לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "עשה לך רב"

נוספו 497 בתים ,  לפני שנה
מ
עריכה קיצור ציטוטים ובקשת הבהרה
מ (הוספת קטגוריה:מושגים ביהדות באמצעות HotCat)
מ (עריכה קיצור ציטוטים ובקשת הבהרה)
'''עשה לך רב''' היא הוראה המופיעה פעמיים ב[[מסכת אבות]], ומבטאת רעיון מקובל ב[[יהדות]].
 
בפירושה של הוראה זה נכתבו בפרשנים הסברים שונים, שעיקרן הוא שעל אדם לקבוע לעצמו [[רב]] דרכו יוכל להשתלם בתורה מצוות ובמעשים טובים.
 
==מקורות ופירושים==
נאמר:מקור {{ציטוטון|יהושעלהוראה בןזה פרחיהמובא ונתאיבמסכת הארבליאבות, קבלושם מהם.נאמר בשם רבי יהושע בן פרחיה אומר: {{ציטוטון|עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות|{{משנה|אבות|א|ו}}}}.
 
כאמור, הסברים שונים נכתבו במהלך הדורות בהסבר וטעם הוראה זו:
 
ה[[רמב"ם]] כתב ב[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירושו למשנה]], שהסיבה היא {{ציטוטון|שהלימוד מעצמו טוב הוא, אבל לימודו מזולתו יתקיים בידו יותר והוא יותר מבואר. אף אם היה (האדם שנקבע להיות רב) כמוהו בחכמה, או למטה ממנו}}. [[מנחם המאירי|המאירי]] מפרש באותו הסגנון: {{ציטוטון|אפילו חכם שבחכמים, ראוי שישים לעצמו איזה רב, שיברור לאב ולראש - אף על פי שאינו מוצא כמוהו, יעשה לו אדון משלמטה הימנו, כי האדם - אפילו חכם שבחכמים - אינו רואה בענייני עצמו מה שיראהו זולתו}}.הכוונה היא שגם תלמיד חכם מומלץ לו שימצא טוב ממנו וילמד איתו בחברותא.
 
רובד נוסף מביא רבי [[עובדיה מברטנורא]], שכותב בפירושו למשנה: {{ציטוטון|...ואני שמעתי: עשה לך רב - שיקבל לו רב אחד שילמוד ממנו תמיד, ולא ילמוד היום מאחד ולמחר מן האחר}}.
 
רובד נוסף מביא רבי [[עובדיה מברטנורא]], שכותב בפירושו למשנה: {{ציטוטון|...ואני שמעתי: עשה לך רב - שיקבל לו רב אחד שילמוד ממנו תמיד, ולא ילמוד היום מאחד ולמחר מן האחר}}. ב[[אבות דרבי נתן]] מובא הסבר זה ביתר פירוט: {{ציטוטון|עשה לך רב כיצד? מלמד שיעשה לו את רבו קבע, וילמד ממנו מקרא, משנה, מדרש, הלכות ואגדות. טעם שהניח לו במדרש - סוף שיאמר לו בהלכות; טעם שהניח לו בהלכות - סוף שיאמר לו באגדה; נמצא האדם ההוא יושב לו במקומו ומלא וברכה. היה רבי מאיר אומר: 'הלומד תורה מרב אחד, למה הוא דומה? לאחד שהייתה לו שדה אחת, וזרע מקצתה חִטים, ומקצתה שעורים, מקצתה זיתים ובמקצתה אילנות, ונמצא האדם ההוא מלא טובה וברכה. ובזמן שהוא לומד משניים או שלשה, דומה למי שיש לו שדות הרבה: אחד זרע חטין, אחד זרע שעורים, ואחד נטע זיתים, ואחד אילנות - ונמצא האדם ההוא מפוזר בין הארצות בלא טוב וברכה}}. כאן הכוונה שאין אחד שיודע הכל ומומלץ לאדם לשאול אדם הבקיא ומוסמך באותו העניין המדובר ולא לשים מבטחו באדם אחד, גדול ככל שיהיה{{דרושה הבהרה|סיבה=מבואר להיפך, שעדיף רב אחד ולא כמה.}}.
ה[[רמב"ם]] כתב ב[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירושו למשנה]], שהסיבה היא {{ציטוטון|שהלימוד מעצמו טוב הוא, אבל לימודו מזולתו יתקיים בידו יותר והוא יותר מבואר. אף אם היה (האדם שנקבע להיות רב) כמוהו בחכמה, או למטה ממנו}}. [[מנחם המאירי|המאירי]] מפרש באותו הסגנון: {{ציטוטון|אפילו חכם שבחכמים, ראוי שישים לעצמו איזה רב, שיברור לאב ולראש - אף על פי שאינו מוצא כמוהו, יעשה לו אדון משלמטה הימנו, כי האדם - אפילו חכם שבחכמים - אינו רואה בענייני עצמו מה שיראהו זולתו}}.
הכוונה היא שגם תלמיד חכם מומלץ לו שימצא טוב ממנו וילמד איתו בחברותא.
רובד נוסף מביא רבי [[עובדיה מברטנורא]], שכותב בפירושו למשנה: {{ציטוטון|...ואני שמעתי: עשה לך רב - שיקבל לו רב אחד שילמוד ממנו תמיד, ולא ילמוד היום מאחד ולמחר מן האחר}}. ב[[אבות דרבי נתן]] מובא הסבר זה ביתר פירוט: {{ציטוטון|עשה לך רב כיצד? מלמד שיעשה לו את רבו קבע, וילמד ממנו מקרא, משנה, מדרש, הלכות ואגדות. טעם שהניח לו במדרש - סוף שיאמר לו בהלכות; טעם שהניח לו בהלכות - סוף שיאמר לו באגדה; נמצא האדם ההוא יושב לו במקומו ומלא וברכה. היה רבי מאיר אומר: 'הלומד תורה מרב אחד, למה הוא דומה? לאחד שהייתה לו שדה אחת, וזרע מקצתה חִטים, ומקצתה שעורים, מקצתה זיתים ובמקצתה אילנות, ונמצא האדם ההוא מלא טובה וברכה. ובזמן שהוא לומד משניים או שלשה, דומה למי שיש לו שדות הרבה: אחד זרע חטין, אחד זרע שעורים, ואחד נטע זיתים, ואחד אילנות - ונמצא האדם ההוא מפוזר בין הארצות בלא טוב וברכה}}.
כאן הכוונה שאין אחד שיודע הכל ומומלץ לאדם לשאול אדם הבקיא ומוסמך באותו העניין המדובר ולא לשים מבטחו באדם אחד, גדול ככל שיהיה.
 
