מיכאיל ברודנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאיל ברודנו
אין תמונה חופשית
לידה 16 ביוני 1959 (בן 63) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיכאיל (מיכאל) ברודנורוסית: Михаил Брудно) (נולד ב-16 ביוני 1959), אוליגרך יהודי-רוסי, שהיגר ב-2003 לישראל בעקבות "פרשת יוקוס"[1]. בשנת 2005 העריך העיתון הכלכלי "TheMarker" את הונו בכ-1.8 מיליארד דולר[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברודנו נולד וגדל בברית המועצות. הוא החל את הקריירה שלו כמתכנת מחשבים במשרד ממשלתי.

קריירה עסקית ברוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1987 הצטרף ל"מרכז ההנדסי-מדעי לצעירים", שהקים מיכאיל חודורקובסקי יחד עם ידידו ליאוניד נבזלין, ולדימיר דובוב ופלטון לבדב. המרכז הוקם במסגרת מדיניות "הפרסטרויקה" בברית המועצות, והיה אמור להיות "חממה טכנולוגית" למסחור פיתוחים הנדסיים וטכנולוגים. בפועל, ביוזמת חודורקובסקי ושותפיו המרכז עסק בייבוא ​​ומכירת מחשבים, ובמסחר במגוון רחב של מוצרים נוספים וכך צברו הון ראשוני. בשנת 1989 קיבלו רישיון בנקאי, להקמת בנק "מנאטפ", כאחד הבנקים הפרטיים הראשונים בברית המועצות. בנק מנאטפ התרחב במהירות, על ידי שימוש ברוב הפיקדונות שגויסו למימון עסקי היבוא של הקבוצה. הבנק החל לפעול גם מחוץ לרוסיה, בסיוע של בנק אוף ניו יורק מלון ואיש העסקים הישראלי ברוס רפפורט (שהיה בעל מניות בבנק אוף ניו יורק)[3].

פריצת הדרך של הקבוצה הגיע ב-1996, שרכשו את חברת הנפט "יוקוס", אחת מיצרניות הנפט הגדולות בעולם, בתהליך הפרטה שנוי במחלוקת, תמורת 160 מיליון דולר קנו 30% מהמניות באמצעות "מנאטפ"[4]. חודורקובסקי מונה כסגן שר האנרגיה של רוסיה ב-1993, וניצל את קשריו לזכות בחברה. על פי החוק הרוסי הייתה העסקה חסומה בפני משקיעים זרים[4]. רכישה זו הפכה את ברודנו והשותפים אחרים למיליארדרים, לאחר שהפכו לבעלי השליטה בחברה. עם עליית מחירי הנפט "יוקוס" הפיקה נפט בשווי של מיליארדרי דולרים וחילקה דיבידנדים בשווי מאות מיליונים. בנק "מנאטפ" הפך לחברת החזקות באמצעותה השקיעו בחברות נוספות ברוסיה וברחבי העולם[5]. בעקבות משבר הרובל ב-1998 הפעילות הבנקאית של הקבוצה נקלע לקשיים חמורים ואחר כך נסגרה[6]. ברודנו עצמו מונה למנכ"ל של עסקי הזיקוק והשיווק של "יוקוס" (שבמקביל המשיך להחזיק כ-20% מ"מנאטפ")[7].

בתחילת שנות ה-2000 הפכה "מנאטפ" לחברות השקעות בינלאומית, עם החזקות בחברות ביטוח, טלקום וכימיקלים באירופה וארצות הברית. החברה גייסה מנהלים מחוץ לרוסיה בעלי ניסיון בינלאומי והקימה מועצה בינלאומית מייעצת שכללה את סטיוארט אייזנשטט, לשעבר סגן שר האוצר של ארצות הברית; דדליי פישברן, לשעבר עורך של כתב העת "אקונומיסט" וחבר הפרלמנט הבריטי; וד"ר אוטו גרף למבסדורף, לשעבר חבר הבונדסטג של גרמניה ושר הכלכלה הגרמני[2]. במקביל חודרוקובסקי החל להיות מבקר חריף של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בעקבות הצעדים האנטי-דמוקרטיים שנקט. ב-28 ביולי 2000 ערך פוטין פגישה בקרמלין עם 21 אוליגרכים רוסים בה דרש מהם לציית לחוקי המדינה ולשלם מיסים. בפגישה חודרוקובסקי התאמת עם פוטין ישירות[8].

