אוליגרכים רוסים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוליגרכים רוסים הוא שם מקובל לקבוצה של אנשי עסקים, יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר, שצברו עושר רב אחרי התמוטטות ברית המועצות ב-1991, בתקופת שלטונו ונשיאותו של בוריס ילצין ברוסיה. על אף שמם, האוליגרכים הם בני עמים שונים ולא רוסים בלבד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלייתם של האוליגרכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוליגרכים הראשונים הופיעו כאשר החל מיכאיל גורבצ'וב לבצע הליכים של ליברליזציה בשוק הסובייטי בשנות השמונים. רבים מהם היו אנשים שעסקו בהברחתם של מוצרים מבוקשים שהיו אסורים או מוגבלים ביבוא תחת השלטון הסובייטי, כמו מחשבים ומכנסי ג'ינס.

פריחתם הגדולה של האוליגרכים הגיעה בתקופת שלטונו של בוריס ילצין, שבה בוצעה הפרטה אותה הובילו אנטולי צ'ובאיס ויגור גאידר, שניים מה"רפורמטורים הצעירים". במסגרת ההפרטה נמכרו נכסי מדינה רבים, ובמיוחד משאבי טבע וחברות האמונות על הפקתם, במהירות רבה ובמחיר נמוך יחסית. בהתאם לטענת דייוויד סאטר, מחבר הספר "חשיכה עם שחר", עמדה מאחרי ההפרטה המהירה שאיפה ליצור מערכת כלכלית המבוססת על בעלות פרטית. אולם, בהיעדר שלטון חוק ברוסיה, "נפתחה הדרך לרדיפה פושעת אחר כסף וכוח". עליזה דולגובה טוענת כי ההפרטה המהירה נועדה "ליצור בכל מחיר מעמד שיתמוך ברפורמה.... כל סוג של הון כובס והוכנס למחזור. לא ננקטו צעדים למנוע לגליזציה של הכנסה פלילית.... סכומים עצומים הושקעו ברכוש בלי רישום בעלים. לא הייתה מדיניות דומה לזו באף מדינה תרבותית אחרת."[1]

בעיני מגני ההפרטה המהירה, המזוהים לעיתים קרובות עם מפלגתו של צ'ובאיס, ברית כוחות הימין, הייתה המכירה המהירה והלא בררנית בבחינת הכרח. החברות שנמכרו נוהלו על–בסיס עקרונות סובייטיים, ללא בקרות על המניות, עם מספר עצום של מועסקים, ללא דוחות כספיים או התייחסות כלשהי לרווחיות. הקונים הימרו כאן כאשר קנו חברות מפסידות, בתקווה שיצליחו להפוך אותן לרווחיות במהירות גדולה יחסית.

הרעיון[דרושה הבהרה] שפעולת מכירה של נכסים ממשלתיים, שעיקרם חברות נפט ומחצבים, כדי ליצור כהרף עין מעמד בינוני שיתמוך ברפורמות התבססה על תפישה שגויה של האופן בו מתנהלת כלכלת שוק. בניגוד למדיניות האיטית והמודרגת יחסית שנקטו מספר מדינות קומוניסטיות לשעבר במזרח אירופה, שכוונתה הייתה להניח לשוק לצמוח בהדרגה, מלמטה, סברו הרפורמיסטים ברוסיה כי ניתן ליצור "קפיטליזם סובייטי" — שוק חופשי המופעל באופן מיידי והחלטי בהתאם להוראה מגבוה.

האוליגרכים צברו להם השפעה רבה על המערכת הפוליטית ברוסיה, במיוחד לקראת מערכת הבחירות לבחירתו מחדש של ילצין בשנת 1996, שבה שיחקו המימון והתמיכה של "האוליגרכים" תפקיד חשוב. בתקופה זו המונח נכנס לשפה הרוסית. למימון של מערכת הבחירות של ילצין התגבשה קבוצה של 7 בעלי הון:

רבים מן היזמים האוליגרכים נמנו עם קבוצות באוכלוסייה שלא הצליחו לתפוש את מקומן בתוך הממסד הסובייטי, כמו בתוך הק.ג.ב. ממנו בא פוטין.

ירידת כוחם של האוליגרכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחם שקע במידת מה בעת המשבר הפיננסי באסיה ב-1997, שהכה קשות בחלק מהאוליגרכים כמו גם משבר הרובל ב-1998.

כאשר עלה ולדימיר פוטין לשלטון בסוף שנת 1999, הוא החל פועל בהדרגה לכינון משטר אוטוקרטי, כשהוא מחסל בהדרגה את אמצעי התקשורת העצמאיים (כמו רשתות TV-6, TVS ו-NTV), ומעביר חברות בבעלות האוליגרכים לבעלות המדינה או לבעלות מקורביו. ולדימיר גוסינסקי בעל "מדיהמוסט", שלא תמכה בפוטין בבחירות ב-1999 הוגלה למעשה. בוריס ברזובסקי שהואשם בכוונה להדיח את פוטין, קיבל מקלט מדיני בבריטניה שסירבה שוב באמצע 2006 להסגירו לרוסיה. מיכאיל חודורקובסקי בעל חברת הנפט יוקוס נאסר באוקטובר 2003 ונידון לשמונה שנות מאסר בעוון אי–תשלום מסים, רומן אברמוביץ' עזב למעשה את רוסיה, והועלו תביעות להסגיר לרוסיה אוליגרכים אחרים שנמלטו.