עצה זו מובאת פעם שנייה במסכת אבות, בהמשך אותו הפרק: {{ציטוטון|רבן גמליאל אומר: עשה לך רב, והסתלק מן הספק, ואל תרבה לעשר אומדות|{{משנה|אבות|א|טז}}}}.
 
על אמרה זו נוטים הפרשנים{{מקור}} להסביר שרצוי שיהיה לאדם רב שיהיה כתובת לפנות אליה במקרה של [[ספק (הלכה)|ספק]] ב[[הלכה]]. הם מסיקים זאת, כנראה, מהמשך דבריו בנוגע'והסתלק מן הספק', שהכוונה היא להימנעות מספק בהלכה (גם המשך המשנה: "אל תרבה לעשר אומדות" היא עצה דומה: למדוד את ה[[תרומות ומעשרות|תרומה]] בצורה מדויקת, כדי להימנע מההתלבטות האם התרומה הייתה במידה הראויה או לא).
 
==פרשנות מודרנית==
==פירושים בני זמנינו==
רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]], ה[[אדמו"ר]] מ[[חב"ד]], הורה לכל חסידיו, אנשים, נשים, ואפילו ילדים, שימנו לעצמם רב עמו יתייעצו{{הערה|התוועדויות תשמ"ה ח"ד עמ' 173, שיחת ליל ג' דחג הסוכות ה'תשמ"ז, פורים ה'תשמ"ז.}}. הוא אף הוסיף מימד נוסף לכך: בנוסף לתפקידו כ"יועץ", הרב משמש גם כ"שוטר", כלומר, על האדם לעמוד מזמן לזמן אצל הרב ל"מבחן" בנוגע למעמדו ומצבו בלימוד התורה, בנתינת הצדקה, ובכללות הנהגתו בעבודת ה'. באופן זה, טען, ירגיש מחויב יותר להיטיב את דרכיו. מכך שההוראה "עשה לך רב" מופיעה פעמיים בפרקי אבות בהקשרים שונים, פעם אחת נכתב '''עשה לך רב והסתלק מן הספק''', ובפעם אחרת '''עשה לך רב וקנה לך חבר''', הרבי למד שישנם שני סוגי רבנים שאדם צריך למנות לעצמו, רב אחד שתפקידו לפסוק ולהסיר את הספק, ורב אחר שתפקידו להיות חבר וידיד.
 
הרב [[שי פירון]] כתב בנושא כך: {{ציטוטון|ממשנתנו אנו יכולים ללמוד הנהגה עקרונית: אנו צריכים שתהיה לנו דמות שאליה אנחנו רגילים לפנות, דמות שאנחנו מזדהים עמה ומרגישים שייכים לעולמה. עלינו לעשות לנו רב שיוכל לייעץ לנו בנושאים אישיים, ידע לשמוע ללבנו, יבין לרגשותינו ויעזור לנו בזמנים הקשים}}{{מקור}}.
 
'''עשה לך רב''' הואהיה גם שמה של תוכנית רדיו ששודרה ב[[קול ישראל]] בשנות השמונים. בתוכנית שושדרה בשידור חי הופנו לרב [[חיים דוד הלוי]] שאלות הלכתיות מן הקהל באולם ומן המאזינים בבית.
 
==קישורים חיצוניים==