דבורה הנביאה
![]() | |||||||
לידה | רמה | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה |
בני ישראל ![]() | ||||||
בן או בת זוג |
Lapidoth ![]() | ||||||
| |||||||
![]() ![]() |
דְּבוֹרָה, על פי המקרא, הייתה נביאה, והשופטת הרביעית ששפטה את ישראל בתקופת השופטים[1].
סיפורה מתואר בספר שופטים, פרק ד' ופרק ה'. היא ידועה בעקבות שירת הניצחון על צבא יבין מלך כנען: "שירת דבורה" (ספר שופטים, פרק ה').
דמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]


דבורה הנביאה השתייכה לשבט אפרים[דרוש מקור], ולפי התלמוד היא אחת משבע הנביאות הנזכרות בתנ"ך[2].
לפי המתואר בספר שופטים, דבורה ישבה תחת תומר בין הרמה ובין בית אל ובני ישראל עלו אליה למשפט.
לדעת רב, המובאת במדרש[3], זוהי תקופת שפוט השופטים שבזמנה התרחשו אירועי מגילת רות.
לכינויה "אשת לפידות" (ספר שופטים, פרק ד', פסוק ד') נתנו מספר פירושים: ייתכן שהיה זה שמו של בן-זוגה; ייתכן שבן-זוגה היה ברק, וברק היא מילה נרדפת ללפידות[4]. פירוש אחר הוא שהייתה מכינה פתילות למשכן[2], ופירוש נוסף הוא שהייתה "אשת חיל, זריזה במעשיה כלפיד אש"[5].
אף על פי שפעלה בספירה הציבורית כמנהיגה וכשופטת, היא מתייחסת לעצמה גם כאם ("עד שקמתי דבורה, שקמתי אם בישראל"). בשירתה היא מייחדת מקום לדמויות נשיות נוספות, יעל אשת חבר הקיני שהרגה את סיסרא, ואימו של סיסרא המחכה עד בוש לשובו של בנה כמנצח מהקרב.
על פי המסורת נקברה דבורה בקדש נפתלי שבנחלת שבט נפתלי, מוצאו של ברק, על אף שמקום מושבה היה בהר אפרים.
המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת סיסרא
באותה עת שלט בישראל יבין מלך חצור באמצעות שר-צבאו סיסרא, ובהיעדר מנהיג לישראל, נחשף העם לפרעות מצד אויבם. לאור המצב, דבורה הנביאה ששפטה את העם קיבלה ציווי מה' ליזום מלחמה נגד יבין מלך חצור. היא ציוותה על ברק בן אבינעם:
וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה ה' אֱלֹוהֵי-יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. ז וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל-נַחַל קִישׁוֹן, אֶת-סִיסְרָא שַׂר-צְבָא יָבִין, וְאֶת-רִכְבּוֹ, וְאֶת-הֲמוֹנוֹ; וּנְתַתִּיהוּ, בְּיָדֶךָ.
ברק היסס למלא הוראה זו, והציב תנאי לדבורה: ”אִם-תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי; וְאִם-לֹא תֵלְכִי עִמִּי, לֹא אֵלֵךְ.”
למשמע דבריו, ענתה דבורה בנבואה: ”הלך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך כי ביד אישה ימכר ה' את סיסרא”
ואכן, כמו שניבאה דבורה, ברק הביס את צבאו של סיסרא אולם את סיסרא עצמו הרגה יעל אשת חבר הקיני.
שירת דבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שירת דבורה
המלחמה בין ברק בן אבינועם לסיסרא מתוארת מזווית אישית ב"שירת דבורה". שירה זו היא מעין שירת ניצחון המתארת את הרקע למלחמה, מותחת ביקורת על השבטים שנמנעו מליטול חלק במלחמה משום שלא סבלו מאיום ביטחוני ישיר מסיסרא, ומשבחת את יעל אשת חבר הקיני על שהרגה את סיסרא.
שירת דבורה מופיעה בספר שופטים, פרק ה', ומורכבת מ-31 פסוקים. את השירה קוראים בבתי הכנסת כהפטרה של פרשת בשלח בה קוראים את שירת הים.
פירוט תוכן השירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שירת דבורה
השירה פותחת בתיאור עוזו של ה' אלוהי ישראל, לאחר מכן תיאור המצב הבעייתי שקדם למלחמה, הלל לשבטים שיצאו למלחמה, גערה בשבטים שהתחמקו ממנה, ואף קללה לתושבי מקומות שלא הצטרפו, ובהנגדה אליהם תיאור מפורט של יעל אשת חבר הקיני שבניגוד למשתמטים התנדבה וסיכנה את עצמה.
חלקו של המאבק הצבאי קטן, אף על פי שכאמור השתתפו בקרב עשרת אלפים לוחמים בני ישראל, ומודגשת בו בעיקר ההתערבות האלוהית לטובת בני ישראל ("הכוכבים ממסילותם נלחמו" והנס שהתרחש "נחל קישון גרפם"). ולעומת זאת השירה מתעכבת ארוכות על הדמויות הנשיות, יעל ואם סיסרא.
