוסדות המוניציפליים. החל מה-[[1 בינואר]] [[1950]] הועמדו גם משרד הביטחון והצבא לרשות משרד המבקר. |
||
במשרד הביקורת עבדו 106 איש ותקציב המשרד עמד על 100 אלף ל"י{{הערה|1="משרד הביטחון והצבא הועמדו לבקורת משרד מבקר-המדינה", עיתון "הארץ", 6.1.1950}} |
במשרד הביקורת עבדו 106 איש ותקציב המשרד עמד על 100 אלף ל"י{{הערה|1="משרד הביטחון והצבא הועמדו לבקורת משרד מבקר-המדינה", עיתון "הארץ", 6.1.1950}} |
||
גרסה מ־21:47, 6 באפריל 2019
לידה |
3 במאי 1887 Lautenburg | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
14 בינואר 1974 (בגיל 86) מחוז תל אביב, ישראל | ||||
מדינה | ישראל | ||||
תאריך עלייה | 1937 | ||||
מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה | ||||
בן או בת זוג | Margarete Moses | ||||
| |||||
| |||||
ד"ר זיגפריד מוזס (1887–1974) היה משפטן וכלכלן יהודי-גרמני, מנהיג ציוני בגרמניה שבין מלחמות העולם, שעלה לארץ ישראל והיה למבקר המדינה הראשון.
מוזס היה פעיל בהתאחדות ציוני גרמניה (ZVfD) ויושב ראש הארגון מ-1933 עד עלייתו לארץ ב-1937. בתור עורך דין, נוטריון ורואה חשבון התעניין ד"ר מוזס בתחום החוקי-משפטי של המסחר והתעשייה, והיה בין היוזמים המרכזיים לטיפוחו של מקצוע הביקורת החשבונית-משקית, ובין מניחי היסודות המדעיים למקצוע זה. גם לאחר עלייתו ארצה המשיך בטיפוחו המדעי של המקצוע, ופרסם מאמרים רבים. בנוסף, הקדיש את מרצו לעיבוד תוכנית כלכלית כוללת, שהיוותה את אחד היסודות לתכנון המשק הממלכתי[1]
מוזס היה מהראשונים שהחלו לעסוק, עוד לפני תום מלחמת העולם השנייה, בבסיס המשפטי שעתיד היה לאפשר ליהודים לקבל פיצויים לאחר השואה.
ב-1947 הקים יחד עם רו"ח אלכס וינשטין ז"ל, את משרד רואי החשבון וינשטין ושות' לימים משרד ז'יטניצקי וינשטין ושות', רואי חשבון.
ב-1949 מונה על ידי נשיא המדינה חיים ויצמן לתפקיד מבקר המדינה, שאותו מילא עד 1961. ב-13 בספטמבר 1949 הוא נכנס רשמית לתפקידו. ד"ר מוזס הדגיש בראיונות[2], שבנוסף לביקורת פעולותיה הכספיות והכלכליות של המדינה, בכוונתו לבחון גם את יעילות פעולות הממשלה, מוסדות המדינה והמנגנון הממשלתי. לבדיקה יעמדו בפניו גם העיריות והמוסדות המוניציפליים. החל מה-1 בינואר 1950 הועמדו גם משרד הביטחון והצבא לרשות משרד המבקר. במשרד הביקורת עבדו 106 איש ותקציב המשרד עמד על 100 אלף ל"י[3]
מוזס היה ממנהיגי קהילת יוצאי גרמניה בישראל וממייסדי מכון ליאו בק בירושלים (1955), החוקר את מורשת יהדות גרמניה.
על שמו של מוזס קרויים רחוב בשכונת תלפיות (ארנונה) ובית אבות בשכונת בקעה בירושלים.
לקריאה נוספת
- חגית לבסקי, Before Catastrophe: The Distinctive Path of German Zionism, הוצאת אוניברסיטת ויין סטייט 1997.
- מיכאל ברנר ודרק ג'ונתן פנסלאר (עורכים), In Search of Jewish Community : Jewish Identities in Germany and Austria, 1918-1933, הוצאת אוניברסיטת אינדיאנה 1998.
קישורים חיצוניים
- זיגפריד מוזס באתר מרכז שמעון ויזנטל
- זיגפריד מוזס, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
- זיגפריד מוזס, רשומה בלקסיקון
- ליטל לוין, היום לפני 62 שנה | מבקר המדינה הראשון מנסה להימנע מסנסציה, "הארץ", 5.1.2012