מיקלוש גאבור קרני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיקלוש גאבור קרני
Kerényi Miklós Gábor
לידה 10 בנובמבר 1950 (בן 73)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1978) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס פרנץ ארקל (1987)
פרס קושוט (2008)
אמן דגול של הונגריה (2004)
Artisjus Award (2000)
Szabolcs Fényes Prize (2012)
בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Tünde Frankó עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Miklós Máté Kerényi עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיקלוש גאבור קרניהונגרית: Kerényi Miklós Gábor; נולד בבודפשט ב-10 בנובמבר 1950) הוא במאי יהודי-הונגרי, במאי תיאטרון עטור פרסים כמו פרס קושוט (הפרס הממלכתי הגבוה בהונגריה המקביל לפרס ישראל), פרס האמן הדגול ופרס פרנץ ארקל. ילדיו: דויד, מאטה, שרה.

קרני הוא במאי תיאטרון לשעבר שהואשם שוב ושוב בהתעללות בימתית ופיזית.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרני נולד במשפחה יהודית שקראו לה במקור כהן (סבא רבה שלו היה קוֹהְן-הגרסה האוסטרית-הונגרית לכהן). הוריו היו הזמרים מרגיט קרי (19212000) ומיקלוש ג'רג' קרני (19131988). הוא סיים את לימודיו כמורה לדיבור ב"מכללת ברצי גוסטב להכשרת מורים לחינוך מיוחד" (רפואי),[2] וב-1976 סיים את לימודיו בשירה בקונסרבטוריון בלה בארטוק למוזיקה. בשנים 1975–1976 ניהל את להקת "פריסקופ" בקישקרש, במהלכה העמיד לרשות הצבא חיילים מהלהקה, שהופיעו במחזות זמר (סוג של להקה צבאית). בשנת 1978 סיים את לימודיו בחוג ל"תאוריית התיאטרון" של האוניברסיטה לאמנויות התאטרון והקולנוע.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא ביים שתי עונות בתיאטרון על שם קטונה יוז'ף בקצ'קמט. בשנים 19801981 היה מנהל "אנסמבל האמנות של הונווד" (הו'). בין 1981 לבין 1989, הוא היה מנהל תיאטרון האופרטה של בודפשט. בין השנים 19851988 ביים גם כאורח בתיאטרון הלאומי של סגד. ב"פסטיבל סגד על במות פתוחות" בקיץ עומדים לזכותו מחזות זמר כמו רומיאו ויוליה, מיס סייגון, רודולף (אנ') וחלום ליל קיץ. ב-1989 הוא מונה למנהל בית האופרה הממלכתי של הונגריה. בנוסף לאופרות מאת ורדי, מוצרט ופוצ'יני, הוא ביים אופרות הונגריות בנות התקופה. הוא ביים גם ב: צרפת, שווייץ, ארצות הברית, רוסיה, רומניה, פולין ובריטניה. מ-2001 עד 2014,היה שוב מנהל תיאטרון האופרטה של בודפשט, ומנובמבר 2014 המשיך בעבודתו בתיאטרון כמנהל אמנותי עד 2017. בשנים 2014–2015 היה בחבר השופטים של תוכנית כישרונות הזמר "כוכב עולה" (אנ'). בנובמבר 2017, לאחר ששמו עלה בנושא שלטענתו היה "תיק הטרדה בהסכמה",[3] הוא נאלץ לפרוש.[4] בהודעה שפורסמה בעיתונות הוא דחה את כל הטענות שפורסמו לגביו.[5] הוא הושעה מעבודתו בתיאטרון האופרטה של בודפשט בנובמבר 2017 וב-13 באפריל 2018, לאחר שהביע מחאה נגד נוהלי התיאטרון נגדו, הופסקה גם העסקתו בהודעה יוצאת דופן של פיטורין. הוא גם הגיש תביעה בתיק זה נגד התיאטרון. במאי 2018, המחזה האייקוני שלו רומיאו ויוליה הוסר מהתכנייה של התיאטרון, לאחר 14 שנים של הופעות.[6] מאז עבד באנגליה וברוסיה במשך שנתיים, והפקתו של המחזמר מונטה קריסטו זכתה בפרס "דוב הזהב" במוסקבה ב-2019. הוא חזר לבמות התיאטרון בהונגריה ב-13 בספטמבר 2019 בעיר באיה, עם החזמר של דמיאן בשם "נודדי החופש", וב-14 בספטמבר בארנה, כבמאי רומיאו ויוליה המחודש, בעוד שבנובמבר ביים את נסיכת הצ'רדש בעיר אסק ובדצמבר ב"תיאטרון אטריום" (כהפקה פרטית) ביים את המחזמר "בלדת הרוצח".[7] ספרו "דרך הניצחון של רומיאו" יצא לאור לקראת חג המולד 2020.

