הידרוגרפיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
מתקן תחביר ויקי |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
==מושגי יסוד במים== |
==מושגי יסוד במים== |
||
*'''מעגל המים''' - תנועת המים המחזורית ב[[טבע]], |
* '''מעגל המים''' - תנועת המים המחזורית ב[[טבע]], |
||
** [[השמש]] מ[[חום (פיזיקה)|חממת]] את ה[[ים]] וגורמת ל[[אידוי]. |
** [[השמש]] מ[[חום (פיזיקה)|חממת]] את ה[[ים]] וגורמת ל[[אידוי]]. |
||
** האדים מתחברים לטיפות ונוצרים [[עננים]]. |
** האדים מתחברים לטיפות ונוצרים [[עננים]]. |
||
** העננים מורידים [[גשם]] ביבשה. |
** העננים מורידים [[גשם]] ביבשה. |
||
** הגשם זורם ב[[נחל]]ים לים וחוזר חלילה. |
** הגשם זורם ב[[נחל]]ים לים וחוזר חלילה. |
||
*'''סוגי המים השונים'''. |
* '''סוגי המים השונים'''. |
||
**מים שפירים - מים מתוקים המתאימים לשתייה. |
** מים שפירים - מים מתוקים המתאימים לשתייה. |
||
**מים [[מליחות|מלוחים]] - [[מי ים]] וימות בעלי רמת מליחות גבוהה שאינם מתאימים לשתייה. |
** מים [[מליחות|מלוחים]] - [[מי ים]] וימות בעלי רמת מליחות גבוהה שאינם מתאימים לשתייה. |
||
**[[דלוחין|מי קולחין]] - מי [[ביוב]] מטוהרים או מים משימוש ביתי שאפשר להשתמש בהם ל[[חקלאות]] ו[[תעשייה]]. |
** [[דלוחין|מי קולחין]] - מי [[ביוב]] מטוהרים או מים משימוש ביתי שאפשר להשתמש בהם ל[[חקלאות]] ו[[תעשייה]]. |
||
**מים מליחים - מים מלוחים יותר ממים מתוקים ופחות מלוחים ממי ים. מגיעים בדרך ככל [[מעיין|ממעינות]] וניתנים לשימוש בתעשייה ובחקלאות. |
** מים מליחים - מים מלוחים יותר ממים מתוקים ופחות מלוחים ממי ים. מגיעים בדרך ככל [[מעיין|ממעינות]] וניתנים לשימוש בתעשייה ובחקלאות. |
||
*'''[[התפלה]]''' - הפיכת מים מלוחים ומליחים למים מתוקים הניתנים לשתייה. |
* '''[[התפלה]]''' - הפיכת מים מלוחים ומליחים למים מתוקים הניתנים לשתייה. |
||
*'''זרימת מים בטבע'''. ב[[גאוגרפיה]] משתמשים במונחים שונים לתאור מים. "נגר" זו זרימת מים. ישנם שני סוגי נגרים. |
* '''זרימת מים בטבע'''. ב[[גאוגרפיה]] משתמשים במונחים שונים לתאור מים. "נגר" זו זרימת מים. ישנם שני סוגי נגרים. |
||
**נגר עילי - זרימת מים מעל פני הקרקע, [[אגם]] [[נהר]] [[ים]] וכו'. |
** נגר עילי - זרימת מים מעל פני הקרקע, [[אגם]] [[נהר]] [[ים]] וכו'. |
||
**נגר תחתי - זרימת מים מתחת לפני השטח, נקראים גם [[מי תהום]] |
** נגר תחתי - זרימת מים מתחת לפני השטח, נקראים גם [[מי תהום]] |
||
* '''[[קו פרשת המים]]''' - קו דמיוני המחבר את הנקודות הגבוהות ביותר בשטח. לקו זה יש משמעות רבה שכן מהקו הזה מי הגשמים היורדים מתפצלים וזורמים לשני כיוונים שונים |
* '''[[קו פרשת המים]]''' - קו דמיוני המחבר את הנקודות הגבוהות ביותר בשטח. לקו זה יש משמעות רבה שכן מהקו הזה מי הגשמים היורדים מתפצלים וזורמים לשני כיוונים שונים |
||
שורה 34: | שורה 34: | ||
* '''בסיס הסחיפה''' - המקום בו מסתיים הנחל. בדרך כלל הנחל יסתיים בים. לצורה בה הנחל מתחבר לים קוראים '''שפך'''. ישנם שלושה סוגי שפכים: |
* '''בסיס הסחיפה''' - המקום בו מסתיים הנחל. בדרך כלל הנחל יסתיים בים. לצורה בה הנחל מתחבר לים קוראים '''שפך'''. ישנם שלושה סוגי שפכים: |
||
**משפך - זרימה של מים ישירות לים, בדרך כלל בשיפוע שלילי לכיוון הים. |
** משפך - זרימה של מים ישירות לים, בדרך כלל בשיפוע שלילי לכיוון הים. |
||
