מייקל פרידמן

מייקל פרידמן
Michael Freedman
	מיכאל פרידמן
	מיכאל פרידמן
לידה	21 באפריל 1951 (בן 71); לוס אנג'לס, ארצות הברית
ענף מדעי	מתמטיקה, טופולוגיה, גאומטריה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת פרינסטון; אוניברסיטת קליפורניה בברקלי; בית הספר התיכון פאליסיידס צ'ארטר ;
מנחה לדוקטורט	ויליאם בראודר
מוסדות	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (1973–1975); אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה; המכון למחקר מתקדם; אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו; מיקרוסופט ;
תלמידי דוקטורט	יאן אגול, Slava Krushkal, Michael Patrick Casey, Stephen Howard Brindle, Wei Huang, Gabriela Georgeta Putinar, Hugh Nelson Howards, Shu Yan, Ping-Zen Ong, Feng Luo, Xiao-Song Lin, Zhenghan Wang, Thomas Kwok-Keung Au, Fred Hickling, Zheng-Xu He, סטיבן ג'פרי אלטשולר
פרסים והוקרה	פרס קרן סלואן (1980); מלגת גוגנהיים (1994); המדליה הלאומית למדעים (1987); פרס אוסוולד ובלן בגאומטריה (1986); מדליית פילדס (1986); עמיתי מקארתור (1984); עמית האגודה האמריקאית למתמטיקה (2013); עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ;

מייקל פרידמן (נולד ב-21 באפריל 1951) הוא מתמטיקאי אמריקאי ממוצא יהודי שעובד ב-Microsoft Station Q, קבוצת מחקר באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה שעוסקת במחקר מחשוב קוונטי. בשנת 1986 הוא זכה במדליית פילדס על עבודתו בתחום השערת פואנקרה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייקל פרידמן נולד בשנת 1951 בלוס אנג'לס, קליפורניה לבנדיקט פרידמן וננסי מרס פרידמן, סבו דוד פרידמן (אבי אביו) נולד ברומניה והיגר לניו יורק, שם הוא נהיה כותב מערכוני קומדיה לרדיו והצגות ברודוויי, סבו מת כשאביו היה בן 16. סבתו (אם אביו) האיצה באביו וכך אביו סיים את בית הספר בגיל 13. אחיו של אביו דודו של מיכאל, דוד נואל פרידמן, סיים את בית הספר בגיל 12 ונהיה פרופסור לתנ"ך. אחיהם הקטן טובי פרידמן לא הצליח כמותם וסיים את בית הספר בגיל 16 ולכן כונה "טובי הטיפש" והוא נהיה רופא הקבוצה לקבוצת הפוטבול לוס אנג'לס ראמס ולקבוצת הכדורסל לוס אנג'לס לייקרס. לאחר מות אביו, אביו של מיכאל החל לעבוד בכתיבת מערכוני קומדיה. הוא פגש את אמו של מיכאל, ננסי, רקדנית שחקנית וכותבת. בשנת 1941 הם התחתנו ועברו להוליווד. בשנת 1947 הוריו של מיכאל פרסמו את ספרם הראשון "גברת מייק" שנהפך לרב-מכר. בשנת 1951 נולד מיכאל. במהלך התיכון החל להתעניין באומנות והחל את לימודיו בקולג' בברקלי בשנת 1968 בלימודי אומנות ולאחר שנה עבר ללימודי מתמטיקה, לאחר ששמע הרצאה מעניינת על 4-manifolds וחקר אותם בתקופתו כמרצה בכיר באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, לאחר שהוכיח כי קיימים מרחבי R4 אקזוטיים (exotic R4) לאחר שקיבל פרסים רבים על מחקרו החל לחקור מחשוב קוונטי מפני שהוא מקווה שמחשוב קוונטי יעזור לפתור בעיות מסוימות במתמטיקה, הוא הצטרף לMicrosoft StationQ תחנת מחקר במחשוב הקוונטי של מיקרוסופט בה הוא עובד עד היום.^[1]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Freedman, Michael Hartley (1982), "The topology of four-dimensional manifolds", Journal of Differential Geometry, 17 (3): 357–453, ISSN 0022-040X, MR 679066
Michael H. Freedman and Frank Quinn, Topology of 4-manifolds, Princeton Mathematical Series, vol 39, Princeton University Press, Princeton, NJ, 1990. מסת"ב 0-691-08577-3
Freedman, Michael H.: Z2-systolic-freedom. Proceedings of the Kirbyfest (Berkeley, CA, 1998), 113–123 (electronic), Geom. Topol. Monogr., 2, Geom. Topol. Publ., Coventry, 1999.
Freedman, Michael H.; Meyer, David A.; Luo, Feng: Z2-systolic freedom and quantum codes. Mathematics of quantum computation, 287–320, Comput. Math. Ser., Chapman & Hall/CRC, Boca Raton, FL, 2002.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא מייקל פרידמן בוויקישיתוף

מייקל פרידמן, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
מייקל פרידמן, באתר MacTutor (באנגלית)
מייקל פרידמן, באתר dblp
ביוגרפיה של מייקל פרידמן
ראיונות מצולמים עם מייקל פרידמן
מייקל פרידמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Rob Kirby, Michael Hartley Freedman, Celebratio Mathematica, ‏December 2011
^ מייקל פרידמן באתר קרן הזיכרון לג'ון סימון גוגנהיים

[1] Rob Kirby, Michael Hartley Freedman, Celebratio Mathematica, ‏December 2011

[2] מייקל פרידמן באתר קרן הזיכרון לג'ון סימון גוגנהיים

[1]

[2]

זוכי מדליית פילדס
המאה ה־20	אלפורס, דאגלס (1936) • סלברג, שוורץ (1950) • סר, קודאירה (1954) • רות, תום (1958) • הרמנדר, מילנור (1962) • גרותנדיק, כהן, סמייל, עטיה (1966) • בייקר, הירונקה, נוביקוב, תומפסון (1970) • בומביירי, ממפורד (1974) • דלין, מרגוליס, פפרמן, קווילן (1978) • יאו, קון, ת'רסטן (1982) • דונלדסון, פאלטינגס, פרידמן (1986) • ג'ונס, דרינפלד, ויטן, מורי (1990) • בורגיין, זלמנוב, יוקוז, ליון (1994) • בורכרדס, גוורס, מקמולן, קונטסביץ' (1998)
המאה ה־21	ובודסקי, לפורג (2002) • אוקונקוב, ורנר, טאו, פרלמן (2006) • וילאני, לינדנשטראוס, סמירנוב, צ'או (2010) • אבילה, בהרגבה, היירר, מירזאח'אני (2014) • בירקאר, ונקאטש, פיגאלי, שולצה (2018) • דומיניל-קופן, הא, מיינרד, ויזובסקה (2022)