לדלג לתוכן

נחמיה שטרסלר

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחמיה שטרסלר
לידה אוקטובר 1951 (בן 74) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס סוקולוב עריכת הנתון בוויקינתונים
רשתות חברתיות
X (אקס) NShtrasler
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נחמיה שטרסלר (נולד באוקטובר 1951) הוא עורך ופרשן כלכלי ישראלי. כותב בעיתון "הארץ" ועוסק גם בפרשנות כלכלית בערוץ 2. בעבר הגיש בין היתר את הפינה בנושאי כלכלה וצרכנות, "ושלא יעבדו עליכם", בתוכנית הטלוויזיה "אולפן שישי".

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטרסלר נולד בישראל. אביו, נפתלי, התגייס לצבא הבריטי ב-1941, נפל בשבי הגרמני ביוון, ושוחרר כעבור 4 שנים. שטרסלר סיים את תיכון עירוני ה' בתל אביב, במגמת אלקטרוניקה. שירת בצה"ל, בנ"מ בסיני, ביחידת בקרה, בין השנים 1970–1973.

הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מאוניברסיטת תל אביב.[1] בשנת 1983 מונה לעורך הכלכלי של עיתון "הארץ", תפקיד בו כיהן עד סוף שנת 1998, עת מונה לעורך בכיר לכלכלה וחברה בעיתון.[2][3]

שימש מרצה בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת תל אביב, לתלמידי תואר שני, וכיום משמש מרצה בבית הספר לעיתונאות במרכז הבינתחומי הרצליה.

פרסם שני ספרים:

  • "ושלא יעבדו עליכם" בהוצאת "כנרת זמורה-ביתן דביר", על 48 חוקי ישראבלוף של הכסף והפוליטיקה.
  • ספר הילדים "לאן נעלם עץ הכסף" בהוצאת "ידיעות ספרים", על מסע הרפתקאות של שתי ילדות שמגלות שכסף לא צומח על העצים, וצריך לעבוד קשה כדי להשיג אותו.

בשנת 2021 השתתף שטרסלר בעונה השנייה של תוכנית המציאות "הזמר במסכה" בתור הקיפוד, והודח חמישי מהתחרות.

בשנת 2024 השתתף בעונה החדשה של כלבוטק, שבה המשיך את פינתו מ"אולפן שישי".

שטרסלר נשוי ליפה שטרסלר, ראש ענף עתודה ניהולית בכירה בבנק לאומי,[4] ואב לשלושה ילדים.

עמדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטרסלר הוא בעל תפיסת עולם ליברלית. הוא תומך בכלכלת שוק עם מדיניות רווחה, כלומר בכלכלה חופשית אך בלי לשכוח שלמדינה יש תפקיד מרכזי במתן עזרה ותמיכה לכל אלה שאינם יכולים לפרנס את עצמם.[5] כחלק מעמדותיו הליברליות, הוא מאמין במשא ומתן לקראת הסדר עם הפלסטינים ותומך בפתרון של שתי מדינות לשני עמים.[6] במאמריו הוא קורא לא אחת להקטנת תקציב המדינה, להורדת מיסים ולשמירה על גרעון נמוך, כדי ליצור משק צומח, אבטלה נמוכה וסקטור פרטי חזק ומתפתח. הוא תומך נלהב בפתיחת המשק לתחרות מיבוא כדי להביא להתייעלות ולהורדת מחירים. הוא תומך בהפרטת כל עסק שמחזיקה הממשלה, "כי הממשלה לא יודעת ולא מסוגלת לנהל עסקים". הוא מצדד ברפורמות במגזר הציבורי, ובפירוקם של מונופולים וקרטלים, שמוחזקים הן על ידי המדינה והן על ידי בעלי הון. הוא מתנגד להטבות המופרזות שמחלקת המדינה לבעלי הון וכותב לאורך שנים רבות נגד השכר המופרז שנוטלים לעצמם בעלי ההון ומנכ"לים שונים, שזה בעצם "שוד ברישיון".

