ז'אמבק
 סמל ז'אמבק | |
.jpg) | |
| הריסות הכנסייה שנבנתה בשנת 1220 | |
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | מרכז טרנסדנוביה |
| מחוז |
 פשט |
| נפה | נפת בודהקסי |
| שטח | 33.66 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 5,786 (1 בינואר 2023) |
| ‑ צפיפות | 159.48 נפש לקמ"ר (2015) |
| קואורדינטות | 47°32′54″N 18°43′07″E / 47.548333333333°N 18.718611111111°E |
| http://www.zsambek.hu | |
ז'אמבק (בהונגרית: Zsámbék; בגרמנית: Schambeck[1]) היא עיירה במחוז פשט, בנפת בודהקסי, התיישבות כפרית במרחב המחיה של בודפשט.
מיקום, אקלים, נוף[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'אמבק ממוקמת כ-35 קילומטרים מערבית לבודפשט, למרגלות הרכס של גבעת-ניאקאש, בקצה הצפון מערבי של "אגן ז'אמבק". היא ממוקמת באותו קו רוחב בדיוק כמו האזורים המרכזיים והצפוניים של האי מרגיט בבודפשט, וגם מעט צפונה מכך. מבחינה גאוגרפית, היא שייכת לאחת השלוחות של אזור הגבעות של גרצ'ה. היישובים סביבה: הרצגהאלום, ביצ'קה, סומור ועוד.
תנאי האקלים שלה כמעט זהים לאלה שבצד בודה של הבירה, אם כי היא מתחממת פחות בקיץ ומתקררת יותר בחורף. עם משקעים שנתיים ממוצעים של 550 מילימטרים, זהו אחד היישובים היבשים יותר, אך הנעימים ביותר בהונגריה.
בתקופות העתיקות האזור כולו היה מכוסה בים טתיס. בעלי חיים רבים חיו במימיו הרדודים, ושלדי הגיר שלהם נמצאים בכל מקום סביב העיירה כיום. בתקופות ההיסטוריות לאחר מכן, הים נסוג מספר פעמים ואז חזר וכיסה שוב את האזור. האדמה מורכבת מאבן גיר ומהלס שמכסה אותה.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש יציאה מהכביש המהיר M1 בקילומטר ה-26 לכיוון ז'אמבק, אך ניתן להגיע אליה גם מהכביש הראשי מספר 1.
ניתן להגיע ליישוב מכיוון בודהקסי ובודפשט רבעים 2 ו-12. ניתן להגיע מביינה, דרך סומור בכביש 1105, וגם מביצ'קה על בכביש 1104. האוטובוסים 770, 774, 775, 777, 778, 798 ו-799 היוצאים מבודפשט, מתחנת הרכבת קלנפלד וכן עם האוטובוסים 783, 784, 785 היוצאים מכיכר סל קלמן ניתן להגיע אליה וגם עם האוטובוסים מסדרת 786, 787, 789, 791 ו-795.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמו של היישוב נגזר משם פרטי, ניתן לייחסו למילה הלטינית sambucus (סמבוק) וקשור לשם הפרטי סמבוך.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקום היה מיושב כבר בתקופה הפלאוליתית. נמצאו באזור גם ממצאים משמעותיים קלטים, אראוואסקים רומים ואווארים, כך נמצאו שרידים קלטיים של עגלת דואר שנמצא במקום (נלקח למוזיאון הלאומי של הונגריה). גם טרומבון מארד שנמצא במקום מוכיח שהאזור היה כבר מיושב במאה ה-2 לספירה.
תקופת הזוהר של ז'אמבק חלה במאות שאחרי כיבוש הונגריה על ידי השבטים המדיארים בשנת 896, שכן היישוב היה לאורך נתיב הסחר בין אסטרגום וסקשפהרוואר. בשנת 1467 העלה אותו מתיאש הראשון, מלך הונגריה לדרגת עיר שוק. רגע לפני מותו הטירה המקומית נתרמה לבנו יאנוש קורווין, שהיה בעל הבית של הטירה עד 1504.
בשנת 1541 כבשו הטורקים את ז'אמבק ושלטו בה במשך 145 שנה. הם בנו במקום מבצר כדי להגן על התוואי החשוב. בתקופת שלטונם, הכנסייה והמנזר נפגעו במהלך הלחימה. בתקופה זו הכפר סבל רבות, איבד את תפקידו המשמעותי לשעבר והפך לא מיושב.
בשנת 1689 קנתה משפחת זיצ'יי את הכפר ובנתה את הטירה בסגנון הבארוק המוקדם באתר הטירה שנהרסה בשנת 1710. לאחר גירוש הטורקים הגיעו מתיישבים שוואבים (בעיקר מאזור קיסלג) להחליף את התושבים שברחו או נכחדו בתקופות הטורקית.