**[[דלתה]] - פיצול הנהר להרבה יובלים על שטח גדול לפני שהוא מתחבר לים. |
** [[דלתה]] - פיצול הנהר להרבה יובלים על שטח גדול לפני שהוא מתחבר לים. |
||
**[[אסטואר]] - ישנו כמו [[מפרץ]] שאליו זורמים מי הנחל. הים חודר ליבשה ומתחבר לנחל. מקור המילה היא לשון ים |
** [[אסטואר]] - ישנו כמו [[מפרץ]] שאליו זורמים מי הנחל. הים חודר ליבשה ומתחבר לנחל. מקור המילה היא לשון ים |
||
* '''[[אקוויפר]]''' - שכבת [[קרקע]] ספוגית מתחת לפני השטח שיכולה לאגור בתוכה [[מי תהום]]. |
* '''[[אקוויפר]]''' - שכבת [[קרקע]] ספוגית מתחת לפני השטח שיכולה לאגור בתוכה [[מי תהום]]. |
||
* '''אקוויקלוד''' - שכבת קרקע אטומה המונעת ממי התהום להמשיך לחלחל לתוך האדמה |
* '''אקוויקלוד''' - שכבת קרקע אטומה המונעת ממי התהום להמשיך לחלחל לתוך האדמה |
||
* '''משטר זרימה''' - כמות המים הזורמים בנחל לפי ארבע [[עונות השנה]]. לפי [[גאות]] או [[שפל]] |
* '''משטר זרימה''' - כמות המים הזורמים בנחל לפי ארבע [[עונות השנה]]. לפי [[גאות]] או [[שפל]] |
||
**ב[[אביב]] - גאות גדולה. יש הכי הרבה מים, השלגים מפשירים וגורמים לנהרות להתמלא. |
** ב[[אביב]] - גאות גדולה. יש הכי הרבה מים, השלגים מפשירים וגורמים לנהרות להתמלא. |
||
**[[קיץ]] - שפל קטן. לא יורדים גשמים והחום גורם לאידוי המים. בנוסף לשאיבה התמידית מהנהרות. |
** [[קיץ]] - שפל קטן. לא יורדים גשמים והחום גורם לאידוי המים. בנוסף לשאיבה התמידית מהנהרות. |
||
**[[סתיו]] - שפל גדול. הכי קצת מים, עדיין לא יורדים גשמים וממשיך האידוי והשאיבה |
** [[סתיו]] - שפל גדול. הכי קצת מים, עדיין לא יורדים גשמים וממשיך האידוי והשאיבה |
||
**[[חורף]] - [[גאות]] קטנה - יורדים גשמים ומתחילים למלא את הנהרות |
** [[חורף]] - [[גאות]] קטנה - יורדים גשמים ומתחילים למלא את הנהרות |
||
*'''מהלך הזרימה''' - מתייחס לכיוון זרימת הנהר. צורת הנהר ועוד. |
* '''מהלך הזרימה''' - מתייחס לכיוון זרימת הנהר. צורת הנהר ועוד. |
||
**[[סלע]] רך - יגרום לנהר להתפתל |
** [[סלע]] רך - יגרום לנהר להתפתל |
||
**סלע קשה - יגרום לנהר ללכת ישר |
** סלע קשה - יגרום לנהר ללכת ישר |
||
==ניצול המים== |
==ניצול המים== |
||
בהידרוגרפיה בודקים את הדרכים השונות האם מנצלים או לא את המים. צורת הניצול השונות הם:<br /> |
בהידרוגרפיה בודקים את הדרכים השונות האם מנצלים או לא את המים. צורת הניצול השונות הם:<br /> |
||
*[[אנרגיה]] - האם משתמשים בנהר או בים ליצור חשמל [[אנרגיה הידרואלקטרית|הידרו-אלקטרי]] על ידי תנועת המים |
* [[אנרגיה]] - האם משתמשים בנהר או בים ליצור חשמל [[אנרגיה הידרואלקטרית|הידרו-אלקטרי]] על ידי תנועת המים |
||
*[[חקלאות]] - האם יש שימוש במים ל[[השקיה]] או ל[[דייג]] |
* [[חקלאות]] - האם יש שימוש במים ל[[השקיה]] או ל[[דייג]] |
||
*[[תחבורה]] - האם קיימים נתיבי [[שיט]] לאורך הנהרות או הים |
* [[תחבורה]] - האם קיימים נתיבי [[שיט]] לאורך הנהרות או הים |
||
*[[ישוב|מקום ישוב]] - האם הוקמו מקומות ישוב לארוך הנהר או החופים |
* [[ישוב|מקום ישוב]] - האם הוקמו מקומות ישוב לארוך הנהר או החופים |
||
*[[תעשייה]] - האם יש ניצול של מים לצורכי תעשייה, לקירור [[מכונה|מכונות]] לדוגמה |
* [[תעשייה]] - האם יש ניצול של מים לצורכי תעשייה, לקירור [[מכונה|מכונות]] לדוגמה |
||
{{גאוגרפיה פיזית}} |
{{גאוגרפיה פיזית}} |
גרסה מ־02:12, 16 באפריל 2010
הידרוגרפיה - הוא תחום בגאוגרפיה העוסק במים ובשימושיהם השונים בכדור הארץ. מקור השם הוא ביוונית הידרו- מים. גרפיה- רישום.