שטרסלר רואה בעבודה ערך חברתי מרכזי, ולכן הוא תומך בכל יוזמה לעידוד היציאה לעבודה ולהקטנת האבטלה, כולל הגדלת שכר המינימום. לגבי אלה שאינם חלק משוק העבודה, כמו קשישים, חולים, נכים ומי שאינו מסוגל לעבוד, הוא מצדד בהגדלת התמיכה הממשלתית בהם, כחלק מהמלחמה בעוני.

שטרסלר תמך במדיניותו של בנימין נתניהו כשר האוצר ב-2003. לעומת זאת, הוא מבקר אותו בחריפות בגין מדיניותו הכלכלית החל מ-2009. כלפי חוק ההסדרים הביע שטרסלר דעה מורכבת: פעמים שמתח עליו ביקורת, אך הוא מדגיש את חשיבותו ככלי האפקטיבי היחיד להחיל שינויים. ביקר במאמרים רבים את התנהלותו של ישראל כץ בשנת 2020 ואף כינה אותו "שר האוצר הגרוע ביותר בתולדות ישראל."[7] לטענתו, אי העברת תקציב הייתה מעילה בתפקיד השר.[8]

ידוע גם בעמדותיו הלגלגניות והציניות כלפי הגופים הירוקים ומאבקיהם ותומך בעמדת היזמים שמנסים לקדם פרויקטים. יצא נגד המתנגדים לכביש חוצה ישראל, למתחם התיירות של יואב איגרא ליד שמורת תמנע ולהקמת התחנה לקליטת גז טבעי בצפון הארץ.

לאחר ההתנתקות פרסם חזון אופטימי לעתידה של רצועת עזה, תוך שהוא לועג לאזהרותיו של בנימין נתניהו על שיגור רקטות מהרצועה לישראל.[9] כמו כן יצא בביקורת חריפה כלפי ועדת החקירה על הטיפול במפוני גוש קטיף וטען על הדו"ח שלה: "כבר מזמן לא קראתי דו"ח כה מעוות, כה מוטעה וחד-צדדי. דו"ח שהופך שחור ללבן, שנותן פרס לציניקנים שסחטו את הממשלה לאורך שנים, אך מעניק תעודת גנאי לפקידים ולפוליטיקאים שיצאו מגדרם כדי לעזור למפונים - וזכו לקיתונות של בוז והשמצות".[10]

עם זאת אחרי טבח שבעה באוקטובר הודה בטורו בהארץ שטעה, וכך כתב, "חשבתי שיש עדיין סיכוי (קטן) להגיע איתם להסכם. הרי גם הם בני אדם שרוצים חיים טובים, לא מוות. ב–7 באוקטובר הבנתי שטעיתי. הם צמאי דם. הם מפלצות. הם טבחו, אנסו, קטעו איברים, שרפו וחטפו אזרחים. הם הוכיחו שמדובר בארגון איסלמיסטי קיצוני שמטרתו טבח כל היהודים והחלפת ישראל בפלסטין. ועם אויב כזה אי אפשר להגיע להסדר"[11].

עד יולי 1998 כל המוצרים במשק היו פטורים מחובת סימון מחירים, אך שטרסלר ערך מאבק מתמשך בן 10 שנים לפרסום מחיר על גבי כל מוצר ומוצר. המאבק הוכתר בהצלחה כאשר משרד התעשייה והמסחר, בראשות נתן שרנסקי, פרסם צו שלפיו בתי עסק ורשתות שיווק יהיו חייבים להדביק תגיות מחיר על גבי כל מוצר ומוצר, החל מ-23 ביולי 1998.