במלחמת העולם השנייה ז'אמבק שוב הייתה שדה קרב, בשנת 1944 התרחשו כאן חלק מהתנועות האיגוף הסוביטיות של בודפשט.
בשנת 1946 גורשו 95% מהאוכלוסייה השוואבית (שבט גרמני) לגרמניה. מתיישבים הונגרים הגיעו הגיעו למקום מהמישור ההונגרי הגדול. היישוב עיר מאז 1 ביולי 2009.
קהילה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
קהילת ז'אמבק[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודים התיישבו בז'אמבק במחצית הראשונה של המאה ה-18, באישור בעל האחוזה. באותה עת התיישבו במקום גם גרמנים שהתייחסו בעוינות ליהודים. ב-1840 ישבו בז'אמבק 494 יהודים. רובם עסקו במסחר. במקום היו חברה קדישא ושני בתי קברות, האחד לגברים והשני לנשים. בית הכנסת נבנה ב-1810, וב-1887 נוסדה אגודת נשים.
בתקופת ה"טרור הלבן" (פרעות ביהודים ובאנשי שמאל בידי גורמים ימניים בשנים 1919–1921 בעקבות נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית) נשדדו חנויות של יהודים בידי כנופיות הפורעים של הטרור הלבן, ששיתפו פעולה עם תושבי המקום הגרמנים. יהודים הותקפו ברחובות, ובית הכנסת חולל. כעבור זמן מה הפקיעו תושבים מקומיים בהסכמת השלטונות חנויות ועסקים שהיו בבעלות יהודים. ב-1930 ישבו בז'אמבק 180 יהודים.
תקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוד בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) הורע מצבם של יהודי הונגריה הפרו-גרמנית, עם החלת החוקים האנטי-יהודיים (החוק היהודי הראשון השני והשלישי שפגעו ביהודים לרעה בתחומי הכלכלה והתרבות. בז'אמבק הופעלו החוקים בכל חומרתם.
אחרי פרוץ המלחמה נשלחו גם בז'אמבק הגברים היהודים לשירות העבודה (עבודות כפייה כשרות עזר לצבא ההונגרי והועסקו בעבודות ביצורים ושירותים נוספים כגון כרייה, בניית דרכים, חפירת מלכודות נגד טנקים, פינוי שדות מוקדשים ועוד). משפחות המגויסים שנותרו בעיירה סבלו מהתנכלויות תושבי העיירה הגרמנים.
במרץ 1944, ימים אחדים אחרי הכיבוש של הצבא הגרמני (הוורמכט) את הונגריה (מבצע מרגרטה), נצטוו היהודים להסתגר בבתיהם. ב-31 במאי הובלו כולם לגיטו בקאשמגייר (Békásmegyer), ומשם שולחו ביוני 1944 למחנה ההשמדה אושוויץ.
אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חורבות מנזר פרה-מונטרי הם שרידים של בזיליקת פרה-מונטריי עם שלושה אולמות (Nave). הוא נבנה במאה ה-13 (1220–1234) בסגנון רומנסקי מאוחר. הוא נשרף במאה ה-15 ואז הגיע למסדר סן פול, שבנו אותו מחדש בסגנון הגותי המוקדם.[2] היא נהרסה שוב בשנת 1763 ברעידת האדמה הגדולה של העיר קומארום. נכון לעכשיו, ניתן לבקר גם בְּפַּנִים החורבה. ניתן לראות מחסן אבן באולם המקומר של המנזר לשעבר.
- טירת ז'אמבק או טירת זיצ'י
ילידי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איגנץ רייך (בהונגרית: Reich Ignác; ז'אמבק, 1821 – בודפשט, 18 באפריל 1887) היה סופר, משורר, מורה, מתרגם יהודי-הונגרי. רייך תרגם להונגרית חלק מספרי החומש וכן את ההגדה של פסח.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ז'אמבק- עמוד קהילתי של מסורות שוואיות, סיפורים ואירועים אקטואליים בזמבק
- אוסף דפים הקשורים לצואה
- צילומי אוויר של זסמבק
- כנסיית החורבה זסמבק
- Zsámbék, אזור המרתף Józsefváros, באתר עמותת Lamgrub
- האתר "הלא רשמי" של העיר זסמבק, עם תמונות רבות
- ז'אמבק, באתר funiq.hu
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Nyelvjárási névalak: ld. Jelli, Martin A. (1996). "1.1 Lage und Name". Schambek / Zsámbék, Band I (בגרמנית).
der Adaptation des Namens im deutschen Dialekt, der ihn mit einem geschlossenen e in der Schlußsilbe aussprach
- ^ http://studhist.blog.hu/2017/08/20/a_zsambeki_premontrei_kolostor_temploma
