קשירה רפואית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־11:47, 24 בינואר 2020

קשירה רפואית שיטה טיפולית פסיכיאטרית להשלטת משמעת ולהרגעת מטופלים המסוכנים לעצמם או לאחרים המוכרת בבתי חולים פסיכיאטריים עוד מימי הביניים.

אופן הטיפול

חדר הקשירה הוא בדרך כלל חדר מבודד, ומלבד החפצים הנדרשים לקשירה עצמה הוא ריק. במהלך הקשירה נקשרים שניים או יותר מגפיו של החוסה אל מיטה מיוחדת. במהלך הקשירה תנועתו של הנקשר מאד מוגבלת והוא איננו כמעט יכול לזוז במהלך כל הקשירה.

בישראל

בעבר נעשה שימוש בקשירה כאמצעי שכנוע, ענישה והרתעה, וכתגובה לאלימות מילולית כלפי הצוות הרפואי. בסוף העשור השני של המאה ה-21, עקב לחץ ציבורי^[^{דרוש מקור]}, פרסם משרד הבריאות הנחיות ולפיהן אין להשתמש בקשירה אלא כדי למנוע סכנה למטופל או לסובבים, וגם במקרים אלו יש להעדיף את שיטת הבידוד.

על פי הנחיות משרד הבריאות אין לקשור חולה מעל לארבע שעות, ואם יש צורך בקשירה ארוכה יותר, דבר הקורה לעיתים, חייבת להיות בדיקה מחודשת בתום כל 4 שעות של מצבו הפיזי והנפשי של הנקשר. החוק הקיים כיום מאפשר גם קשירות לפרקי זמן ממושכים אף מעל 24 שעות (דבר הכרוך באישור מנהל בית החולים).

האדם הרשאי להורות על קשירה הוא פסיכיאטר או רופא אחר. גם אחות יכולה להורות על פעולה זו - במקרה ששני אלו לא נמצאים והצורך בקשירה הוא דחוף, אך למשך עד 30 דקות ולאחר מכן הדבר טעון באישור רופא.

עוד על פי הנחיות משרד הבריאות, נאסר כי קשירה תעשה עקב הסיבות הבאות: כאמצעי ענישה, כאמצעי חינוכי, כאמצעי לעיצוב ההתנהגות, כאמצעי הרתעה באלימות מילולית, כאמצעי לטפל באי שקט שאינו מסכן את המטופל או את סביבתו, בסירוב למלא הוראות, בסירוב ללקיחת טיפול תרופתי, באי הסכמה לאשפוז, במחסור בכוח אדם במשמרת, וכאמצעי שליטה ליצירת משמעת בקרב המטופלים.

על פי ההנחיות, בכל מצב בו ניתן הדבר, יש להעדיף בידוד.

שימושים אחרים

בנוסף לשימוש בקשירה בפסיכיאטריה, נעשה שימוש ברפואה בקשירת מטופלים גם במקרים נוספים, למשל קשירת חולה קשיש שעלול ליפול מהמיטה, חולה שסובל מפגיעת ראש ועלול להסיר מעצמו ציוד רפואי או בזמן ניתוח או טיפול הדורש חוסר תזוזה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קשירה רפואית בוויקישיתוף

דו"ח עמותת בזכות בנושא הקשירה, בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות
סרגי וישניבצקי ואחרים, בידוד בחדר רגיעה או קשירה למיטה, 12 בדצמבר 2010, the medical
פסח ליכטנברג, להוציא את הלוקים בנפשם מהמחלקה הסגורה, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2013
דליה וירצברג-רופא, מתמודדי הנפש בישראל מפחדים למות קשורים למיטה, באתר הארץ, 22 ביוני 2015
עידו אפרתי, אחד מכל ארבעה מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים נקשר למיטתו, באתר הארץ, 23 במרץ 2016
תמר דרסלר, שוברים קשירה, באתר ynet, 27 במאי 2016
עידו אפרתי, משרד הבריאות מתכנן להפסיק קשירת מטופלים, באתר הארץ, 2 ביוני 2016
רן רזניק, הצעת חוק נגד קשירת פגועי נפש בבתי חולים, ישראל היום, 1 ביולי 2018