בסוף 2020 נכנס שטרסלר לעימות עם השר ישראל כ"ץ אותו הוא מכנה "הורדוס". לאחר שכ"ץ הגיב לביקורת נגדו בסדרת פוסטים בפייסבוק בהם הוא מלגלג על "השטראסלרים" הגיב שטרסלר בסדרה ארוכה של כתבות נגד כ"ץ בטורו השבועי ב"הארץ" בהן הוא תוקף את כ"ץ והתנהלותו. עד סוף 2020 פרסם שטרסלר 18 כתבות בסדרה.[12]

ביולי 2025 תיאר את ראש הממשלה בנימין נתניהו כ"ראש הממשלה הגרוע ביותר שהיה לנו. האיש השפל ביותר בהיסטוריה של העם היהודי."[13]

פרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עבודתו העיתונאית זכה בפרסים הבאים:

  • ב-1987 זכה ב"פרס העיתונאי הכלכלי המצטיין", מטעם "המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי", "בגין מאבק מתמשך ועקבי למען כלכלה חופשית, תחרות, ביצוע רפורמות, הקטנת מעורבות הממשלה, גירעון נמוך בתקציב והורדת מיסים. כל אלה מובילים להורדות מחירים, לשיפור השירות לאזרח ולהעלאת רמת החיים של כל שכבות הציבור".
  • ב-1988 זכה ב"פרס סוקולוב" בגין חשיפת הפנסיה שקיבל ארנסט יפת, ופרסום סדרת כתבות שקראה למיצוי הדין עם הבנקאים האחראים למשבר מניות הבנקים של 1983. מנימוקי ועדת השופטים: "סידרת המאמרים של נחמיה שטרסלר ועקרונות דוח ועדת בייסקי והפרשיות הנלוות, הצטיינה ברמה גבוהה של אמינות, של בהירות ושל עמידה על עקרונות, כמו גם בכושר ניתוח ובמיומנות כלכלית".
  • ב-2011 זכה בפרס ל"תקשורת כלכלית איכותית" מטעם "האגודה לזכות הציבור לדעת". בנימוקי ועדת הפרס צוין כי שטרסלר הוא "בעל ראיה אנליטית והבנה פוליטית-כלכלית גבוהה ביותר. כתיבתו מקורית ובעלת עצמאות וחשיבה שופעת. הוא עושה עבודה מקצועית ועניינית ומצביע על היבטים שעמיתיו לא תמיד רואים, ולא מהסס להביע עמדות לא מקובלות. כתיבתו של שטרסלר מעוגנת ביידע מעמיק ורחב ושליטה בפרטים".
  • ב-2012 קיבל פרס "מפעל חיים" מטעם אגודת העיתונאים בתל אביב, בגין "כתיבה ומאבק בן שנים רבות נגד מונופולים, קרטלים ופירמידות של המדינה ושל בעלי הון גדולים, במטרה להפוך את כלכלת ישראל לתחרותית יותר, צומחת יותר, עם מחירים סבירים יותר ואבטלה קטנה יותר, לטובת הצרכנים והאזרחים כולם". הוועדה ציינה גם ש"שטרסלר ידוע בעמדותיו הממוקדות והחדות בענייני כלכלה וחברה, ונמנה עם הבולטים והמשפיעים בעניינים אלה".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ספרו "ושלא יעבדו עליכם":

