כנסיית הביקור

חזית הכנסייה

פסלן של אלישבע ומרים אימו של ישו בעת פגישתן - פגישה שעל שמה נקראת הכנסייה. מאחוריהן ניתן לראות את כתובות ה"מגניפיקט" על הקיר.

הגרוטו בכנסיית הביקור

כנסיית הביקור היא כנסייה הנמצאת בשכונת עין כרם בירושלים. הכנסייה מוקדשת לביקור המתואר בבשורה על פי לוקאס – ביקורה של מרים, אם ישו אצל אלישבע, אם יוחנן המטביל, כששתיהן היו הרות. הכנסייה ניצבת במקום בו עמד בית הקיץ של זכריה ואלישבע, הוריו של יוחנן. כמו כן, על פי האמונה הנוצרית, בכנסייה ניצבת האבן שעל פי המסורת הסתירה את אלישבע ואת יוחנן התינוק, בזמן טבח התמימים, כאשר חיפשו אותו חייליו של הורדוס על פי פקודתו להרוג את כל הילדים מתחת לגיל שנתיים שנולדו בבית לחם ובסביבתה.

מתחם הכנסייה מוקף משלושת עבריו במתחם מנזר גורני, המכונה גם "המוסקוביה". השטח נרכש על ידי המסדר הפרנציסקני הקתולי בשנת 1679 מתוך כוונה להקים מחדש באתר כנסייה, אולם המימון לבניית הכנסייה וההיתר לשיקומה הושג רק באמצע המאה ה-19, בעקבות לחץ של מעצמות אירופה על השלטון העות'מאני.

תיאור המבנה

הכנסייה החדשה הוקמה ב-1955 על ידי האדריכל אנטוניו ברלוצי, על יסודות כנסייה צלבנית, שנבנתה על יסודות כנסייה ביזנטית. בקריפטה נמצאים שרידי הכנסייה הביזנטית, כך שהמתחם מחולק לשני מפלסים: תחתון, המציין את ביתו של זכריה בו התקיים המפגש, ומפלס עליון המוקדש לתהילת הנצח של מרים. על קירות החצר תלויים 47 לוחות קרמיקה ועליהם תפילת המגניפיקט ב-47 לשונות שונות. תפילה זו נאמרה על ידי מרים בבואה לבקר את אלישבע, על פי המסופר בלוקס א' פסוקים 46-56.

הקריפטה

הקריפטה היא מערה קטנה ובה מעיין, והיא שוכנת במפלס התחתון של הכנסייה. האדריכל ביקש לשמר בה את מראה בית הקיץ של אלישבע וזכריה, ולכן הרצפה מכוסה בפסיפס דמוי שטיח, והתקרה מעוטרת בפרסקו של סוכת גפנים. הקריפטה שימשה לתפילה בתקופה הביזנטית, ומוצגים בה שרידי הסלע שמאחוריו על פי המסורת התחבאה אלישבע עם יוחנן בזמן הטבח של הורדוס. מסורת זו משתקפת בציור הקיר הדרומי, שמעל הגומחה שבתוכה שרידי הסלע. מאחר שצליינים לקחו במהלך הדורות חלקים מהסלע כמזכרות, נותר ממנו חלק קטן בלבד, והוא מוגן על ידי סורג ברזל.

קירות הקריפטה מעוטרים בציורים מחיי אלישבע ויוחנן, מעשה ידיו של הצייר א. דלה טורה (1940). הציור שעל הקיר המזרחי מציג את הביקור, בדמות שתי הנשים המחבקות זו את זו בנוכחות מלוותיהן, וברקע ההרים הסובבים את היישוב. המעיין הקטן הפורץ מהסלע מזכיר את המעיין אשר ממנו מקבלת הבאר שבמערה מים. לפי המסורת, המעיין הקטן החל לפרוץ ברגע המפגש. הציור על הקיר הצפוני מציג את זכריה בבית המקדש בירושלים ברגע שבו נגלה אליו המלאך המבשר לו על הולדת בנו. הציור השלישי מציג, כאמור, את טבח התמימים בימי הורדוס.

• 
  הסלע לאחר הסורג
• 
  הפסיפס דמוי השליח
• 
  ציור קיר בקריפטה המתאר את הסתתרותה של אלישבע מאחורי הסלע

הכנסייה הראשית

אפסיס הכנסייה

לכנסייה הראשית, השוכנת במפלס העליון, אפסיס אחד, ובו מתוארת מריה כשנזיר פרנציסקני מגיש לה את הכנסייה כמתנה. סביב מריה עומדים ומביטים בה פרנציסקוס הקדוש מאסיזי וגורי, הפטריארך הלטיני בעת חנוכת הכנסייה.

על קירות הכנסייה ישנם ציורי קיר רבים המתארים אירועים שונים בתולדות הנצרות: ועידת הכנסייה באפסוס; מריה כמלכת העולם (בציור קיר זה מופיע גם ברלוצי עצמו, ענוב עניבה); נס היין שעשה ישו בכפר קנה; הוויכוח הפומבי בו השתתף דון סקוטוס באוניברסיטת סורבון לגבי הריונה של מרים; וניצחון הצי הנוצרי על הצי העות'מאני בלפנטו שביוון בשנת 1571, לאחר שביקשו ממרים לזכותם בניצחון.

• 
  ניצחון הצי הנוצרי
• 
  נס היין
• 
  מריים כמלכת העולם
• 
  ברלוצי ענוב עניבה - פרט מתוך מריים כמלכת העולם

בין ציורי הקיר מתוארות נשים שונות מהמיקרא - בצד חלונות המבנה ציורי: שרה, רחל, מרים ודבורה, ובצד הפנימי: יעל, יהודית, אסתר המלכה וחנה.

• 
  אסתר המלכה
• 
  יעל
• 
  חנה
• 
  יהודית, ובידה ראשו של הולופורנס

רצפת הכנסייה מעוטרת בפסיפסים המתארים בעלי חיים שונים.

• 
• 
• 
• 

כמו כן, הכנסייה מעוטרת, בדומה לכנסיות קתוליות אחרות, ב-14 תחנות הוויה דולורוזה וכן בעיטורי עצי דקל המסמלים את ישו.

בחצר הכנסייה פסלו של זכריה.

לקריאה נוספת

• אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, יד בן צבי, ירושלים 1996