תריאק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:30, 3 ביולי 2020

תריאק הוא תרכיב אנטיטוקסיני (antitoxin; נוגדן באורגניזם הפועל כנגד רעלן), שהופק מארס נחשים ועקרבים בצירוף מרכיבים שונים מעולם החי, הצומח והמחצב. הוא שימש כתרופה לטיפול בהרעלות, בהכשות ובעקיצות, וכן לריפוי מחלות שונות. השימוש בתריאק הפך לנפוץ בעקבות מרשמים שכתב קלאודיוס גלנוס, רופא מפורסם בן המאה השנייה לסה"נ. בתחילה שימש החומר כנוגד רעלים, ועם חלוף הזמן התרחבו שימושיו לטיפול במגוון מצבים רפואיים^[1].

היסטוריה

הרכבת התריאק הייתה ענף ייצור ייחודי בארץ ישראל בתקופה הביזנטית ובימי הביניים, ובעיקר בתקופה המוסלמית הראשונה. התריאק היה אחד מחומרי המרפא המפורסמים ביותר שארץ ישראל השתבחה בהם, ואף יוצא לחוץ לארץ. עדויות רבות, כולן מן המאה העשירית, מלמדות שאחד המרכזים החשובים ביותר בעולם האסלאם לייצור תריאק היה בירושלים. בספרות נזכרים אישים אחדים שישבו בירושלים במאה העשירית ועסקו במלאכת התריאק. הידוע ביותר מביניהם היה הרופא הירושלמי אלתמימי. מסופר כי היה בעל ידיעות נרחבות ברפואה והצטיין בהכנת משחות ותרופות נפרדות ומורכבות, אולם לשיא יוקרתו הגיע בהתקנת מיני התריאק השונים.

ירושלים וסביבתה היו גם מקור לאספקת המרכיבים הנפרדים של התריאק. חלק ניכר ממרכיבי התרופה (צמחים, בעלי חיים ומחצבים) הובאו מאזור ירושלים, ובעיקר מאגן ים המלח, שהיה קשור לירושלים מבחינה מנהלית, כלכלית ותרבותית. בין המרכיבים החשובים של התריאק היו האספלט ונחשי האפעה, שניצודו למטרה זו באזור ים המלח. נחש האפעה נקרא "טיר", וייתכן כי ממנו נגזר שם התרופה (טיריאק או תריאק). פליקס פברי מספר בספריו, כי לאור הביקוש הרב של הארס אסר הסולטאן המצרי על ציד הנחשים באזור, שמא יכחדו.

הפקת התריאק והשימוש בו בירושלים נזכרים גם בתקופות מאוחרות יותר. המלך הצלבני אמלריך (ששלט בין השנים 1162-1174) קרא לרופא על מנת שיטפל בבנו חולה הצרעת (בלדווין הרביעי) באמצעות "תריאק אלפארוק". במאה ה-18, נזכרת התרופה בתעודה המפרטת את נכסי יהודי שנפטר. באמצע המאה ה-19 העיד טיטוס טובלר כי בבית מרקחת של יהודים בירושלים ניתן למצוא Theriak. ייתכן כי צאצאי משפחת אלתריאקי, שעסקה בהפקת ארס הנחשים מאזור יריחו, מתגוררים כיום במזרח ירושלים^[2].

לקריאה נוספת

זהר עמר, "ייצוא התריאק מארץ ישראל ושימושיו בימי הביניים", קורות, יב, (תשנ"ו- תשנ"ז), עמ' טז- כח.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תריאק בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ Noga Arika, Passions and Tempers: A History of the Humours, 2007, p.93
^ זהר עמר ואפרים לב, רופאים ותרופות במאות העשירית עד השמונה עשרה, תל אביב, תש"ס, עמ' 25- 26.