תת נושא בהידרוגרפיה הוא אנרגיה הידרואלקטרית - הפקת חשמל מזרימת המים.
מושגי יסוד במים
- מעגל המים - תנועת המים המחזורית בטבע,
- סוגי המים השונים.
- מים שפירים - מים מתוקים המתאימים לשתייה.
- מים מלוחים - מי ים וימות בעלי רמת מליחות גבוהה שאינם מתאימים לשתייה.
- מי קולחין - מי ביוב מטוהרים או מים משימוש ביתי שאפשר להשתמש בהם לחקלאות ותעשייה.
- מים מליחים - מים מלוחים יותר ממים מתוקים ופחות מלוחים ממי ים. מגיעים בדרך ככל ממעינות וניתנים לשימוש בתעשייה ובחקלאות.
- התפלה - הפיכת מים מלוחים ומליחים למים מתוקים הניתנים לשתייה.
- זרימת מים בטבע. בגאוגרפיה משתמשים במונחים שונים לתאור מים. "נגר" זו זרימת מים. ישנם שני סוגי נגרים.
- קו פרשת המים - קו דמיוני המחבר את הנקודות הגבוהות ביותר בשטח. לקו זה יש משמעות רבה שכן מהקו הזה מי הגשמים היורדים מתפצלים וזורמים לשני כיוונים שונים
- נחל - תוואי הדרך בה זורמים כמות גדולה של מים על פני השטח. לרוב מקור המים הוא בגשמים
- יובל - נחל עם כמות מים קטנה שמתחבר או מתפצל מהנחל המרכזי
- ספיקה - כמות המים שיש בנחל בלשון הגאוגרפיה. בנהר לרוב תהייה ספיקת מים גבוהה
- גדה - הצד של הנחל
- אפיק - רוחב הנחל מגדה אחת לגדה השנייה
- מוצא - המקום בו מתחילה הזרימה של הנחל
- אגן ניקוז - אפיק זרימת הנחל
- אגן היקוות - השטח בו יורד הגשם הנאסף לנחל מסוים
- בסיס הסחיפה - המקום בו מסתיים הנחל. בדרך כלל הנחל יסתיים בים. לצורה בה הנחל מתחבר לים קוראים שפך. ישנם שלושה סוגי שפכים:
- אקוויפר - שכבת קרקע ספוגית מתחת לפני השטח שיכולה לאגור בתוכה מי תהום.
- אקוויקלוד - שכבת קרקע אטומה המונעת ממי התהום להמשיך לחלחל לתוך האדמה
- משטר זרימה - כמות המים הזורמים בנחל לפי ארבע עונות השנה. לפי גאות או שפל
- מהלך הזרימה - מתייחס לכיוון זרימת הנהר. צורת הנהר ועוד.
- סלע רך - יגרום לנהר להתפתל
- סלע קשה - יגרום לנהר ללכת ישר
ניצול המים
בהידרוגרפיה בודקים את הדרכים השונות האם מנצלים או לא את המים. צורת הניצול השונות הם:
- אנרגיה - האם משתמשים בנהר או בים ליצור חשמל הידרו-אלקטרי על ידי תנועת המים
- חקלאות - האם יש שימוש במים להשקיה או לדייג
- תחבורה - האם קיימים נתיבי שיט לאורך הנהרות או הים
- מקום ישוב - האם הוקמו מקומות ישוב לארוך הנהר או החופים
- תעשייה - האם יש ניצול של מים לצורכי תעשייה, לקירור מכונות לדוגמה
גאוגרפיה פיזית | ||
---|---|---|
תחומים | גאוגרפיה סביבתית • גאומורפולוגיה • הידרולוגיה והידרוגרפיה • חקר קרחונים • מדעי האטמוספירה • מטאורולוגיה • קלימטולוגיה • פלאוקלימטולוגיה • אוקיינוגרפיה • אוקיינוגרפיה פיזיקלית • אוקיינוגרפיה כימית • אוקיינוגרפיה ביולוגית • אוקיינוגרפיה מטאורולוגית | |
מונחים יבשתיים | קרקע • טקטוניקת הלוחות • יבשת • מצר יבשה • ארכיפלג • אי • חצי אי • אטול • מדבר • נווה מדבר • חולות נודדים • חולית • ערבה • סוואנה | |
מונחים ימיים | אוקיינוס • ים • זרם ים • אגם • מעיין • נהר • נחל • דלתה • מפרץ • מפרצון • מצר ים • יובל | |
ראו גם גאוגרפיה פיזית – מונחים |