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ מקבלי תארים מוסמר ובוגר, מעריב, 19 במאי 1976
  2. ↑ עורכי העתונים בוחרים הערב את עתונאי השנה, מעריב, 1 בינואר 1988
  3. ↑ חנוך מרמרי, פתאום שמענו בום, באתר העין השביעית, 1 בינואר 2008
  4. ↑ אבנר הופשטיין ואלעד מן, סוד גלוי, באתר העין השביעית, 25 ביוני 2015
  5. ↑ נחמיה שטרסלר, מיהו החברתי האמיתי, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2007
  6. ↑ אתר למנויים בלבד נחמיה שטרסלר, שתי מדינות, חשבון נפש, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2022
  7. ↑ אתר למנויים בלבד נחמיה שטרסלר, ומי יצלם עבורנו את הנייד של כץ (פרק ז'), באתר הארץ, 17 בנובמבר 2020
  8. ↑ אתר למנויים בלבד נחמיה שטרסלר, כץ, אגב "חמלה", זוכר את מלכה חכם? (פרק ט'), באתר TheMarker‏, 24 בנובמבר 2020
  9. ↑ נחמיה שטרסלר, נס החומוס והדגים, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2005
  10. ↑ נחמיה שטרסלר, ועדת החקירה למצב מפוני גוש קטיף נכשלה, לא של המדינה, באתר הארץ, 16 ביוני 2010
  11. ↑ אתר למנויים בלבד נחמיה שטרסלר, צ'מברלין לא יוכל להביא ניצחון (29), באתר הארץ, 16 בינואר 2024
  12. ↑ אתר למנויים בלבד כץ נגד שטרסלר, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2020
  13. ↑ אתר למנויים בלבד נחמיה שטרסלר, בנימין נתניהו: ראש הממשלה הגרוע בהיסטוריה | דעה, באתר הארץ, 29 ביולי 2025
הזמר במסכה
מנחים עידו רוזנבלום סמליל התוכנית
שופטים אופירה אסייג • שחר חסון • צדי צרפתי • סטטיק ובן-אל תבורי (עונות 1–3) • סטטיק (ללא בן-אל תבורי החל מעונה 4)
משתתפי העונה הראשונה טל פרידמן (קרמבו) • ינון מגל (קקטוס) • גדי סוקניק (דוב) • דביר בנדק (כריש) • יזהר כהן (שור) • מיכל אמדורסקי (פטרייה) • אורנה דץ (פופקורן) • עינת שרוף (מלפפון חמוץ) • לוסי אהריש (חסידה) • גלית גיאת (יעל) • איציק כהן (דרקון) • אורי ששון (פלאפל) • רינת גבאי (שפירית) • צחי הלוי (תרנגול)
משתתפי העונה השנייה שחר פאר (תוכי) • רון שחר (איילה) • איתמר גרוטו (אפון) • סנדרה שדה (תות שדה) • נחמיה שטרסלר (קיפוד) • קווין רובין (צ'ילי) • מושיק עפיה (רוגלך) • טהוניה רובל (בבושקה) • סתיו שפיר (חיפושית) • חיים כהן (תמנון) • חני נחמיאס (שועלה) • משה דץ (סוס) • מאור בוזגלו (זיקית) • נטע גרטי (צדפה) • נדב אבקסיס (שנאוצר) • רותם שפי (שיבולת) • עוז זהבי (ספגטי) • שי גבסו (גורילה)
משתתפי העונה השלישית יורם ארבל (צפרדע) • בועז ביסמוט (חתול) • סקאזי (כבש) • שרית פולק (רובוט) • דודו פישר (אלמוג) • דפנה ארמוני (אפרוח) • רוסלנה רודינה (אננס) • ארז טל (טווס) • מאיר אדוני (ינשוף) • שני קליין (חמסה) • לינוי אשרם (ארטישוק) • טל מוסרי (מלך) ומיכל ינאי (מלכה) • אילנית לוי (צמר גפן מתוק) • אלירז שדה (יתוש) • בן ארצי (היפופוטם) • אסף אמדורסקי (שבלול) • עדי ביטי (דגה) • יעל אלקנה (עכבישה)
משתתפי העונה הרביעית ירון ברלד (שבתאי) • מאיר שטרית (מר טלוויזיה) • גילה אלמגור (בובה) • אורנה ברביבאי (ברוקולי) • מנחם הורוביץ (אבטיח) • נדב בורנשטיין (עטלף) • ישי לוי (אבו נפחא) • אבי גרייניק (הוריקן) • צביקה הדר (דו-פרצופי) • טוביה צפיר (מפלצוש) • אוולין הגואל (פנדה) • ליהיא גרינר (דחליל) • אושרי כהן (אלפקה) • מיקי קם (מסטיק) • צביקה הדר (עצלן) • טיילור מלכוב (פנתרה/אופירה) • מיה דגן (פרפר) • מלי לוי (פודל) • דאנה איבגי (סופגנייה)
הערה המשתתפים מוצגים על פי סדר הדחתם
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נחמיה_שטרסלר&oldid=43205012"