במאי תיאטרון לשעבר הואשם שוב ושוב בהתעללות פיזית בתיאטרון הוא הכחיש את ההאשמות גם לאחר עדויות של כמה מעמיתיו לשעבר.

בימוייו בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הצגות הבכורה שלו הרשום במאגר התיאטרון: 88.[8]

  • Madarász Iván: Zsuzsanna és a vének (1982)
  • Fényes Szabolcs: Szerdán tavasz lesz (1983)
  • Schwartz: Pipin (1983)
  • Puccini: A nyugat lánya (1985)
  • Zerkovitz Béla: A szélhámoskirály (1985)
  • Verdi: Macbeth (1986, 2000)
  • Madarász Iván: Robin Hood (1987)
  • Wagner: A bolygó hollandi (1987, 1996–1997)
  • Schwartz: Godspell (1987)
  • Verdi: Otello (1988)
  • Mozart: Don Giovanni (1989)
  • Cavalli: Ormindo, avagy a keserédes szerelem (1990)
  • Offenbach: Hoffmann meséi (1990, 1999)
  • Meilhac–Milhaud: Na, Nebántsvirág! (1991)
  • Vidovszky László: Nárcisz és Echo (1991–1992)
  • Rossini: Mózes (1992)
  • Rossini: A sevillai borbély (1992–1993)
  • R. Strauss: Ariadné Naxos szigetén (1992)
  • Várkonyi Mátyás: Sztárcsinálók (1992)
  • Orwell–Morgenstern–Petri: Parafarm (1992)
  • Loewe: My Fair Lady (1993)
  • Händel: Agrippina (1993)
  • Verdi: Don Carlos (1994, 1998)
  • Schönberg: Miss Saigon (1994, 2003, 2011)
  • Mozart: Szöktetés a szerájból (1994)
  • Puccini: Pillangókisasszony (1995, 2000, 2004)
  • Várkonyi Mátyás: Dorian Gray (1995)
  • Balassa Sándor: Karl és Anna (1995)
  • Gounod: Faust (1996)
  • Kocsák Tibor: Utazás (1996)
  • Levay: Elisabeth (1996, 2000, 2002, 2009)
  • Styne: Van, aki forrón szereti (1997)
  • ifj. Johann Strauss: A denevér (1997)
  • Verdi: Az álarcosbál (1998, 2005)
  • Szokolay Sándor: Szávitri (1999)
  • Presser Gábor: Jó estét nyár, jó estét szerelem (1999)
  • Williams: Az ifjúság édes madara (1999)
  • Ránki György: Pomádé király új ruhája (2000)
  • Bernstein: West Side Story (2000)
  • Petrovics Emil: C'est la guerre (2001)
  • Kálmán Imre: Marica grófnő (2001)
  • Fényes Szabolcs: A kutya, akit Bozzi úrnak hívtak (2001)
  • Lévay Szilveszter: Mozart! (2003)
  • Kálmán Imre: Csárdáskirálynő (2003)
  • Presgurvic: Rómeó és Júlia (2004)
  • Strauss: Dr. Bőregér (2005)
  • Wildhorn: Rudolf – Az utolsó csók (2006)
  • Szakcsi Lakatos Béla: Szentivánéji álom (2008)
  • Kálmán Imre: A bajadér (2009)
  • Bizet: Carmen (2010)
  • Puccini: Gianni Schicchi (2011)
  • Vajda János: Mario és a varázsló (2011)
  • ifj. Johann Strauss: Egy éj Velencében – avagy a golyók háborúja (2011)
  • Stewart: Ghost 2013
  • Lehár: A mosoly országa (2013)
  • Farkas Ferenc: Csínom Palkó (2014)
  • Wildhorn: Jekyll és Hyde (2015)
  • Lévay Szilveszter: Marie Antoinette (2016)
  • Kálmán: Riviera Girl (2017)
  • Rossini: Sevillai borbély (2017)
  • Menken: A Notre Dame-i Toronyőr (2017)
  • Wildhorn: Gróf Monte Cristo (2017)
  • Cole Porter: Can Can (2018)
  • Strauss: Fledermaus (2019)
  • Demjén: A Szabadság vándorai (2019)
  • Presgurvic: Rómeó és Júlia (2019)
  • Kálmán Imre: A Csárdáskirálynő (2019)
  • Gyilkos ballada (2019)
  • Huszka Jenő – Szilágyi László: Sissi a magyar királyné – A Monarchia Operett bemutatója (2021)
  • Jávori Ferenc – Kállai István – Kállai R. Gábor – Müller Péter Sziámiː Lévi story (2022)