בינואר 2018 פרסמה מחלקת האוצר של ארצות הברית רשימה עם שמות אנשי מפתח ברוסיה, הכוללת שמות 96 אוליגרכים רוסיים.[2]

בין האוליגרכים יש מקורבים אישיים של פוטין: סרגיי רולדוגין הוא חבר ילדות של הנשיא והסנדק של בתו הבכורה מריה, קיריל שמאלוב היה נשוי לבתו של פוטין, וארקדי רוטנברג הכיר אותו בגיל 13 בחוג ג'ודו. אוליגרכים נוספים הם אלישר אוסמנוב, פיוטר אוון ואלכסנדר פונומרנקו.[3]

במרץ 2022, בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה, הודיעו ארצות הברית, האיחוד האירופי ובריטניה על שורה של סנקציות אישיות נגד אוליגרכים רוסים המקורבים לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בניסיון לפגוע בכלכלה הרוסית ולשבש את מאמצי המלחמה של פוטין. הסנקציות כוללות בין השאר הקפאת נכסים ומגבלות תנועה.[4][5]

אוליגרכים רוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת האנשים העשירים ברוסיה. הון במיליארדי דולרים (נכון לנובמבר 2021):

דירוג שם בעברית שם ברוסית רכוש במיליארדי דולר אחזקות עיקריות מוצא
1 אלכסיי מורדשוב Алексей Мордашов 31.5 מתכות
2 לאוניד מיכלסון Леонид Михельсон 29.2 נובאטק, סיבור יהודי
3 ולדימיר פוטנין Владимир Потанин 27.2 חברת הניקל נורילסק-ניקל
4 ולדימיר ליסין Владимир Лисин 27.1 מתכות
5 ואגיט אלקפרוב Вагит Алекперов 27.1 חברת הנפט לוקאויל אזרי-מוסלמי ורוסי-נוצרי
6 גנאדי טימצ'נקו Геннадий Тимченко 26.2 גז, נפט, פחם
7 אנדריי מלניצ'נקו Андрей Мельниченко 24.6 יורוכם
8 אלישר אוסמנוב Алишер Усманов 17.5 מתכות שחורות אוזבקי-מוסלמי, נשוי ליהודייה
9 סוליימאן קרימוב Сулейман Керимов 17.3 השקעות לזגיני-מוסלמי מדאגסטן
10 פאבל דורוב Павел Дуров 17.1 היי טק

טטיאנה בקלצ׳וק היא האישה העשירה ברוסיה עם 13.1 מיליארד $.

אוליגרכים אוקראינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008, שווי האנשים העשירים ביותר באוקראינה היה שווה ל-85% מהתמ"ג של אוקראינה. בנובמבר 2013, מספר זה עמד על 45% (מהתמ"ג). עד שנת 2015, עקב הסכסוך האוקראיני-רוסי, ירד השווי הכולל של חמשת האוקראינים העשירים והמשפיעים ביותר באותה תקופה (רינט אחמטוב, ויקטור פינצ'וק, איגור קולומויסקי, גנאדי בוגוליובוב ויורי קויסוק) מ-21.6 מיליארד דולר ב-2014 ל-11.85 מיליארד דולר ביוני 2015.

מתוך "פורבס" נובמבר 2021. הון במיליארדי דולרים:

דירוג שם בעברית שם באנגלית רכוש במילארדי דולר מידע נוסף מוצא
1 רינט אחמטוב Rinat Akhmetov 7.2 טטרי-מוסלמי
2 ויקטור פינצ'וק Victor Pinchuk 2.5 חתנו של הנשיא לשעבר לאוניד קוצ'מה, שולט ברוב אמצעי התקשורת יהודי
3 קוסטנטין ז'וואגו Kostyantin Zhevago 2.1 אוקראיני
4 איגור קולומויסקי Ihor Kolomoyskyy 1.8 בעלי קבוצת "פריווט" (Приват), פעיל בקהילה היהודית יהודי
5 גנאדי בוגולובוב Henadiy Boholyubov 1.7 בעלי קבוצת "פריווט" (Приват), נשיא הקהילה היהודית בדניפרו יהודי
6 פטרו פורושנקו Petro Poroshenko 1.4 נשיא אוקראינה ה־5 אוקראיני
7 ודים נובינסקי Vadim Novinsky 1.4 תעשיית נפט ופלדה, שותף זוטר של רינט אחמטוב
8 ולד יאצנקו Vlad Yatsenko 1.1
9 יורי קויסוק Yuri Kosyuk 1.1 חקלאות

אוליגרכים ישראלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליגרכים נודעים בעלי אזרחות ישראלית שברובם המכריע נולדו בברית המועצות. לרוב בנוסף לאזרחות נוספת, ועם רקע יהודי מסוים.

אוליגרכים אמריקאים ובריטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליגרכים נודעים בעלי אזרחות אמריקאית או בריטית, שברובם המכריע נולדו בברית המועצות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דייוויד א. הופמן, האוליגרכים - המיליארדרים החדשים של רוסיה, ספריית מעריב, 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Rise of the Russian Criminal State
  2. ^ Report to Congress Pursuant to Section 241 of CAATS of 2017 Regarding Senior Foreign Political Figures and Oligarchsin the Russian Federation and Russian Parastatal Entities, January 29, 2018
  3. ^ מרד האוליגרכים במעגל הקרוב של פוטין: "חפים מפשע מתים - זה בלתי מתקבל על הדעת", www.ynet.co.il, ‏2022-03-01
  4. ^ הטבעת סביב רוסיה מתהדקת: סנקציות אירופיות על 10 אוליגרכים בולטים, גלובס, ‏1.3.22
  5. ^ "Guerre en Ukraine : les oligarques russes, avant-postes du système Poutine et nouvelles cibles des Occidentaux". Le Monde.fr (בצרפתית). 2022-03-10. נבדק ב-2022-03-18.