הבדלים בין גרסאות בדף "גטו ביאליסטוק"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,216 בתים ,  לפני 4 חודשים
אין תקציר עריכה
ב[[פברואר]] [[1943]], קבוצה ראשונה של כ-10,000 יהודי ביאליסטוק גורשו אל מותם בקרונות בקר ל[[טרבלינקה]]. עוד 2,000 קורבנות נורו במקום כשסירבו או לא יכלו לעלות לקרונות, בעיקר עקב כך שהיו חולים וחלשים מדי לנסיעה. באותו חודש, כ-7,600 אסירים הוכנסו למחנה מעבר מרכזי חדש בעיר למטרת [[סלקציה]]. הכשירים נשלחו למחנה [[מיידנק]], שם מוינו האסירים בשנית: אלו שנמצאו כשירים לעבודה, נשלחו למחנות [[בליז'ין]] (Bliżyn), [[פוניאטובה]] ו[[אושוויץ]]; אלו שהוערכו כחלשים מדי, הושמדו במיידנק. למעלה מאלף [[ילדות|ילדים]] יהודים נשלחו תחילה ל[[גטו טרזיינשטט]] ב[[בוהמיה]], ולאחר מכן לאושוויץ, שם נרצחו. כמה חודשים לאחר מכן, ב-[[16 באוגוסט]] 1943, פשטו על הגטו גדודי ה[[אס אס]] הגרמני עם כוחות של [[מתנדבי טרווניקי]] אוקראינים, אסטונים, לטבים ובלארוסים, כחלק מ[[אקציה]] נוספת שמטרתה חיסולו הסופי של הגטו.
 
===מרד גטו ביאליסטוק===
כשכל התקוות להישרדות נמוגו במהלך השילוחים שהתרחשו באוגוסט 1943, תכננו חברי ה[[מחתרת]] בגטו [[התנגדות יהודית בשואה|מרד]] כנגד הגרמנים.
 
 
העיר שוחררה מן הכיבוש הגרמני על ידי [[הצבא האדום]] בחודש אוגוסט [[1944]]. ההערכה היא כי מתוך כמעט 60,000 יהודים שחיו בביאליסטוק לפני מלחמת העולם השנייה, רק מאות בודדים שרדו את [[השואה]].
 
===מבנה הגטו===
הגטו שכן בחלקו הצפון-מערבי של מרכז העיר ההיסטורי. גבולות הגטו היו רחוב ליפובה מדרום, רחוב פולסקה מצפון ושינקייביצ'ה ממזרח.
 
==לאחר המלחמה==
עקב הלחימה הכבדה שהתרחשה בגטו ומסביב לו, לא נותרו כמעט שרידים. בנוסף, אף חלק מהתוואי של הרחובות שהיו בגטו השתנה גם הוא. כך למשל, רחוב צ'פלה (Ciepla) מתחבר אל רחוב אוגרודובה (Ogrodowa) אך בעבר בצומת הזה עמדו בתים. הרחוב עבר שינויים מהותיים. רחוב חמיילנה (Chmielna) רץ במקביל לרחב צ'ייפלה עד רחוב נובוגרודזקה (Nowogrodzka). לאחר המלחמה נבנו בתי שיכון נבנו במקום זה ורק חלק קטן של רחוב חמיילנה המקורי נשאר, עד רחוב פולסקה (Poleska). רחובות סמולנה (Smolna) וגורנה (Gorna), שם התרחשו הקרבות המרים ביותר של מרד ביאליסטוק, נעלמו לגמרי עם בנייתם של בנייני דירות.
 
== לקריאה נוספת ==
610

עריכות

תפריט ניווט