השירה עמוסה ברוח של התנדבות ואהבה, לעומת הרשעות ולקיחת השלל של סיסרא. בסיום מתואר מצב האויבים בעורף, אם סיסרא המצפה לשוב בנה, והשקט שהשתרר בעקבות הניצחון במלחמה.
בדומה לשירת הים, המנהיג מודה בשירתו לה' לאחר שהתרחשה לעמו הצלה גדולה. ניתן לראות הקבלה בכמה עניינים בין השירות הללו.
כמו הפתיח ”אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל” ובשירת דבורה ”וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם”, וכמו ההודאה, בשירת הים – ”אָשִׁירָה לה' כִּי-גָאֹה גָּאָה” ובשירת דבורה ”אָנֹכִי, לַה' אָנֹכִי אָשִׁירָה, אֲזַמֵּר, לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל”. בנוסף, גם את שירת הים הובילה אישה - מרים הנביאה: ”וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם: שִׁירוּ לַ-ה' כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם”.
כמו שירת הים גם שירת דבורה מסודרת בצורת "אריח על גבי לבנה".
קיים דמיון גם בין אירועי ההצלה והניצחון. בשני המקרים התבסס כוחו המרכזי של האויב על מרכבותיו, ולשיטת המפרשים שתבוסת סיסרא נגרמה מהצפת נחל הקישון, עולה דמיון רב לטביעת המצרים בים סוף.
שירת דבורה הולחנה על ידי ידידיה אדמון ובוצעה על ידי לאה דגנית בשנות ה-50 של המאה העשרים. מאוחר יותר הולחנה גם על ידי נורית הירש במיוחד לרגל חגיגות יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל. את השיר ביצעה אסתר רדא בטקס המרכזי בהר הרצל.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עדין שטיינזלץ, נשים במקרא, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1983, פרק ז' - "דבורה - נביאה פוליטית"
- יאירה אמית, ספר שופטים אמנות העריכה, ירושלים: מוסד ביאליק, 1999, עמ' 185–205.
- פלמוני, י "דבורה", אנציקלופדיה מקראית, כרך ב', עמ' 584–587.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרשנות והגות של כותבים שונים על דבורה הנביאה באתר מיזם 929
- שמואל טולקובסקי, מלחמת דבורה וברק, מערכות גיליון 1, אפריל 1940
- דוד השביט, מלחמת דבורה-סיסרא: חשיבה מחוץ לקופסה, מערכות גליון 445, 58–64, אוקטובר 2012
- דבורה הנביאה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- דבורה הנביאה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- שירת הים ושירת דבורה, באתר ישיבת הר ברכה
- שירת דבורה עם פירוש למילים הקשות באתר ויקיהדות
- כיבוש חצור בסיפורי התנ"ך באתר הסודות של חצור
- דבורה הנביאה מישראל וסיסרא הלוחם מסרדיניה, באתר "המולטי יקום של אלי אשד"
- דבורה הנביאה אידאולוגית ומשוררת, באתר "המולטי יקום של אלי אשד"
- רחל אליאור, נביאות במקרא באתר "חופש".
- סיפור מההפטרה - דבורה הנביאה
- דבורה הנביאה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר שופטים, פרק ד', פסוק ד'
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד א'.
- ^ רות רבה, פרשה א', פסקה א'
- ^ רד"ק ורלב"ג על ספר שופטים פרק ד' פסוק ד'.
- ^ מצודת דוד על שופטים פרק ד', פסוק ד'.
תקופת השופטים | ||
---|---|---|
שופטי ישראל | עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון • עלי הכהן • שמואל הנביא • יואל ואביה בני שמואל | ![]() |
דמויות בולטות נוספות | בני קיני • ברק בן אבינעם • יעל אשת חבר הקיני • אבימלך בן גדעון • יותם בן גדעון • פינחס בן אלעזר הכהן • אלקנה • חנה • פנינה • חפני ופינחס • אשת פינחס • מנוח • אשת מנוח • בת יפתח • משפחת אביעזר • יהונתן בן גרשום | |
דמויות במגילת רות | אלימלך • בעז • נעמי • רות • ערפה • מחלון וכליון | |
דמויות נוכריות בולטות | עגלון מלך מואב • יבין מלך חצור • סיסרא • דלילה • אם סיסרא • כושן רשעתים • זבח וצלמונע | |
אירועים | מלחמת סיסרא • שירת דבורה • פסל מיכה • פילגש בגבעה • מגילת רות | |
מקומות | גלגל • משכן שילה • נחלות שבטי ישראל • המצפה • מעברות הירדן • חרושת הגויים • קריית יערים • אלון מעוננים • אלון מוצב • תומר דבורה • בית אל • מרוז | |
עמים | שבעת העממים • כנען • פריזי • יבוסי • אמורי • חיווים • חתים • גרגשי • ארמים • מואב • עמון • עמלק • פלשתים • מדין • בני קדם |