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקלוש גאבור קרני



(בודפשט, 10 בנובמבר 1950)
אביו:



מיקלוש ג'רג' קרני[9]



(בודפשט, 7 בפברואר 1913 –



בודפשט, 15 באוגוסט 1988)



זמר אופרה, מורה לשירה
סבא מצד אבא:



אדה קרני[10]



(ארד, 21 בפברואר 1879 –



בודפשט, 13 באוגוסט 1956)



פקיד במבשלת בירה
סבא רבא של סבא מצד אבא:

דויד קוהן (כהן) (1824 – ארד, 12 בינואר 1903)

סבתא רבתא של סבא מצד אבא:



לאורה קוהן (כהן)



(1843 – ארד, 8 במרץ 1911)
סבתא מצד אבא:



אליס אייזלר



(בודפשט, 28 בפברואר 1890–1972)



סבא רבא של סבתא מצד אבא:



שאנדור (אלכסנדר) אייזלר



(ז'אמבק, 1 במאי 1851 –



בודפשט, 22 באוגוסט 1935)
סבתא רבתא של סבתא מצד אבא:


רוזה אנגל



(פשט, 23 באוגוסט 1865 –



בודפשט, 20 בינואר 1928)
אִמו:



מרגיט קרי



(במקור מרגיט אילקוביץ')[11]



(בודפשט, 23 במרץ 1921 –



בודפשט, 24 בנובמבר 2000)



זמרת, מורה לזימרה
סבא מצד אמא:



איזידור יעקב אילקוביץ



(אויצ'נאלוש, 23 באפריל 1889 –



תל אביב, 15 בספטמבר 1949)



מסעדן
סבא רבא של סבא מצד האמא:



שמעון אילקוביץ



(באצ'בה, 1863–



בודפשט, 8 בינואר 1944)



מסעדן
סבתא רבתא של סבתא מצד האמא:



זאלי מרקוביץ'



(באצ'בה, 1863–



בודפשט, 21 ביולי 1919)[12]
סבתא מצד אמא:



שרה קליין



(1896–?)
סבא רבא של סבתה מצד האמא:



לא ידוע
סבתא רבתא של סבתה מצד האמא:



לא ידוע

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאגר התיאטרון. המוזיאון והמכון לתולדות התיאטרון הלאומי
  • Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4
  • MTI Ki kicsoda 2009. Szerk. Hermann Péter. Budapest: Magyar Távirati Iroda. 2008. ISBN 978-963-1787-283

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיקלוש גאבור קרני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Origo. "Kerényi Miklós Gábor ellen vallott egykori táncosa" (בהונגרית).
  2. ^ Magyar színházművészeti lexikon, mek.oszk.hu
  3. ^ Kerényi az ATV-nek: „Ez egy közös megegyezés alapján történő valami volt”, atv.hu
  4. ^ Albert Ákos, Kerényi a zaklatásról: Elővettem egy ceruzát, és bedugtam a szájába, 444, ‏2017-11-13 (בהונגרית)
  5. ^ Lemond az Operettszínház visszaélésekkel vádolt művészeti vezetője,index.hu
  6. ^ Györgyi, Kalas. "Végleg levetette a műsorról az Operettszínház Kero darabját" (בהונגרית). נבדק ב-2018-05-29.
  7. ^ "Külföldön épít karriert KERO, már nyelveket tanul a rendező". Blikk.hu (בהונגרית). 2018-05-26. נבדק ב-2018-05-29.
  8. ^ 2017. június 20.-i lekérdezés
  9. ^ "Születési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi születési akv. 999/1913. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-03-15.
  10. ^ "Kerényi Ede és Eisler Alice házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári akv.. 1332/1910. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-03-15.
  11. ^ jewishgen.org
  12. ^ "Ilkovits Simonné halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 1435/1919. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-02-27.