פרשת יוקוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2003 נעצר חודרוקובסקי, בחשד להעלמת מס, מעשי הונאה וגניבת כספים מחברות שונות בהיקף של מיליוני דולרים שביצע יחד עם שותפיו. והודח מתפקידו כמנכ"ל "יוקוס"[9]. ברודנו יחד עם ליאוניד נבזלין וולדימיר דובוב ברחו לישראל. ברודנו הואשם גם במעילה בכספי חברת דשנים. חודרוקובסקי ויתר החשודים בפרשה הכחישו בתוקף את כל ההאשמות נגדם, וטענו כי החקירה היא פוליטית, בהנחייתו של פוטין, כנקמה על תמיכתם במפלגות אופוזיציה המתנגדות לשלטונו. בפברואר 2004 הודח ברודנו רשמית מתפקידו בחברת "יוקוס"[7]. במסגרת החקירה וההליכים שנקט הקרמלין, החלה פעולה משפטית שהביאה למעשה לפירוקה של יוקוס ולהפקעתה מבעליה. ב-3 במרץ 2004, סטיבן קרטיס, המנכ"ל הבריטי של "מנאטפ", נהרג בהתרסקות מסוק ליד בורנמות' בדרום אנגליה, בנסיבות חשודות[10]. בינואר 2005, הוציא האינטרפול צו מעצר בינלאומי לברודנו וולדימיר דובוב, לבקשת שלטונות רוסיה. שלטונות רוסיה פנו כבר כמה חודשים קודם לישראל, בבקשה לפתוח בהליכים להסגרתו של נבזלין, שהיה חשוד ברוסיה גם ברצח[11]. בפברואר 2005 הוזמנו מיכאל ברודנו וולדימיר דובוב לביקור בארצות הברית על ידי חברי הקונגרס האמריקאי טום לאנטוס וכריסטופר קוקס[12]. והשתתפו בארוחת בוקר במעמד נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש, זאת כאות תמיכה במאבקם למען הדומקרטיה ברוסיה[13]. במקביל החלה קבוצת מנאטפ בהליכים משפטיים נגד מממשלת רוסיה בתביעה ליצויים בהיקף של כ-28 מיליארד דולר בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, לאחר שהשלטונות עיקלו ומכרו את "יוקוס". מנאטפ שיגרה "הודעת בוררות" לממשלת רוסיה, בה היא תובעה מהשלטונות במוסקבה למנות נציג לשימוע שייערך "תחת סמכות שיפוטית מערבית" בהאג, הולנד[14].

באפריל 2005 הודיעה קבוצת "מנאטפ" כי תפסיק את כל השקעותיה ברוסיה, ותמקד את תשומת ליבה בהזדמנויות השקעה במזרח אירופה. בין היתר השקיעה בחברת טלקום באוקראינה[15]. ב-1 בנובמבר 2005 כינסו ליאוניד נבזלין, ולדימיר דובוב ומיכאיל ברודנו, מסיבת עיתונאים משותפת בישראל, כדי לנסות לגייס את דעת הקהל העולמית נגד הרעת תנאי מאסרם של חודורקובסקי ושל השותף החמישי פלטון לבדב[16], לאחר שנידונו ביוני 2005 למאסר של תשע שנים[17].

השקעות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2005 רכשה קבוצת "מנאטפ" 26% ממודגל תעשיות, בעלת השליטה במפעלים פטרוכימיים בישראל, מידי איש העסקים דייוויד פדרמן[18]. בפברואר 2006 הודיעה קבוצת הפטרוכימיים כי בכוונתה תמודדו על רכישת בתי זיקוק לנפט בחיפה, במסגרת הליך הפרטה שלהם[19]. אך רשות החברות הממשלתיות לא אישרה קבוצת "מנאטפ" להיות חברה בגרעין השליטה והיא מכרה את החזקתה במפעלים פטרוכימיים[20][21].