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:PinelRestaint.jpg|ממוזער|דוגמה לקשירה רפואית]]
 '''קשירה רפואית''' שיטה טיפולית [[פסיכיאטריה|פסיכיאטרית]] להשלטת משמעת ולהרגעת מטופלים המסוכנים לעצמם או לאחרים המוכרת ב[[בית חולים פסיכיאטרי|בתי חולים פסיכיאטריים]] עוד מ[[ימי הביניים]].
-אף שהשיטה שימשה למגוון שימושים בעבר כולל כאמצעי שכנוע, למשל כדי לקחת תרופות, כאמצעי לחינוך מחדש, כאמצעי ענישה והרתעה, כאמצעי נגד אלימות מילולית כנגד הצוות וכן הלאה וזאת גם באופן לא פורמלי. יש למשל עדויות כי כאמצעי רפואי, השיטה עשויה אמנם בצורה לא נעימה וטראומטית אף להוציא אדם מהפסיכוזה בו הוא שרוי (הוא נכנע ל"רודפים אחריו" ומסכים לשתף פעולה עם הדרישות שלהם, לפחות במודע). השימוש הנרחב של השיטה בעבר, נאסר כיום, ועל פי הוראת שר הבריאות [[יעקב ליצמן]] ומשרד הבריאות פרסם הנחיות חדשות בנושא שאין להשתמש בשיטה זו אלא כדי למנוע סכנה למטופל או לאחרים מהמטופל וגם במקרים אלה, יש להעדיף את שיטת הבידוד כשניתן. השינוי נעשה בסוף העשור השני של המאה ה-21 עקב לחץ ציבורי בנושא (בעקבות חשיפה וכיסוי תקשורתיים) שנוצר מגלל הסבל הרב וההשפלה שנגרמים למטופלים בשיטה ועקב ניצול לרעה של השיטה וקשירות לזמנים ארוכים.
-בנוסף לשימוש בפסיכיאטריה, יש שימוש ברפואה בקשירת מטופלים (אף שזאת איננה קשירה רפואית כמתואר בערך זה שנועדה לשם יצירת אפקט פסיכולוגי על המטופל) גם במקרים נוספים, למשל קשירת חולה קשיש שעלול ליפול מהמיטה או חולה שנפגע בראשו שעשוי לנסות להוריד מעצמו ציוד רפואי, או בזמן טיפול הדורש חוסר תזוזה וכן הלאה.
 == אופן הטיפול ==
 חדר הקשירה הוא בדרך כלל חדר מבודד, ומלבד החפצים הנדרשים לקשירה עצמה הוא ריק. במהלך הקשירה נקשרים שניים או יותר מ[[גפיים|גפיו]] של החוסה אל מיטה מיוחדת. במהלך הקשירה תנועתו של הנקשר מאד מוגבלת והוא איננו כמעט יכול לזוז במהלך כל הקשירה.
+==בישראל==
+בעבר נעשה שימוש בקשירה כאמצעי שכנוע, ענישה והרתעה, וכתגובה ל[[אלימות מילולית]] כלפי הצוות הרפואי. בסוף [[העשור השני של המאה ה-21]], עקב לחץ ציבורי{{מקור}}, פרסם [[משרד הבריאות]] הנחיות ולפיהן אין להשתמש בקשירה אלא כדי למנוע סכנה למטופל או לסובבים, וגם במקרים אלו יש להעדיף את שיטת ה[[בידוד (פסיכיאטריה)|בידוד]].
 על פי הנחיות [[משרד הבריאות]] אין לקשור חולה מעל לארבע שעות, ואם יש צורך בקשירה ארוכה יותר, דבר הקורה לעיתים, חייבת להיות בדיקה מחודשת בתום כל 4 שעות של מצבו הפיזי והנפשי של הנקשר. החוק הקיים כיום מאפשר גם קשירות לפרקי זמן ממושכים אף מעל 24 שעות (דבר הכרוך באישור מנהל בית החולים).
@@ שורה 15: / שורה 13: @@
 עוד על פי הנחיות משרד הבריאות, נאסר כי קשירה תעשה עקב הסיבות הבאות: כאמצעי ענישה, כאמצעי חינוכי, כאמצעי לעיצוב ההתנהגות, כאמצעי הרתעה באלימות מילולית, כאמצעי לטפל באי שקט שאינו מסכן את המטופל או את סביבתו, בסירוב למלא הוראות, בסירוב ללקיחת טיפול תרופתי, באי הסכמה לאשפוז, במחסור בכוח אדם במשמרת, וכאמצעי שליטה ליצירת משמעת בקרב המטופלים.
-על פי ההנחיות, בכל מצב בו ניתן הדבר, יש להעדיף [[בידוד (פסיכיאטריה)|בידוד]] (סגירה בחדר מבודד וחסר גירויים כמו חדר הקשירה, אך ללא קשירה).
+על פי ההנחיות, בכל מצב בו ניתן הדבר, יש להעדיף [[בידוד (פסיכיאטריה)|בידוד]].
+==שימושים אחרים==
-לאחרונה מצטמצם השימוש בחדרי קשירה (איזולאטור) לאור ההבנה כי דרך זו הולכת ונעשית [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] בחברה המערבית, וישנה מחלוקת האם הקשירה מועילה למטופל או מזיקה למצבו.
+בנוסף לשימוש בקשירה ב[[פסיכיאטריה]], נעשה שימוש ב[[רפואה]] בקשירת מטופלים גם במקרים נוספים, למשל קשירת [[חולה]] [[קשיש]] שעלול ליפול מהמיטה, חולה שסובל מ[[פגיעת ראש]] ועלול להסיר מעצמו ציוד רפואי או בזמן [[ניתוח]] או טיפול הדורש חוסר תזוזה.
-כך למשל פורסמו בשנים האחרונות בתקשורת הישראלית, לראשונה, מקרים חריגים של ניצול לרעה על ידי הפסיכיאטרים של שיטת הרגעה זו.
 == ראו גם ==
-* [[אשפוז כפוי]]
+* [[קשירה כימית]]
 * [[חדר הרגעה]]
 * [[אחיזה טיפולית מרסנת]]
-* [[קשירה כימית]]
-* [[אנטי-פסיכיאטריה]]
 ==קישורים חיצוניים==