[1] Noga Arika, Passions and Tempers: A History of the Humours, 2007, p.93

[2] זהר עמר ואפרים לב, רופאים ותרופות במאות העשירית עד השמונה עשרה, תל אביב, תש"ס, עמ' 25- 26.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Tacuin Thériaque41.jpg|שמאל|ממוזער|240px|הכנת התריאק. איור מתוך [[טאקואינום סניטאטיס]]]]
-ה'''תריאק''' הוא תרכיב אנטיטוקסיני (antitoxin) שהופק מ[[ארס]] [[נחשים]] ו[[עקרבאים|עקרבים]] בצירוף מרכיבים שונים מעולם הצומח והמחצב. הוא שימש כתרופה לטיפול בהרעלות, בהכשות ובעקיצות, וכן לריפוי מחלות שונות. השימוש בתריאק הפך לנפוץ בעקבות מרשמים שכתב [[קלאודיוס גלנוס]], הרופא המפורסם בן המאה השנייה לסה"נ, כאשר תחילה החומר שימש כנוגד רעלים. עם חלוף הזמן התרחבו שימושיו למגוון רחב ביותר של חוליים{{הערה| Noga Arika, '''Passions and Tempers: A History of the Humours''', 2007, p.93}}.
+'''תריאק''' הוא [[תרכובת|תרכיב]] אנטיטוקסיני (antitoxin; נוגדן באורגניזם הפועל כנגד רעלן), שהופק מ[[ארס]] [[נחשים]] ו[[עקרבאים|עקרבים]] בצירוף מרכיבים שונים מעולם ה[[בעלי חיים|חי]], ה[[צומח]] וה[[מחצב]]. הוא שימש כתרופה לטיפול ב[[הרעלה|הרעלות]], ב[[הכשת נחש|הכשות]] ובעקיצות, וכן לריפוי [[מחלה|מחלות]] שונות. השימוש בתריאק הפך לנפוץ בעקבות מרשמים שכתב [[קלאודיוס גלנוס]], [[רופא]] מפורסם בן המאה השנייה לסה"נ. בתחילה שימש החומר כנוגד רעלים, ועם חלוף הזמן התרחבו שימושיו לטיפול במגוון מצבים רפואיים{{הערה| Noga Arika, '''Passions and Tempers: A History of the Humours''', 2007, p.93}}.
 == היסטוריה ==
-טכניקת הרכבת התריאק הייתה ענף ייצור ייחודי בארץ ישראל בתקופה הביזנטית ובימי הביניים, ובעיקר בתקופה המוסלמית הראשונה. התריאק היה אחד מחומרי המרפא המפורסמים ביותר שארץ ישראל השתבחה בהם, ואף יוצא לחוץ לארץ. עדויות רבות, כולן מן המאה העשירית, מלמדות שאחד המרכזים החשובים ביותר בעולם האסלאם לייצור תריאק היה בירושלים.
+הרכבת התריאק הייתה ענף ייצור ייחודי ב[[ארץ ישראל]] בתקופה ה[[האימפריה הביזנטית|ביזנטית]] וב[[ימי הביניים]], ובעיקר בתקופה ה[[אסלאם|מוסלמית]] הראשונה. התריאק היה אחד מחומרי המרפא המפורסמים ביותר שארץ ישראל השתבחה בהם, ואף יוצא לחוץ לארץ. עדויות רבות, כולן מן [[המאה ה-10|המאה העשירית]], מלמדות שאחד המרכזים החשובים ביותר בעולם ה[[אסלאם]] לייצור תריאק היה ב[[ירושלים]].
-בספרות נזכרים אישים אחדים שישבו במאה העשירית בירושלים ועסקו במלאכת התריאק. יותר מכולם התפרסם הרופא הירושלמי [[אלתמימי]]. מסופר אודותיו שהיה בעל ידיעות נרחבות ברפואה והצטיין בהכנת משחות ותרופות נפרדות ומורכבות, אולם לשיא יוקרתו הגיע בהתקנת מיני התריאק השונים.
