קונטרס (כתב עת) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:35, 11 במאי 2009

קונטרס או בשמו המלא, "קונטרס: ידיעות, שיחות ומכתבים" היה בטאונה של מפלגת אחדות העבודה ובמידה מסויימת היה גם בטאון ההסתדרות לפני ייסוד דבר. כתב העת ראה אור כשבועון בין השנים 1919 - 1930 ו-1943 - 1945. מקור השם קונטרס - חוברת העוסקת בנושא מסוים, (מלטינית commentarius - פנקס רשימות), חיבור קצר או אוסף הערות בנושא מסוים.

עורכו הראשון של קונטרס היה ברל כצנלסון ולאחר שהקים ועבר ל"דבר" ערכו את כתב העת דוד רמז, מרדכי קושניר ויצחק יציב. גליונות מסויימים יצאו גם בשמות "אגרת", "חוברת", "גליון", "פנקס", "מכתב לחברים". בשנתו הראשונה צורף לקונטרס מוסף ספרותי חודשי בעריכת יוסף חיים ברנר, בשם "אדמה", לאחר רצח ברנר לא חודשה הוצאת המוסף.

כצנלסון שידל את חברי המפלגה ששהו בחו"ל לשלוח כתבות לקונטרס ככתבי חוץ. כך משה שרת, ששהה בלונדון בשליחות התנועה הציונית שלח כתבות תחת שם העט "בן קדם", אליהו גולומב כתב מגרמניה ומשה ביילינסון, שלמד רפואה באיטליה היה כתב העיתון ברומא. עוד כתבו בעיתון אליעזר ליבנה (ליבנשטיין), אברהם תרשיש, ברל רפטור ואף אב"א אחימאיר, לפני שהפך לרוויזיוניסט. ה"קונטרס" הודפס בדפוס הקואופרטיבי "דפוס אחדות".

מעל גליונות קונטרס התפרסמו דוחות פעילות מפלגתיים והסתדרותיים, תיאור מפורט של כל ועידה ומועצה ומאמרי פולמוס ארוכים של נציגי פועלים, בעיקר בנוגע לדרכה האידיאולוגית והמעשית של הסתדרות העובדים ובנוגע לאיחוד שורות הפועלים העבריים בארץ ישראל. מעל דפי העיתון התנהל גם המאבק הגדול של התקופה כנגד גדוד העבודה. העיתון היה מפלגתי מובהק ועמד כנגד עיתון הפועל הצעיר. חוקרת התקופה, אניטה שפירא, מעירה כי "לא היה זה עיתון קל ונוח לקריאה" וכי "היו מפועלי ארץ ישראל שחטאו, בסתר ושלא בסתר, בקריאת "דאר היום", עיתונו ה"ימני" של איתמר בן אב"י שהיה בו מן הלחלוחית הסנסציונית שחסרה... בדפיו הצנועים של הקונטרס"‏‏^[1]. "קונטרס" הפסיק להופיע בשנת 1930, על רקע איחוד "אחדות העבודה" עם "הפועל הצעיר" והקמת מפא"י ועל רקע הכפילות המיותרת עם העיתון היומי המצליח דאז, "דבר".

כאשר, ב-1943 עמדה שוב מפא"י על סף פילוג חידשו המזוהים עם רעיונות "אחדות העבודה" (סיעה ב') את הופעת "קונטרס" בעריכת יחיאל הלפרן, אך כעבור שנה וחצי הופסקה שוב הופעתו.

לקריאה נוספת

גצל קרסל, כרך מפתח לשנים תרע"ט-תש"ה, תשכ"ז
אניטה שפירא, ברל, עם עובד, 1980 עמודים 232, 243-242

קישורים חיצוניים

קונטרס באתר תנועת העבודה הישראלית

הערות שוליים

^ ‏אניטה שפירא, ברל, עמודים 232, 242.‏

[1] ‏אניטה שפירא, ברל, עמודים 232, 242.‏

[1]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 '''קונטרס''' או בשמו המלא, "קונטרס: ידיעות, שיחות ומכתבים" היה בטאונה של מפלגת [[אחדות העבודה]] ובמידה מסויימת היה גם בטאון [[ההסתדרות]] לפני ייסוד [[דבר (עיתון)|דבר]]. כתב העת ראה אור כשבועון בין השנים [[1919]] - [[1930]] ו-[[1943]] - [[1945]]. מקור השם קונטרס - חוברת העוסקת בנושא מסוים, (מ[[לטינית]] commentarius - פנקס רשימות), חיבור קצר או אוסף הערות בנושא מסוים.
-עורכו הראשון של קונטרס היה [[ברל כצנלסון]] ולאחר שהקים ועבר ל"דבר" ערכו את כתב העת [[דוד רמז]], [[מרדכי קושניר]] ו[[יצחק יציב]]. גליונות מסויימים יצאו גם בשמות "אגרת", "חוברת", "גליון", "פנקס", "מכתב לחברים". בשנתו הראשונה צורף לקונטרס מוסף [[ספרות|ספרותי]] חודשי בעריכת [[יוסף חיים ברנר]], בשם "אדמה", לאחר רצח ברנר לא חודשה הוצאת המוסף.
+עורכו הראשון של קונטרס היה [[ברל כצנלסון]] ולאחר שהקים ועבר ל"דבר" ערכו את כתב העת [[דוד רמז]], [[מרדכי קושניר]] ו[[יצחק יציב]]. גליונות מסויימים יצאו גם בשמות "אגרת", "חוברת", "גליון", "פנקס", "מכתב לחברים". בשנתו הראשונה צורף לקונטרס מוסף [[ספרות|ספרותי]] חודשי בעריכת [[יוסף חיים ברנר]], בשם "אדמה", לאחר [[רצח יוסף חיים ברנר וחבריו|רצח ברנר]] לא חודשה הוצאת המוסף.
 כצנלסון שידל את חברי המפלגה ששהו בחו"ל לשלוח כתבות לקונטרס ככתבי חוץ. כך [[משה שרת]], ששהה ב[[לונדון]] בשליחות [[התנועה הציונית]] שלח כתבות תחת [[שם עט|שם העט]] "בן קדם", [[אליהו גולומב]] כתב מ[[גרמניה]] ו[[משה ביילינסון]], שלמד [[רפואה]] ב[[איטליה]] היה כתב העיתון ב[[רומא]]. עוד כתבו בעיתון [[אליעזר ליבנה (ליבנשטיין)]], אברהם תרשיש, [[ברל רפטור]] ואף [[אב"א אחימאיר]], לפני שהפך ל[[ציונות רוויזיוניסטית|רוויזיוניסט]]. ה"קונטרס" הודפס ב[[בית דפוס|דפוס]] ה[[קואופרטיב]]י "[[דפוס אחדות]]".