מיכאל גולן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכאל גולן
1978 (בן 38 בערך)
אין תמונה חופשית
מקום לידה פריז
מקום מגורים ישראל
תפקיד

מנכ"ל חברת גולן טלקום

בת זוג דבורה וייל

מיכאל גולן (נולד ב-1978) הוא איש עסקים ישראלי-צרפתי, מנכ"ל חברת התקשורת "גולן טלקום".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד כמיכאל בוכובזה בפריז בשנת 1978 להורים יהודים שהיגרו לצרפת מתוניסיה בגיל 15. בהכשרתו האקדמית הוא בעל תואר שני בניהול וכלכלה הן מאוניברסיטת דופין (Dauphine) והן מאוניברסיטת ESCP Europe בפריז.[1]

את הקריירה המקצועית החל בתפקיד בנקאי השקעות בבנק רוטשילד בפריז, ובהמשך עבר לבנק מורגן סטנלי בלונדון. בינואר 2000 החל לעבוד תחת איל התקשורת הצרפתי קסבייה ניאל, כסמנכ"ל הכספים בחברה Iliad שהקים ניאל, בעלת מותג התקשורת Free. גולן התקדם בחברה, מונה לתפקיד מנהל פעילות, וב-2002 החל לכהן בה כמנכ"ל. החברה עסקה בשיווק חבילות תקשורת מסוג "טריפל" (טלפון, אינטרנט וטלוויזיה רב-ערוצית), ובתקופת ניהולו של גולן, גדל היקף מכירותיה מ-20 מיליון יורו ל-1.2 מיליארד יורו.[1][2]

ב-2007 החליט לעלות לישראל ממניעים ציוניים,[2] ועברת את שם משפחתו ל"גולן". לאחר עלייתו החל להשקיע בחקלאות בדרום רמת הגולן. כמו כן, עם בואו לישראל, פנה אליו איש העסקים הצרפתי פטריק דרהי, והפך אותו לנציגו בישראל. במשך שנתיים למד גולן את שוק התקשורת בישראל, והכין את הקרקע לרכישת חברת "HOT" בידי דרהי. עם הרכישה מונה לנציגו של דרהי בדירקטוריון החברה, ובהמשך אף מונה בה לתפקיד יועץ למנכ"ל. בסופו של דבר התפטר מ"הוט", וחזר לעבוד עם ניאל, תחילה כאחראי על רפורמה בעיתון "לה מונד" שרכש ניאל.[2]

ב-2010 הקים יחד עם ניאל את קבוצת התקשורת "גולן טלקום". החברה זכתה ביולי 2011 ברישיון להיות המפעילה הסלולרית החמישית בישראל, לאחר מכרז התדרים הסלולריים שיזם משרד התקשורת. גולן הוא בעל השליטה בקבוצה, שמחזיק ב-50% מהמניות שלה.[2] לאור כך שגולן היה מעורב בענייני חברת "מירס", בבעלותו של דרהי, ביקשה חברת "מירס" שהשתתפה אף היא במכרז, בינואר 2011,[3] להוציא צו מניעה למניעת השתתפותו של מיכאל גולן במכרז התדרים הסלולריים, אך תביעה זו נדחתה בבית המשפט בפברואר 2011.[4]

בשנת 2011 נישא בישראל לדבורה וייל, היורשת של בית האופנה "וייל".

בנובמבר 2015, הודיעה שהוא מוכר את גולן טלקום לחברת סלקום תמורת 1.17 מיליארד שקלים חדשים. ב-12 באפריל 2016 רשות ההגבלים העסקיים דחתה רשמית את עסקת המיזוג בין החברות בטענה לכך שהמיזוג יפגע בתחרות ויוביל לעליית מחירים.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]