בשנת 2007 הישק מיכאיל ברודנו בישראל, יחד עם אחיו, מותג דגני בוקר חדש בשם "מאנדיי", בהשקעה של 5 מיליון דולר[22]. את המוצרים ייצרה חברה אמריקאית, שעוסקת בייצור דגני בוקר למותגים פרטיים ברחבי העולם. המותג לא הצליח ושיווקו הופסק[23].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לאינה ומתגורר בהרצליה פיתוח[24].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סוכנויות הידיעות, שמונה אוליגרכים רוסים מתגוררים כיום בגלות בשל רדיפה של רשויות החוק: מתוכם 5 יהודים, באתר TheMarker‏, 25 בפברואר 2009
  2. ^ 1 2 הארץ, בבנקים עדיין לא יודעים איך לעכל את חבורת המיליארדרים הרוסיים, באתר TheMarker‏, 11 במרץ 2005
  3. ^ ידיעות אחרונות, ‏מה חלקו של ברוס רפפורט בהלבנות בבנק של ניו יורק?, באתר גלובס, 19 במרץ 2000
  4. ^ 1 2 ההפרטות הנפתלות של ממשלת רוסיה, באתר גלובס, 31 בדצמבר 1996
  5. ^ מיכאל רוכוורגר, ברודנו - מולטי-מיליונר המחזיק ב-15% מפטרוכימיים, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2007
  6. ^ בלומברג, מוסקבה, ‏בהתחדש המסחר הרשמי במט"ח במוסקבה, קרס הרובל ב-19% ביום, וב-53% בשבועיים, באתר גלובס, 6 בספטמבר 1998
  7. ^ 1 2 אליהו חסין, ‏חברת יוקוס הדיחה את אחרון המנהלים הבכירים: מיכאל ברודנו, החי בישראל, באתר גלובס, 3 בפברואר 2004
  8. ^ נחום טרדאי, ‏נכשלה פגישת פוטין ואילי הון הגדולים ברוסיה; הבהיר: "חוקי המשחק השתנו", באתר גלובס, 30 ביולי 2000
  9. ^ סוכנויות הידיעות, יוקוס מינתה את היו"ר סימון קוקס לתפקיד מנכ"ל במקום חודורקובסקי שהתפטר, באתר TheMarker‏, 4 בנובמבר 2003
  10. ^ דפנה מאור, מקור: מנכ"ל מנאטפ, המחזיקה את מניות יוקוס של חודורקובסקי, נהרג בהתרסקות מסוק, באתר TheMarker‏, 4 במרץ 2004
    סטיבן קרטיס, המנכ"ל לשעבר בחברת האחזקות של חודורקובסקי, היה מודיע של הרשויות בבריטניה, באתר הארץ, 16 במאי 2004
  11. ^ יוסי מלמן, אינטרפול: 2 מבעלי יוקוס השוהים בישראל - מבוקשים, באתר TheMarker‏, 31 בינואר 2005
  12. ^ שירות גלובס, ‏שניים מבעלי חברת יוקוס לשעבר טסו מישראל לוושינגטון, לארוחה עם בוש, באתר גלובס, 3 בפברואר 2005
  13. ^ יוסי מלמן, בוש אירח ישראלים-רוסים המוגדרים מבוקשים ברוסיה, באתר הארץ, 3 בפברואר 2005
  14. ^ רונן לב, ‏מנאטפ תובעת פיצוי בסך 28 מיליארד ד' בגין מכירת חטיבתה העיקרית של יוקוס, באתר גלובס, 9 בפברואר 2005
  15. ^ שירות גלובס, ‏מנאטפ של נבזלין, ברודנו ודובוב מתרחקת מרוסיה: רוכשת חברת טלקום באוקראינה, באתר גלובס, 5 בספטמבר 2005
  16. ^ אהרון רוזן, ‏נבזלין, דובוב וברודנו: "חודורקובסקי בסכנת חיים - הועבר לכלא בסיביר", באתר גלובס, 1 בנובמבר 2005
  17. ^ אהרון רוזן, ‏חודורקובסקי הורשע ב-4 סעיפים; נוסח פסק הדין אינו מרמז על הקלה בעונש, באתר גלובס, 16 במאי 2005
  18. ^ עומר שרביט, ליאוניד נבזלין - מבעלי תאגיד הנפט הרוסי יוקוס - קונה 26% ממודגל תעשיות, בעלת השליטה במפעלים פטרוכימיים של דיוויד פדרמן, באתר TheMarker‏, 20 במרץ 2005
    שי שלו, ‏המיליארדרים של יוקוס רוכשים 26% מבעלת השליטה במפעלים הפטרוכימיים, באתר גלובס, 20 במרץ 2005
  19. ^ שרון שפורר, שרון קדמי, בעלי השליטה במפעלים הפטרוכימיים יתמודדו על רכישת בית הזיקוק בחיפה, באתר הארץ, 14 בפברואר 2006
  20. ^ ליאור ברון, ‏מזוז: לא לאוליגרכים בבית הזיקוק בחיפה, באתר גלובס, 24 בפברואר 2008
    ליאור ברון, ‏הממשלה רוצה את נבזלין מחוץ לבז"ן: תמליץ לתת היתר שליטה לפטרוכימיים אם מבנה האחזקות ישונה, באתר גלובס, 24 בפברואר 2008
  21. ^ יורם גביזון, נסללה הדרך למיזוג בתי הזיקוק בחיפה עם כרמל אולפינים, באתר הארץ, 22 במרץ 2009
  22. ^ הארץ, משפחת ברודנו משיקה מותג דגני בוקר חדש בהשקעה של 5 מיליון ד', באתר TheMarker‏, 25 באוקטובר 2007
    איילה צורף, גיסתו של האוליגרך הרוסי ברודנו מנסה את כוחה בעסקים בישראל: משיקה מותג דגני בוקר חדש בהשקעה של 5 מ' ד', באתר TheMarker‏, 25 באוקטובר 2007
  23. ^ עדי דברת, חצי שנה לאחר ההשקה: נתח השוק של מאנדיי בדגני הבוקר - פחות מ-1% , באתר TheMarker‏, 5 ביוני 2008
  24. ^ עופר פטרסבורג, טובעים בכסף, באתר ynet, 8 בנובמבר 2004