+בספרות נזכרים אישים אחדים שישבו בירושלים במאה העשירית ועסקו במלאכת התריאק. הידוע ביותר מביניהם היה הרופא הירושלמי [[אלתמימי]]. מסופר כי היה בעל ידיעות נרחבות ברפואה והצטיין בהכנת משחות ותרופות נפרדות ומורכבות, אולם לשיא יוקרתו הגיע בהתקנת מיני התריאק השונים.
-ירושלים וסביבתה היו גם מקור לאספקת המרכיבים הנפרדים של התריאק, שכן חלק ניכר ממרכיבי התרופה- צמחים, בעלי חיים ומחצבים- הובאו מאזור ירושלים, ובעיקר מאגן ים המלח, שהיה קשור מבחינה מנהלית, כלכלית ותרבותית לירושלים. בין המרכיבים החשובים של התריאק היו האספלט ונחשי ה[[אפעה]], שניצודו למטרה זו באזור ים המלח. נחש האפעה נקרא "טיר", ומכאן, כנראה, שם התרופה טיריאק או תריאק. [[פליקס פברי]] מספר בספריו כי הסולטן המצרי אסר על צייד הנחשים באזור זה מפחד כי יכחדו לאור הביקוש הרב של הארס.
+ירושלים וסביבתה היו גם מקור לאספקת המרכיבים הנפרדים של התריאק. חלק ניכר ממרכיבי התרופה (צמחים, בעלי חיים ומחצבים) הובאו מאזור ירושלים, ובעיקר מאגן [[ים המלח]], שהיה קשור לירושלים מבחינה מנהלית, כלכלית ותרבותית. בין המרכיבים החשובים של התריאק היו ה[[אספלט]] ונחשי ה[[אפעה]], שניצודו למטרה זו באזור ים המלח. נחש האפעה נקרא "טיר", וייתכן כי ממנו נגזר שם התרופה (טיריאק או תריאק). [[פליקס פברי]] מספר בספריו, כי לאור הביקוש הרב של הארס אסר ה[[סולטאן]] המצרי על ציד הנחשים באזור, שמא יכחדו.
-הידע במלאכת התריאק והשימוש בו בירושלים נזכרים גם בתקופה מאוחרת יותר, כאשר רופא שהובא על ידי המלך הצלבני [[אמלריך הראשון, מלך ירושלים|אמלריך]] (ששלט בין השנים 1162-1174) טיפל בבנו של אמלריך, בלדווין הרביעי, שהיה חולה בצרעת, באמצעות "תריאק אלפארוק". עדות מאוחרת לתריאק מירושלים יש גם במאה ה-18, בתעודה המפרטת את נכסיו של יהודי שנפטר. עדות מאוחרת אף יותר היא של טיטוס טובלר, שמסר באמצע המאה ה-19 כי בבית מרקחת של יהודים בירושלים ניתן למצוא Theriak. מספרים שעד היום חיים צאצאי משפחת אלתריאקי, שעסקה בהפקת ארס הנחשים מאזור יריחו, בירושלים המזרחית{{הערה|[[זהר עמר]] ואפרים לב, '''רופאים ותרופות במאות העשירית עד השמונה עשרה''', תל אביב, תש"ס, עמ' 25- 26.}}.
+הפקת התריאק והשימוש בו בירושלים נזכרים גם בתקופות מאוחרות יותר. המלך ה[[צלבנים|צלבני]] [[אמלריך הראשון, מלך ירושלים|אמלריך]] (ששלט בין השנים 1162-1174) קרא לרופא על מנת שיטפל בבנו חולה ה[[צרעת]] (בלדווין הרביעי) באמצעות "תריאק אלפארוק". במאה ה-18, נזכרת התרופה בתעודה המפרטת את נכסי [[יהודים|יהודי]] שנפטר. באמצע המאה ה-19 העיד [[טיטוס טובלר]] כי בבית מרקחת של יהודים בירושלים ניתן למצוא Theriak. ייתכן כי צאצאי משפחת אלתריאקי, שעסקה בהפקת ארס הנחשים מאזור [[יריחו]], מתגוררים כיום ב[[מזרח ירושלים]]{{הערה|[[זהר עמר]] ואפרים לב, '''רופאים ותרופות במאות העשירית עד השמונה עשרה''', תל אביב, תש"ס, עמ' 25- 26.}}.
 ==לקריאה נוספת==